G6PD ועזרה ראשונה

yaliya

New member
G6PD ועזרה ראשונה

לילדים שחסר להם האנזים G6PD יש רגישות לפול, נפתלין, יוד וכל מיני חומרים מסוכנים. בתרופות אסור להם כל מה שיש בו סולפה (כמעט כל טיפות העיניים) אתמול הבן שלי חזר עם עקיצה גדולה הוא גרד וקצת ירד לו דם.... לא ידעתי מה לעשות כי אני יודעת שצריך לחטא ולשים יוד. אבל אסור לשים לו כל משחה, בעיקר לא יוד. אז פעם אמרו לי שויטה מרפן מחטא....שמתי לו וזה נראה לי בסדר. אבל זה לא עובד כמו יוד..... אני מכינה תיק רפואי כזה..עם כל מה שצריך בשבילו...שיהיה לו תמיד בגן ובבית. מישהי יודעת אם יש תחליף ליוד? והאם פניסטיל טוב לחסרי G6PD? ועוד משהו...יש לי מלא עש בבית..ואסור להשתמש בנפתלין...יש תחליף לנפתלין שמסלק את כל העש הזה? כל מידע נוסף יתקבל בברכה. תודה.
 
ווי,שאלה כבדה../images/Emo24.gif

מציעה לפנות למרכז הטטרולוגי(מקווה שאייתתי נכון) תעשי חיפוש בגוגל ותשאלי שם. מציעה כם להתיוועץ עם אלרגולוג. המון בריאות
 

olgaer

New member
עשיתי לך מחקר קטן בנוגע לאש ויש לי שתי חדשות:

את טובה ואחת רעה: 1. נפתין לא ממש עוזר כנגד אש. אומנם הוא הורג את פרפר האש שלא מזיק, הוא לא הורג את הביצים וזחלי האש והם אלו שניזונים מה בדגים ומזון שיש בבית. לכן אינך צריכה להזחיק אותו בבית. 2. מפתלין לא ממש עוזר כנגד האש. לכן הנה הדרכים לטפל בה: האש שונא אור היום ואוויר צח, לכן הגדי היוציומיים שלנו כמעט ולא ניזוקים ממנה. יש לנער ולאוורר היטב את הבגדים שלא בשימוש לפני האחסון. אומרים שאש שונא : שמן לוונדר ולוונדדר בכלל. שקיקים עם פרחי לוונדר הארונות יוסיפו ריח נעים ויבריחו את האש. אומרים גם האש שונא עלי גרניום ביתית. לכן מומלץ מדי פעם לפזר עלים טריים שלה בארון ולהחליף מדי פעם. זה החומר שמצאתי.
 

ayala26

New member
אפשר לחיות יפה גם בלי יוד

מספיק לשמור על פצע נקי ולתת לגוף לרפא את עצמו. אנחנו אף פעם לא מורחים שום דבר על פצעים. אני גם רגישה לסולפה.
 
איך את יודעת שאת רגישה לסולפה?

כשאני הייתי תינוקת גם אמרו לאמא שלי שאני רגישה לסולפה ובכל פעם ששואלים אותי רגישות לתרופות אני אומרת סולפה אבל אין לי מושג איך קבעו את זה.
 

ayala26

New member
גם אצלי זה כך

וזה נכתב בתיק הרפואי שלי כאזהרה. אני מניחה שמגלים את זה כשנותנים בטעות ואז מגלים את הרגישות כמו שסבא שלי גילה שהוא רגיש לעקיצות דבורים רק כשזה כמעט עלה לו בחייו.. אז אני מעבירה את זה הלאה. לא לוקחת סיכונים בדברים האלו. והאמת, אני ממילא לא נוטלת אנטיביוטיקה כך שזה לא מפריע לי בחיי היומיום. מה שכן, גם לאופטלגין אני רגישה (שזה למיטב ידיעתי רגישות שעוברת בעדה העירקית) ולא ידעתי את זה בכלל.כששכבתי בבית חולים אחרי תאונת דרכים והרגשתי רע מהתרופות ולא הבנתי למה. רק אחרי שאמא שלי שאלה מה נתנו לי וביקשה להפסיק מיד עם האופטלגין גיליתי את זה...
 
למעלה