free- tons of sobs

[Anuerysm]

../images/Emo45.gifאחד האלבומים

 

[the mnm factor]

וואו, באמת אלבום גדול

קטע הפתיחה אחד המוזרים ששמעתי- הסאונד שם כאילו בא לי מתוך המח ויוצא החוצה ולא להיפך. כאילו יש תחושה שאני שומע קולות. מוזר.

 

[Pigpen]

אריק קלפטון, ג'ון מאייל

והבלוזברייקרס שלו. אלבום בלוז רוק לבן חד פעמי, שנראה לי שיש בו בדיוק את מה שאתה מחפש - נטול פוזה, מוזיקה פשוטה, בלוז בריטי לבן כמו שהוא צריך להישמע בלי ההכלאות כדוגמת רוק דרומי או בלוז פסיכדלי. אריק מפליא בגיטרה, ומר מאייל הוא זמר ונגן מפוחית וקלידים שיעשה לך טוב על הלב... האלבום מכיל ברובו קאברים לשירי בלוז אבל יש גם כמה של מאייל וקלפטון. לדעתי יש כאן מתחרה על האלבום הטוב ביותר שמר קלפטון השתתף בו... אבל בטח הרבה לא מסכימים עם הקביעה הזו.

 

[melancholy man]

בהחלט מתחרה ראוי

וגם מתחרה ראוי לאלבום הכי טוב של מאייל והבלוזבייקרס, יופי של אלבום, בלוז חם סוחף בסיסי ומדליק.

 

[melancholy man]

כמה המלצות

מקריאה חוזרת של מה שכתבת אני קצת מתקשה להמליץ, כי אני לא ממש מבין מה בדיוק אתה מחפש, אז במקום זה אמליץ על כמה אלבומים שנראים לי רלוונטים, מבחינת אווירה ותקופה (לאוו דווקא ז'אנרית) שאני אוהב, מקווה שחלקם לפחות ימצאו חן בעינך. Rod Stewart- Gasoline Alley אוקי, בואו נפתח את זה, רוד סטיוארט הוא טיפוס מביך ולא, זה לא קשור לזה שהוא הפך לגמד תשוש נפש המתקרב לגיל בו מכובד להסתןבב בפומבי עם קאטטר, כשהוא חמוש במעילי כסף עם נצנצים, צעיף פרווה וראפטואר של המייטב של ברואדוואי, כי סטוארט היה גמד מביך ולבוש רע עוד בתחילת שנות השמונים, כשהוא עשה מספיק כסף בשביל שיוכל להחזיק היום מרפאה פלסטיק במשכורת קבועה (אם כי השמועות אומרות שהוא עבר לשרות פחלוץ לפני כמה שנים), אבל פעם מזמן, כשעוד היה הוביט קטן ועצבני, לרוד סטוארט היו כמה אלבומי בלוז משובחים במיוחד, עם מוסיקה שיורדת בגרון כמו וויסקי משובח ואנרגיה של טיל אירני בדרכו לצומת גלילות.. Gasoline Alley הוא אלבומו השני של סטוארט וברגע שמתגברים על המבוכה של הפיסקה הראשונה מגלים פנינה של ממש, שילוב מנצח של רוק מלא אנרגיה, בלוז סוחף ופולק שחודר לעצמות, כאשר השירה והכריזמה של סטוארט וקולו החורקני משהו מנצח על התזמורת הזאת בגאון. Humble Pie- As Safe As Yesterday Is|סלינק| האמבל פאי, היו אחת משתי להקות שנולדו מתוך הסמול פאסיס (השניה הייתה הפאסיס), לפאי היה את סטיב מאריוט הענק ככוח המרכזי בלהקה ולפחות בתחילת הדרך גם את הגיטריסט פיטר פרמטון (שהפך מאוחר יותר למפלצצת איצטדיונים מגוכחת), את גרג רידלי הנפלא בבאס וג'רי שרלי הצעיר בתופים, ההרכב הזה הוציא אלבומי רוק נפלאים, שמשלבים רוק אנד רול סוער עם חום בלוזי והמון מוסיקאליות ויכולת הגשה נפלאה למוסיקה הפשוטה והאפקטיביצת שלהם. As Safe As Yesterday Is מציג את כל אלה והוא אולי אלבום הבכורה הכי פחות בוסרי של עולם הרוק, הכימיה בין הנגנים לפלא, איכות כתיבת השירים בשיאה והאנרגיות בשמיים, יחד עם השפעות סיקסטיס שמבצבצות מבעד לשירים מדובר בלא פחות מיצרת מופת של רוק שורשי מהסוג המוצלח ביותר. Bakerloo-Bakerloo ככל הנראה האור טריו הכי טוב שאף אחד לא סיפר לכם עליו, בלוז לבן סוחף ומלא אנרגיה, כתבו את זה כבר קודם לפני, אז למה לא לקשר? Jeff Beck- Truth וגם כאן, הלינק Blues Creation- Blues Creation תאמינו או לא, מדובר בהרכב בלוז יפני, כן כן, יפני, שהוציא את אלבום הבכורה ה ST הזה, ב 1969, לא לא, אין שום רמז מהמוסיקה עצמה שמדובר בהרכב יפני, הגיטריסט ומנהיג הלהקה Kazuo Takeda הוא אחד הגיטריסטים המלהיבים ביותר שיצא לי לשמוע, השירה שלו נטולת מבטא לחלוטין, נכון, הוא לא נשמע כמו ג'ון לי הוקר, אבל ביננו, גם רוברנט פלאנט לא בדיוק רוברט ג'ונסון..., המפוחית המתיבפכת הבאסים הרועמים והתופים הנפלאים כולם עושים יצירה חד פעמית של קאברי בלוז בכיסוי רוקי/בלוזי נפלא. Love Sculpture- Blues Helping עוד תוצר נפלא של הבלוז בום של 1968, תענוג. עוד, אולי, אחר כך..

 

[AeroTom]

מצטרף בחום ל-Humble Pie ו-בק

אוסיף גם את Town And Country, השני של ה-Pie, שגם יש לי הרגשה שמתאים. כמו גם Beck-Ola, השני של החבורה של ג'ף בק.

 

[sixkiller2003]

לאו דווקא מה שהוא ביקש אבל..

אם כבר Blues Creation אז אני דווקא הייתי ממליץ על Blues Creation & Carmen Maki שהוא לדעתי יותר טוב מהראשון..( גם הראשון מעולה..)

 

[melancholy man]

וואו, המלצות על בלוז קראיישן...

וגם ההמלצות שלך למטה מדליקות, wellcome!

 

[sixkiller2003]

תודה..

אני דווקא מסתובב הרבה בפורום וגם בפורום הפרוגרסיבי השכן אני פשוט לא מרבה לכתוב..אני רואה שזה מוערך אז אני אשתדל לכתוב יותר

 

[melancholy man]

בהחלט בברכה

ואגב, Blues Creation & Carmen Maki יופי של אלבום, לא בדיוק דומה למה שהבחור ביקש כנראה, אבל יופי של תקליט.

 

[Barmelai]

Blues Creation

הרכב שהגיע הזמן שהעולם יגלה אותו כבר, או לפחות הפורום הזה. הבלוז קריאישן הם להקה עצמתית שידעה לשלב רוק כבד, בלוז ופסיכדליה, ועבודת גיטרה נהדרת. האלבום הראשון שלהם מבוסס כולו על קאברים והוא תצוגת תכלית למה שהמוסיקאים היפנים האלה יודעים לעשות עם בלוז רוק. אבל האלבום הגדול באמת שלהם הוא זה שבא אחריו - Demon & eleven children. כאן הם כבר כתבו את השירים שלהם בעצמם והתוצאה מתעלה בהרבה על האלבום הראשון. חזקים במיוחד atomic bombs away שיר שאת השם שלו רק יפני יכול לתת ולצאת מזה בשלום, הבלדה הכבדה sorrow ושיר הנושא עתיר הסולואים שבו כל הלהקה נותנת את מה שיש לה, והיה להם מה לתת. אל פחד, השירה והגישה הן אמריקאיות לגמרי, הבלוז קריאישן שיחקו רק משחקי חוץ ולדעתי אף הכריעו הרבה הרכבים מסוגם שנמצאים כמובן מאליו בהרבה מהספריות שלנו. עוד כדאי להשיג את אלבום ההופעה של Blues Creation שנקרא פשוט Bues creation - live והוא הטור דה פורס של הלהקה שניה אחת לפני שהתפרקו. בהופעה, חוץ מביצעוים שלוחי רסן משלושת אלבומי האולפן יש גם שירים חדשים שלא יצאו בשום מקום אחר. כל השלושה מעולים, אני ממליץ להתחיל עם זה שבתמונה. האלבום עם כרמן מאקי מומלץ מאוד גם הוא ונשען על הקול הנפלא של אחת הדיוות הגדולות של הרוק היפני. מאקי באלבום הזה נעה בין גרייס סליק בצבע הקול לג'ניס ג'ופלין במניירות, ואיכשהו זה עובד מצוין. האלבום עצמו נוטה יותר לבלוז כבד ומלנכולי ורק הגיטרה של הבלוז קריאיישן נשארת באותו צבע פסיכדלי ותורמת סולואים יפהפיים. לחבר מורנא יש הזדמנות לבדוק את הכרמן מקרוב, החל מיום חמישי שעבר. ולחובבי כרמן מאקי יש לאן להמשיך הלאה. מאקי הקימה ב 1975 את Carmen Maki & Oz והוציאה איתם שני אלבומים בראש דומה אבל מעט יותר פרוגרסיביים. הפעם השירה ביפנית. שני האלבומים הללו מומלצים מאוד לחובבי התפר בין פרוג ופסיכדליה.

 

[melancholy man]

damn right!

כל מילה אמת.

 

[מורנא007]

אחרי שהאלבומים שלה נמכרים ב- eBay

וזוכים להדפסות ויניל חדשות ביפאן. הגיע הזמן ממזמן שאשמע איך גב' מאקי נשמעת (ויש לה קול יפה).

מיכה

 

[sixkiller2003]

למה שלא תנסה..

אלבום טוב שאני חושב שיתאים להגדרה הוא Fresh Blueberry Pancake - Heavy משנת 1970 זה בלוז רוק טיפה יותר רך מהמקובל.. אלבום מאוד מעניין לדעתי.. גם הסלף טייטלד של The Sacred Mushroom מ1969יכול למצוא חן בעיניך.. אני מאוד ממליץ לנסות גם את Muddy Waters - Electric Mud זה האלבום של muddy waters שנופל להגדרה blues-rock מ1968..לפי דעתי הוא יבוא לך טוב.. גם אם זה לא בדיוק מה שביקשת פה..

 

[Investigations]

יש לי המלצה, על השרשור הזה! איזה יופי של

אלבומים איזה יופי של המלצות ניראה לי שיש לך את כל מה שצריך תהנה!

 

[the mnm factor]

תודה רבה לכולם! כרגיל, לא אכזבתם...

כיף שאתם כאן