וואו, אהובה, פשוט וואו! את מדהימה
איזה סיכום מדהים ומרגש! יש לי עכשיו צמרמורת של התרגשות, רק מלקרוא את זה. כתבת כל כך יפה, ממש הרגשתי שאת לוקחת אותי איתך, יד ביד, בדרך המופלאה שעברת, במרתון עצמו. הרגשתי את הכאב שלך, את האכזבה, ואת ההתרגשות. אני חושבת שיש לך כל כך הרבה במה להיות גאה בעצמך! לא רק על התוצאה המדהימה (אני יודעת ששאפת ליותר, אבל זה לא מפחית מההישג שלך), אלא גם על הדרך שעברת: עם הכתף, הניתוח, ההשבתה. שום דבר, פשוט שום דבר, לא עצר אותך! והכל תוך כדי שיתוף, תשומת לב תמידית פה בפורום, והאופן שבו חלקת איתנו את האהבה שלך, וההתלהבות שלך מספורט, מהתהליך שאת עוברת, מהריצה. אהבתי נורא את המשפט הזה שכתבת:
דבר אחד הבנתי מיד, המרתון עצמו זה חלק אחד מהעניין ומהדרך, החלק העיקרי הוא ההיערכות של הגוף והנפש, ההמתנה, התכנון, משהו שאתה מצפה לו, מתכונן אליו וממוקד בו. כל כך נכון, כל כך אמיתי, וכל כך את! את פשוט מדהימה! תיהני בחופש
מור
נעמי
