ההיכרות שלי עם פרנק וייאט ושות´
אחת הלהקות האמריקאיות הבודדות שעשו רוק מתקדם בסטנדרטים בריטים. בשעתו, כשהתחלתי להתעניין בהאפי דה מן, בעקבות שורה של המלצות שמצאתי ברשת, שני אלבומי הלהקה הראשונים- S/T ו-Crafty Hands לא היו זמינים בדיסק, ועל כן הסתפקתי בלהזמין אלבום הופעה הנושא את השם הבנאלי Live, בהוצאת לייבל הרוק המתקדם האמריקאי Cuneiform. בהמשך, ניתנה לי הזדמנות לשמוע גם את שני אלבומי האולפן (ותודה לחברים מחברת פראונהופר גזלשפט), והגעתי למסקנה שאני אוהב יותר את הביצועים החיים. הכי קל לתאר את הסגנון שלהם ע"י השוואה לגמלים שמעבר לאוקיינוס האטלנטי (אליהם הצטרף בהמשך אחד משני הקלידנים של האפי דה מן, קית´ ווטקינס). אפשר למצוא גם דמיון קל לג´נטל ג´יאנט. רוב החומר אינסטרומנטלי, הנגנים וירטואוזים, העיבודים לולייניים ועשירים. יש לי קצת בעיה עם הלחנים שלהם, שלא מתפתחים מספיק, אלא סובבים סביב רעיון מרכזי קצר לאורך כל הקטע. יש ללהקה עוד כמה הוצאות שלא שמעתי - אלבום שלישי שלא הוציאו בימי פעילותם ויצא רק בשנות ה-90, נקרא 3rd/Better Late אסופה של הקלטות מראשית דרכם, נקראת Beginnings פסקול של מופע תיאטרון/מולטימדיה מראשית דרכם, נקרא Death´s Crown