HATE

shir2411

New member
HATE

הגעתי לנקודה שאני שבורה נפשית, אני שונאת והתרחקתי מכל האנשים הקרובים אליי ממשפחה עד לחברים.
אני מרגישה שאין לי לאף אחד שום קשר יותר, אני לא שייכת לאף אחד..
השנאה שלי כלפייהם עולה מרגע לרגע .
מה אפשר לעשות במצב כזה ?
 
היי שיר, ערב טוב


היי שיר, אני שמחה לשמוע ממך שוב. בת כמה את אם מותר לשאול?
אני כבר כמה ימים קוראת אותך ושומעת את תחושות הבדידות שאת חווה. את כותבת שאת לא שייכת לאף אחד והייתי רוצה לשאול אותך שאלה קטנה (קצת אישית אז את מוזמנת לענות או לא לענות בהתאם לתחושותיך) - אם היית יכולה לשנות את המציאות הנוכחית למי או לאן היית רוצה להיות שייכת? תוכלי להכניס אותנו קצת לעולם שלך?
מחכה לשמוע ממך, ובנתיים אאחל לך שיתחיל שבוע טוב ומוצלח

נויה
 

shir2411

New member
לנויה

ערב טוב

אני נושקת ל19, בתיכון.
הייתי רוצה לשתייך לקבוצת אנשים שהם מאמינים בך, שאפשר לסמוך עלייהם ולא רק בדברים קטנים.
להשתייך לקבוצת אנשים שלא רק שומעים אלא מקשיבים, אנשים שבאמת כיף לך להיות בחברתם ואכפתיים.
אנשים שלא מתביישים לתת אהבה , להפסיק להיות פראנואידית ולחשוב שכולם נגדך.
הסביבה שאני גדלה בה עד היום היא סביבה שגדלה אותי להיות כל הזמן להיות עם היד על הדופק, לפחד,
לגרום לך לשנאה עצמית, להרגיש בפנים חסרת ערך, כולם צבועים משקרים אגואיסטים , לא להאמין לאף אחד .
הכי חשוב להיות פראנואידית !
הם מלמדים אותך לדרוך על אחר בשביל להצליח ולהגיע רחוק, הם מאמינים שהשפלות .

אני יכולה לתאר לך מצב שאני וחברה שלי שלא גרה בסביבת המגורים לידי הכירה לי אנשים מהסוג הראשון שאני שואפת להכיר .
פתאום כל המציאות שלי התהפכה , זה הזוי לתאר שאני נמצאת שם אפילו במשפחתיות שיש לה ולי אין גרם לי פתאום להיות כל כך רגועה ומאושרת.
ולעומת זאת שחזרתי הביתה פתאום התחיל בי חלחלות .
הייתי כל כך מאושרת !
אבל לצערי הם לא גרים קרוב אליי כלל אין לי אפשרות לצאת מהמקום שאני נמצאת בו .
 
היי שיר

היי שיר,
תודה ששיתפת בתחושותייך בחוויות שחווית. אני שמחה שלמרות הכל, הצלחת לחוות את תחושת המשפחתיות, את תחושת השייכות. להרגיש ולדעת שזה אפשרי. שזה יתכן. שיש לאן לשאוף וזה בהישג יד. שגם אם זה עניין של זמן, לאט לאט תוכלי לעטוף את עצמך באנשים מהסוג שתיארת. באנשים שמשרים בך תחושה של רוגע ואושר.
ובנתיים, הייתי רוצה שנדבר קצת על הסביבה הנוכחית שלך. לראות איך אפשר להקל עליך את שגרת החיים. האם הסביבה שתיארת שגורמת לך לשנאה עצמית ולתחושות חוסר ערך היא סביבת המשפחה הקרובה? השכונה? בית הספר? איך את מסתדר בסביבות הללו?

שולחת לך
חיבוק, ושוב מודה לך על השיתוף הכנה והנוגע ללב

נויה
 

shir2411

New member
לנויה המקסימה :)

לצערי זה מכל הכיוונים,
המשפחה כל הזמן במלחמות צעקות ריבים ללא סוף זה נובע מהמשברים עם הקשר הזוגי שלהם שאי אפשר למצוא פתרון ואנחנו הילדים חוטפים על זה.
החברים שאיתם הסתובבתי הייתי מחוברת אלייהם מאוד עד שעזבתי אחד אחד כי השורשים היו כבר רקובים שושרשים רקובים עדיף לעקור מאשר לגדול עקום וגרוע.
בית ספר לא התחברתי לאנשים שם בגלל שהמכנה המשותף שלנו זר הם דואגים לקטלג את עצם כמסקנים או כסנובים עכשיו אני נמצאת בבית ספר שיש בו מעט תלמידים .. ככה זה לא כמו שאר בתי הספר שיש 400 300 איש .
התחלתי בגלל זה להתגלגלות של שרשרת התחלתי בהתחלה לנתק קשר עם אנשים שהייתי בקשר רחוק בגלל הלימודים , ואחרי זה הייתי רק עם הקרובים ועכשיו הקרובים תקעו סכינים . נשארתי בודדה לא נמצאת לא פה ולא שם .
כל אנשים סבבי הם לא סביבה מפרגנת או סביבה שנותנת לי פוש להצליח אלא זאת סביבת אנשים שאני צריכה לדאוג להם כל הזמן כדי שלא יפלו אחורה .
תמיד מצפים ממני לעשות משהו כל הזמן תלוי בי ושאם זה לא תלוי בי הכל כאוס . והיא הוכחה שאני לא עכשיו עם החברים שלי כולם התפרקו .
וככה זה גם עם משפחה , אני מרגישה שאף פעם לא יכולה שיהיה לי חבר כי תמיד אני צריכה לדאוג למשפחה שלי שלא תתפורר בזמן שאני לא שם .
 
למעלה