God bless America

לא שמעת את Ghost of Tom Joad

מאמצע שנות התשעים. זהו האלבום עם הטקסטים הכי טובים - ונוקבים - שהוא כתב מעודו. שמו של האלבום לקוח, כמובן מ"ענבי זעם" של סטיינבק, והאלבום כולו נסב על דמויות שהיו יכולות בקלות לאכלס את ספר המופת ההוא, רק שהם חיים כיום, בינינו. כתמלילן, הוא שני רק לדילן, בקרב היוצרים האמריקאים. נקודת התורפה שלו היא המוסיקה. זוהי מוסיקת איצטדיונים נדושה, החוזרת על קלישאות שמקורן באמצע/סוף שנות השישים. מוסיקלית, אין לו מה לומר וזה, לצערי, מרחיק הרבה אנשים מהאלבומים שלו, שאחרת היו יכולים להיות אוהדים גדולים.
 

melancholy man

New member
דווקא כן, פשוט שחכתי

בקשר למוסיקה, היא מגיע לשיא הרע שלה ב boren in the USA אבל מידיי פעם יש לו שירים פשוטים ויפים, בעיקר כשהוא חוזר לפולק. ככותב הוא אכן, כאמור מהטובים בבניה של ארה"ב, לא הייתי שם אותו ברמה של דילן (או יאנג לצורך העניין) אבל הוא תמלילן מעולה, לפחות כשהוא כותב על מה שהוא מבין בו (אנשים פשוטים), בכל אופן יש בו, כשהוא לא מנסה יותר מידיי, משהו פשוט וכובש.
 
ושכחתי לציין ש-TGOTJ הוא אלבום

אקוסטי, דומה מאוד ל"נברסקה" באופיו. זו כנראה הסיבה שהוא די נשכח, ונמכר יחסית במעט עותקים.
 

dylanroz

New member
הייתי בהופעה של דילן ומקראטני

לא ביחד כמובן של פול מקרטני ב 12 יוני בשבדיה ושל בוב דילן ב 20 ליוני בלונדון ... חויה של פעם בחיים .
 
למעלה