משחק סכום אפס
נרמז בטקסט (ובצדק) ששוק המניות לטווח ארוך הוא משחק סכום חיובי כי חברות אכן מיצרות רווחים המתבטא בחלוקת דיבידנדים. אולם אל לנו להסיק מזה שכאילו שוק הפורקס עלול להיות משחק סכום אפס בגלל שאינו מיצג חברות. מטבע הוא למעשה מעין מניה של מדינה. וישנו קשר חזק ביותר בין חוסנה הכלכלי של מדינה ומדדים כמו גידול בתל"ג, מיעוט אבטלה וכו, לבין מצב המטבע שלה. מכאן שכפי ששער מניה מייצג את ציפיות הציבור מהצלחת החברה בעתיד כך מטבע מייצג ציפיות להצלחת המדינה. רווח או הפסד הם לא דבר *נומינאלי* אלא דבר *יחסי לאלטרנטיבות* בעלות רמות סיכון שונות. גם במניות ההשוואה איננה סתם למצב המניה עצמה בתקופות שונות, אלא יחסית לאפיקי השקעה אחרים. אם מניה עושה נניח 2% עליה בשנה אבל בפקדון שקלי אפשר היה להשיג תשואה דומה או יותר לא נתייחס לזה כרווח, אלא אפילו למהלך לא מוצלח כי בחרנו באפיק מסוכן לשווא. גם כאשר יש עסקה בה מישהו נכנס לפוזיציה והשוק לא זז (כלומר לא הרוויח ולא הפסיד) אין להתיחס לזה כאל מצב שוויון, אלא כאל מצב הפסד. כי בזמן הזה הסוחר היה יכול לשמור את הכסף באפיק אחר ולהרוויח. דווקא הדוגמה שבה קומר היה יכול להשאר יום נוסף ולהרוויח היא דוגמה מצויינת להפסד. וגם הדוגמה בה הקונה קנה והשוק לא זז הוא הפסד. כסף עומד זה הפסד. אני מסכים עם הכותב שלא ניתן לחשב בצורה מדוייקת ואכן לא ניתן להראות שרווח של סוחר אחד הוא מקביל להפסד של סוחר אחר. עם זאת, בהגדרה של משחק סכום אפס מדובר על סכום סך השחקנים, ואין צורך להראות אחד מול אחד. בהחלט יתכן מצב שבו אחד הרוויח הרבה על חשבון מספר הפסדים קטנים של מספר סוחרים אחרים. כדי להוכיח משחק סכום אפס כל שיש להראות זה שבמערכת הכוללת לא נוצר כסף יש מאין, ולא נעלם כסף שהיה קודם. לטווח ארוך זה כמובן לא מדוייק, אבל ברמה תוך-יומית גם אם נעלם או נוצר כסף יש מאין הוא זניח יחסית למחזורים שמתגלגלים ולכן פרקטית לחישובי מסחר תוך-יומי אפשר להזניח אותו. אם לוקחים את נושא העמלות של הברוקרים השונים (גם אם זה לא נקרא "עמלה"), אזי עבור הסוחרים זה וודאי לא סכום אפס, אלא שלילי. העמלות כלל אינן זניחות ומהוות אחוז משמעותי מהמחזור שבסיכון. בשורה התחתונה, שחקן צריך להיות יותר חכם מהקולגות שלו. אפשר להתפלסף האם זה עונה על ההגדרה התארותית של משחק סכום אפס - פרקטית זה בהחלט משחק סכום אפס ואולי אפילו שלילי.
