כוונת המשורר...
בפירוש לא שוקעים מוסרית. אם כבר אז להיפך, כי עליה במדרגות המוסר, לשון אחר: היות האדם יותר ויותר מוסרי, זה נחשב אצל ניטשה לניוון. ניטשה הטיף לפילוסופיה של הרוח החופשית, משוחרר מכל "אנושי, אנושי מדי (MENSCHLICHES ALZU MENSCHLICHES,HUMAN ALL TOO HUMAN). כל מה שנקשר בדת, במוסר, ובתרבות ואפילו בניהליזם, שניטשה ראה אותו כעוד שלב בניוון, הרי הוא שקיעה, והאנשים הנתפסים באי-אלו הרי הם השוקעים. אולם ניטשה טען כי ה"על אדם" (UEBERMENSCH) שלו חייב לשקוע ולהיות כאחד העם, קרי מוסרי דתי, תרבותי, ואפילו ניהליסט, אבל רק כירידה לצורך עליה.
