אענה מניסיוני עם gbs בשתן
כשיש נוכחות בשתן- האמונה הרווחת היא שהחיידק מגיע לשתן מהנרתיק. לרוב אם החיידק נמצא בשתן הוא יימצא גם בתרבית בנרתיק. מאחר והטיפול באנטיביוטיקה אינו מאוד יעיל לטווח ארוך, שאלת הטיפול או אי הטיפול תלויה בדרגת הצמיחה שנמצאה בתרבית השתן. בצמיחה נמוכה עד 10,000 לרוב אין צורך לטפל גם בהריון. בצמיחה גבוהה יותר מ20,000 מומלץ לטפל (כשרופא אחד אמר לי לטפל רק מעל 50,000). הסיבה לזה שמתייחסים לחיידק שונה מחיידקים אחרים היא שהוא נוטה לחזור בהדרגה כשבועיים שלושה מתום הטיפול האנטיביוטי. לי אנטיביוטיקה מסוג זינט עוזרת הכי הרבה, שבוע זינט נותן הפוגה של כמעט חודש. אם מטפלים כדאי לעשות תרבית שתן לפחות פעם בחודש ולפיות שבוע מתום הטיפול, אם רואים שהצמיחה נמוכה ומחליטים לא לטפל אז לעקוב אפילו פעם בשבועיים. יש עוד אסטרטגיה, של לטפל באנטיביוטיקה במינון מלא כשבוע ואז להמשיך לקחת כדור יחיד של 100 מ"ג מקרודנטין ליום. היתה תקופה בטיפולים שהייתי עם מקרודנטין כמעט שנה.. לצערי ראינו שזה לא באמת מועיל. אם נוקטים בשיטה זו יש בעיה במעקב, כי מספיק כדור אחד ליום כדי שהתרבית תצא נקייה וכדי לקבל תשובה אמינה צריך להפסיק טיפול לשבוע. כשהפסקנו טיפול לשבוע הבדיקות הראו שהחיידק חוזר. המבחן האמיתי לזה שהטיפול המניעתי לא הועיל היה שעדיין היו לי תסמינים. למדתי עם הזמן לזהות את התסמינים של gbs בשתן. התסמינים שלו קלים יותר מדלקת מחיידקים אחרים כמו אי קולי או קלפסיאלה ואם שותים מספיק ביום- ליטר וחצי, אז כלל לא מרגישים אותם. כשאני מקפידה על שתייה מספקת, התרביות תקינות או נמוכות, וזה עדיף מבחינתי על טיפול ממושך באנטיביוטיקה, בהריון או בכלל.. לדעתי הלא רפואית יד לומר, אם זו פעם 1 שאובחנת, ממליצה לחזור על הבדיקה פעם נוספת לוודא שזה לא סתם תרבית שהזדהמה ממקור אחר. אם יהיה שוב צמיחה, אפשר לנסות לטפל ולקוות שהחיידק ייעלם לתקופה אחר כך, זו אופציה שכדאי לבדוק אם היא תהיה יעילה אצלך. יש הרבה אנטיביוטיקות בטוחות בהריון שאפשר לנסות ואין לך מה לדאוג מזה.
