great walkings בניו זילנד

great walkings בניו זילנד

היי חברה, השם הוא עמית, אני מתכנן בחודש הקרוב להגיע לניו זילנד ולהתחיל שם מסעות great walkings, אלו הם מסעות ממרחקים שנעים בין כמה עשרות קילומטרים לכמה אלפים (הפסיפיק קרסט הוא הכי ארוך..אבל לא נגיע לכאלו מרחקים...). הרעיון הוא להכיר את הארץ דרך הנעליים ובמהירות שמספקת לך לומר שלום לכל מיני טיפוסים מעניינים... :) אומנם כדאי שיהיה לאנשים כושר מינימלי להליכה ארוכה, אך אין צורך בנבחרת אתלטיקה, ההליכה היא בקצב רגיל ועם עצירות בכל מיני מקומות. הקאטצ' השני הוא התקופה, כעת כבר התחיל הסתיו בניו זילנד ואני אגיע לכיוון החורף, המזג אוויר הוא קר (אפילו מאוד באי הדרומי) ומיועד לאוהבי קור בעיקר (או לאוהבי חום מרופדים היטב...)... מי שמעוניינים להצטרף - מוזמנים... בשביל הכנות המלאה, זה יהיה הניסיון הראשון שלי בסוג של טיול מעין זה, אולם עם מחשבה והרגשה טובה - כל הדברים הרעים בורחים... :) שלכם באהבה ובשלום עמית
 
לא כל כך...

הטיול וכל הרעיון הוא משהו פרטי שחשבתי עליו לפני כמה חודשים... היסוד המנחה הוא - לזרום עם הסביבה שאתה מכיר בטיול... :) אומנם בשביל להיות ריאליים, טיול מסוג זה דורש עוד משהו אחד (מלבד כושר גופני בסיסי - לא אתלטי אבל כן בסיבי) - זמן... אני אישית לא ממהר לשום מקום ולכן אני לא מגביל את עצמי בלחזור לארץ עד ספטמבר-אוקטובר לתחילת הלימודים או עבודה או משהו כזה... אם גם את או אנשים אחרים באותו ראש - אתם מוזמנים... אין לי שום מסלול מוכן, אני מתכנן לנחות בקרייסצ'רצ' באיהדרומי, ללכת למרכז התיירות הקרוב, לקנות כמה מפות, להכיר את הסביבה הקרובה, לראות אם יש משהו שכדאי לעשות ולהתחיל בהליכות... והכי חשוב, לחייך ולהתחיל לומר שלום למקומיים ולתיירים כמובן - פשוט להכיר אנשים חדשים ונופים חדשים... :) שלכם בידידות עמית
 

lorats

New member
נשמע לי דווקא ממש טוב הטיול

אבל אני יכולה לנסוע רק אחרי יולי תכננתי על אוסטרליה יותר אבל יכול להיות שאני אשלב ולא קפוא לגמרי בניוזילנד בתקופה הזאת? הבנתי שיא החורף ושלג, לא מסוכן להלך בין ההרים?
 
לגבי הטיול...

אחרי יולי גם כן סבבה, וכמו שכתבתי - אני הולך לשהות בניו זילנד תקופה לא מבוטלת... :) לגבי האקלים, אין ספק שהקירבה לקוטב גורמת לאקלים קר (במיוחד באי הדרומי), אולם אין צורך לחשוש יותר מדי (אלא אם כן יש לאדם רגישות רצינית לקור), הטמפ' שם נעות בין מינוס ארבע מעלות לפלוס עשרים, הגשם הוא קצת יותר מטריד, אבל זה כבר עניין של הגנה טובה ובכל עונה הוא מגיע... מסוכן גם ללכת ברמת הגולן בחורף בכמה אזורים, הכל שאלה באמת של כמה זה אקסטרים, אנ פשוט הולך להגיע בכל אזור לסניף התיירות הקרוב ולקבל מהם כל מיני מסלולים נחמדים של האזור, ההבדל הגדול הוא שלהגיע מאזור לאזור אני אסתמך בעיקר על הרגליים... :) נראה, הכל יכול להשתנות, מה שחשוב זה להיות פתוח... שיהיה לכולנו יום מקסים עמית
 
בהחלט - טרי פראצ'ט - האיש והאגדה...

זה אחד האחרונים שלו... טרי פראצ'ט הוא סוג של סופר שיוצרים קטיגוריה משלהם... :) מדובר בעיתונאי בריטי לשעבר שעבד גם בתור קצין עיתונות בחברת החשמל הבריטית (נשמצע משעמם, אבל הוא אמר שהוא חשב פעם לכתוב על עלילותיו שם, אבל הוא חשש שאף אחד לא יאמין לו, ולכן הוא עבר לספרי פנטזיה...). בסוף שנות ה-70 הוא הוציא לאור טרילוגיה נחמדה של ספרים (סדרת מובר'ס) שבסופו של דבר הביאה אותו להוציא לאור ב-1983 את הספר הראשון בסדרת עולם הדיסק (disc world) - "צבע הקסם". הספר בעצם מדבר על עלילותיהם של שני אנשים - קוסם לא יוצלח והתייר הראשון בעולם הדיסק (עולם שטוח בצורת דיסק הניצב על גבי ארבעה פילים הניצבים על גבו של צב (או צבה, על זה גם כן מתווכחים בעולם הדיסק) ענקי המשייט לו בחלל. מאז 1983, טרי הוציא כמעט 40 ספרים בסדרה זו (המחולקת לכמה תת סדרות שכולן מתרחשות בעולם זה), מה שמייחד את ספריו זה השילוב של פנטזיה עם ציניות קלה או במילים אחרות תתארו עולם שמבחינה טכנולוגית נמצא בימי הביניים ומבחינה מנטלית במאה ה-20... יוצר הרבה סיטואציות נהדרות... ממליץ בחום לכל מי שאוהב טיפה רבה של הומור עם חכמה... :) אני אישית לא גרופי מטורף של ספרי פנטזיה, אבל במקרה שלו עשיתי יוצא מן הכלל גדול ואני שמח על כך... אני מצרף כאן את התמונה של הגיבור הכי זקן על פני עולם הדיסק, בחור שעבר מזמן את גיל ה-80, חסר שיניים, עם הרבה בעיות גב, דלקת בגידים ועוד ועוד, כשאחת הבעיות הכי גדולות שלו היא שיכחה (בעצם להסביר את כל הגופות שנמצאות סביבו בכל פעם שהוא נכנס לחדר מלא באנשים שרוצים להרוג אותו...) מומלץ לכל נסיעה ובאופן כללי... מאוד מזכיר את המדריך לטרמפיסט... שלכם בידידות עמית
 

Cheetah

New member
אני רוצה לציין

שאין קשר לספרי פנטזיה... זה הרבה הרבה יותר הזויי ... אני אישית ניסיתי להכריח את עצמי לקרוא את צבע הכשף (שד"א זה אחת הפעמים הבודדות שהשם בעיברית טוב יותר מבאנגלית) והגעתי חמש עמודים לסוף לא פחות לפני שהתייאשתי... זה פשוט בשום שלב לא ממש עניין אותי.. וזה עדיין לא... זה הכי רחוק שהגעתי בספר בלי לסיים אותו כמובן שזה רק דעתי ואני גם לא הצלחתי לקורא גם את הטרמפיסט לגלקסיה... מי שאוהב את דאגלס אדאמס יאהב גם את פראצ'ט אני מניח... ד"א יש הקשר לביקורת הספרותית הזאת לפורום? לא שאני נגד
 
אין שום טינה...

ואין הרבה קשר..מלבד ספרות בזמן נסיעות ארוכות בטיול, בתור טייל מנוסה אתה בטח מכיר את פרקי הזמן האלו שאתה יכול להרוג את עצמך אם לא יהיה לך משהו לעשות... :) ומקובלת הדעה לגבי ספריו של פראצ'ט, איש איש וטעמו, אולם בדבר אחד יש לי בעיה מסוימת, מצד אחד אני תמיד אומר שעדיף לקרוא ספרות בשפת המקור (אלא אם כן שפת המקור היא ממש בעייתית ואז אין הרבה ברירה), אני אישית העדפתי אותו באנדלית, אולם כאן אתה צודק קצת, פראצ'ט משתמש הרבה בספריו בסלנג אנגלי שהוא בעייתי משהו גם לקוראים המנוסים באנגלית, היו פעמים לא מעטות בהן הבנתי מילה מסוימת רק בסוף הסיפור לאחר שעשיתי הקשרים... :) מקובלת הביקורת צ'יטה, בפעם הבאה אני לא אצלול כמו שצללתי הפעם (אני מכור, מה לעשות..) אל נבכי ספרות כלשהיא... :) יום מקסים וחיים פשוטים.. עמית
 
למעלה