hahaha keep rockin' grandpas

[חובבת מוזיקה]

hahaha keep rockin' grandpas

בית אבות שווה

 

[arieltr]

making it worth while to streching up the years

ןאז צריך להחליט על איזה גרם מדרגות צועדים...

 

[arieltr]

two englishmen in heaven

לא כל כך נשמע הגיוני שהוחלט להכניס את למי ל'הבן'.
ןעוד יותר לא נשמע הגיוני שהוא יבחר באופציה זו מרצונו החופשי...

 

[חובבת מוזיקה]

יהיה זכרם ברוך

 

[giloni]

Russ Ballard

שבתי אתמול מגיחה לאנגליה. אחרי שלושה ימים של מחוייבות אקדמית באוקספורד, ביליתי עוד יומיים בלונדון ובמקרה נפלתי על המופע של הרוקר המזדקן הזה במועדון מרחק הליכה קצר מהמלון בו שהיתי. הלכתי. 20 פאונד ויופי של בירות... הבחור בן 70 ועדיין מלא חיוניות.. על אף שהמוסיקה שלו לא התרוממה אף פעם לגבהים של שותפו לתחילת הדרך (רוד ארג'נט) הוא כתב כמה מההמנונים הבולטים של רוק האיצטדיונים של סוף שנות השבעים ואפילו למלכי הדיסקו Hot Chocolate והעלה מתהום הנשיה את AMERICA עם You can do magic. הקהל הורכב מקשישים וקשישות, עם כמה מעט יותר צעירות שרקדו לפני הבמה ולהפתעתי אפילו קפצו על ה"נער" ושיחקו משחק של גרופיות לצחוק של הקהל. כולם הצטרפו אליו להמנון God gave Rockenroll to you ול since you've been gone הנצחי...
חוויה קשישה אבל חוויה...
לצערי הוידאו שצילמתי שם הוא באיכות לא מי יודע כמה, אבל הצלחתי לגזור ממנו משהו - רק בשביל הטעימה...

יקי

 

[חובבת מוזיקה]

נחמד מאוד נשמע טוב עדיין ..

 

[ציףציף1000]

רוד ארג'נט לא היה בקהל?

אגב, ארג'נט העלה אתמול פוסט נרגש בפייס של הזומביז בו הוא קובל ואף כועס על כך שהתקשורת הבריטית "התעלמה" ממותו של קית' אמרסון, ולא נתנה לו את הכבוד הראוי. מראיונות שרוד נתן בעבר עולה שאמרסון היה אחד מאליליו בסוף שנות השישים ותחילת השבעים, ורוד ניסה לחקות אותו, לפחות בכל מה שקשור לשואו בימתי. אבל רוד הוא חנון ביישן, בסופו של דבר - הוא מעולם לא לקח סמים, למשל - כך ש"ארג'נט" הלהקה לא היוותה מעולם תחרות ל-ELP, בכל שקשור למופעים אקסטרווגנטיים. בכל מקרה, לרוד נשארה פינה חמה בלב לאמרסון, והוא כותב בפוסט שלפני כמה זמן שמע (אולי מקארל פאלמר?) שאמרסון העריך את נגינתו, וזו אחת המחמאות הגדולות שקיבל מעולם. חלק מכעסו של ארג'נט מופנה גם כלפי המלעיזים שביקרו את אמרסון על נגינתו, שנפגעה עקב מחלה. עבור נגנים בגילם של אמרסון וארג'נט, זו כבר נקודה רגישה. אם כי אני לא חושבת שהתאבדותו של אמרסון נבעה מכך ישירות.
&nbsp

 

[giloni]

האמת שלרגע חשבתי שאני מזהה אותו

בשולחן שלפני ישבו שלושה זוגות בורגנים לחלוטין וכשבלארד סיפר על Hold your head up - tjrh achmg tu,u bvsr - שהוא נכתב על ידי חברו רוד ארג'נט (יחד עם כריס וויט אם אני לא טועה) מישיה מיושבות השולחן צעקה לבמה והצביעה על זה שישב לידה. חשבתי שתפסתי גם אותו אבל אני מכיר את הבחור, וכשהפנה את מבטו הבנתי שזה לא הוא. את כריס וויט לא הייתי מזהה - אולי זה היה הוא... מי יודע?
בכל מקרה, על הבמה היה מאחוריו בוב הנריט על התופים, ולהערכתי מעטים מהקהל זיהו את המקיש החשוב הזה שלא רק מתופף נהדר בגיל 72, הוא מחזיק קריירה מוצלחת גם לאחר שעזב את Argent ואף כתב ספר שאני מקווה להשיג ולקרוא.
ואכן, התיפוף היה נפלא - כמו גם הנגינה של בלארד שנשאר רוקר אמיתי...
&nbsp
היה אחלה. באמת...

 

[ציףציף1000]

כריס ווייט כתב את hold your head up

אם כי הקרדיט הוא כפול, לו ולארג'נט, לפי ההסכם שהיה ביניהם באותם ימים לתת קרדיט לשניהם על כל הקטעים של ארג'נט שאחד מהם כתב. ווייט גם הפיק את האלבומים שלהם.
אגב, זה אחד השירים הפמיניסטיים הראשונים: הטקסט הוא בעצם hold your head up, woman - השיר מעודד בחורה לא להכנע לאנשים/מציבים שמנסים לדכא אותה. מי ידע.
&nbsp
הנריט הוא לגמרי טיפוס. הוא וג'ים רודפורד - שגם היה ב"ארג'נט", והוא בן דודו של רוד - עברו אח"כ לנגן בקינקס. רודפורד ב-1978 והנריט החליף את מיק אייבורי ב-1984. הם ניגנו עם הלהקה עד סופה, לפני עשרים שנה. קראתי ושמעתי כמה ראיונות עם הנריט, ויש לו סיפורים לספר.

.
&nbsp
בתמונות: ווייט, והנריט

 

[giloni]

הנריט

כשעלה על הבמה והתיישב מאחורי מערכת התופים, ראיתי לפני אדם זקן. אני הכרתי את תמונתו של הנריט מעטיפות האלבומים של Argent עם השיער החלק והארוך ולכן לא העליתי על דעתי שמדובר בו... על אף שהמקום היה קטן והמרחק לא גדול, לא הצלחתי לזהות אותו אבל איכות התיפוף שלו עוררה את תשומת לבי. חשבתי שזה לא יכול להיות הוא אבל לא היה נעים לי לחפש בגוגל כשמעלי כמה גרופיס בני שישים משתוללים... עשיתי זאת ברכבת חזרה למלון וגילית שאכן היה זה הנריט...
לגבי Hold your head up חידשת לי... לא חשבתי על זה כשחרשתי את All together now ואת in deep במשך חודשים במערכת המצ'וקמקת שלי אי שם בשנות השבעים העליזות.... מה שכן, ההאמונד בשיר הזה נהדר, והקלידן שהופיע עם בלארד (לא מכיר אותו) לא הצליח להגיע לאיכויות המופלאות של רוד....

 

[giloni]

הנה עוד כמה טעימות מצלמים אחרים באותו ערב

 

[arieltr]

אם האורחים לא עוזבים, וזה מאוד תלוי בסוג 'האורחים', כי

יש אנשים שבטעות יוקו עלולה לחמם להם הלב (אוקסימורון ברור), לטפח את האנושות לפתוח איזה קרן לנזקקים וכאלה, אז אם רוצים לחסוך רמזים ולבטים שעלולים להחליק לצד הלא נכון, יש לא מעט אלבומים שיעשו את העבודה לא רע.
וכמו בכל transaction, צריך להכיר את הלקוח.
לדוגמא, אם האורח מראה סימנים מתקדמים אין טעם לשים במערכת firth of fifth כי עוד נתבקש להשמיע את כל האלבום. מנגד גם אין הרבה טעם לשים close to the edge לאורח שסולד מפרוג כיוון שזה יהפוך למוזיקת רקע והביקור רק יתארך.
דילמה.
הכי טוב ללכת על בטוח.
לשים בסטריאו יוצר כמה שיותר עדין בנפשו השולח מסר קולוסלי שבטוח יגע בכל נפש צחה.
[URL]http://www.youtube.com/watch?v=UUcRAd0oZH4[/URL]

הם לא יחזרו בשנים הקרובות וזה בסדר.

 

[חובבת מוזיקה]

איזה שיר וואו.. לא הכרתי ..