הפרק הטוב של ה"רעים"
האנשים שאתם כל כך אוהבים לשנוא, היו אתמול, לרגע, דוקא די בסדר. (אני, אישית, דוקא לא שונאת אותם). שעתם היפה של קרי, פיטר, לוקה וקליאו (האם שכחתי מישהו?). אני אף פעם לא הבנתי מדוע ולמה אתם שונאים את לוקה. הוא לא מפריע ביחסים בין אבי לקרטר. אשמתו שאבי חיבבה אותו בהתחלה? אנשים מתחברים ונפרדים, קורה. אבל לשנוא אותו בגלל זה? זה שזוג חלומותיכם הוא קרטר ואבי, לא הופך את לוקה למפלצת, רק בגלל שהוא היה עם אבי. הוא עבר הרבה בחיים, הרבה יותר מכל שאר הרופאים. הוא פתח דף חדש והתגבר די יפה על עברו. אף אחד לא מושלם, ואין מה לעשות- דברים מהעבר משפיעים על ההווה. מבחינתו, הוא רצה את אבי. באותו זמן אבי החליפה מבטים עם קרטר. תחשבו אם הייתם במקומו- כמה שזה מרגיז! אך בפרק של אתמול, הוא היה כה רגיש... ובא לתמוך באבי (למרות שהיא אמרה לו שלא יבוא למשפט). הוא אמר את המשפטים הנכונים (חוץ מהשאלה אם אבי מעדיפה שקרטר יבוא למשפט... אבל בכנות, השאלה הזאת היתה די במקום!). ראו שהיא באמת מתחזקת מהתמיכה שלו, וטוב שהוא היה שם בשבילה. אני דוקא די מרוצה מלוקה- תגידו מה שתגידו. ונעבור לקרי- ציפור נפשכם. היא היתה נסבלת הפרק. זה היה כל כך נחמד ומשעשע כשהיא גילתה שהאשה הזקנה, היא כוכבת התכנית החביבה עליה. פתאום היא התחילה לשלוף כל מיני שמות של דברים מהעבר... ואז אתם מגלים ש... גם קרי היתה ילדה! (זה בערך כמו הגילוי שלרומנו יש אמא, בשביל כמה אנשים...). היא דיברה בהתלהבות תמימה שכזאת, ואל תגידו לי ששנאתם אותה גם ברגע הזה! ואיך היא אימצה את הבובה המצ´וקמקת באהבה... ולצערה גילתה מה עשה איתה האיש קנגורו המגעיל (וקראה בהפתעה: "מר שפמנוני!"). את הקטע עם לגאספי פחות אהבתי, מהסיבה הפשוטה שאת לגאספי- אני לא אוהבת! על זה אפשר לפתח דיון שלם, בפעם אחרת. אבל גם איתה היא היתה עדינה. כן, כן- גם קרי היא בן אדם! (בת אדם בעצם). פיטר במבחר קטעים חמודים עם בנו ריס. קרלה מאוד מעצבנת (ראיתם איך היא ניסתה להתחנף אליו?! איכס!), והוא מתמודד איתה בגבורה. באיזשהו פרק היא גם התחילה אותו- וגם מעל מכשול זה הוא קיפצץ ללא קושי. בפרק המדובר, גם כשהוא נקע (או שבר? או סדק?) את ידו, הוא המשיך בעבודתו. זה אמנם מסוכן גם לו וגם לחולים, אבל הוא לא התכוון להרע. טוב שרומנו אמר לו להפסיק לטפל. ההתנהלות הכללית שלו בפרק, היתה נינוחה יחסית. הוא היה די פתוח ולא לחוץ ומלחיץ. כשיש ילד לידו, הוא נעשה חביב. האם פיטר הוא בעצם- פיטר פן? ועכשיו לקליאו. לא היו הרבה סיבות לירות בה חיצים הפעם, נכון? היא היתה מאוד נחמדה עם ריס, והתייחסה אליו באמהיות (עד כמה שהיא יכולה). היא לא היתה קרה כמו שהיא בד"כ, ובכלל... היא לא נעצה הרבה מבטים חשדניים ומאשימים בפיטר הפרק. גם זו התקדמות. קליאו יכולה להיות נחמדה כשהיא רוצה. תגובות יתקבלו בשמחה. יומטוב ושקט שיהיה לנו!
האנשים שאתם כל כך אוהבים לשנוא, היו אתמול, לרגע, דוקא די בסדר. (אני, אישית, דוקא לא שונאת אותם). שעתם היפה של קרי, פיטר, לוקה וקליאו (האם שכחתי מישהו?). אני אף פעם לא הבנתי מדוע ולמה אתם שונאים את לוקה. הוא לא מפריע ביחסים בין אבי לקרטר. אשמתו שאבי חיבבה אותו בהתחלה? אנשים מתחברים ונפרדים, קורה. אבל לשנוא אותו בגלל זה? זה שזוג חלומותיכם הוא קרטר ואבי, לא הופך את לוקה למפלצת, רק בגלל שהוא היה עם אבי. הוא עבר הרבה בחיים, הרבה יותר מכל שאר הרופאים. הוא פתח דף חדש והתגבר די יפה על עברו. אף אחד לא מושלם, ואין מה לעשות- דברים מהעבר משפיעים על ההווה. מבחינתו, הוא רצה את אבי. באותו זמן אבי החליפה מבטים עם קרטר. תחשבו אם הייתם במקומו- כמה שזה מרגיז! אך בפרק של אתמול, הוא היה כה רגיש... ובא לתמוך באבי (למרות שהיא אמרה לו שלא יבוא למשפט). הוא אמר את המשפטים הנכונים (חוץ מהשאלה אם אבי מעדיפה שקרטר יבוא למשפט... אבל בכנות, השאלה הזאת היתה די במקום!). ראו שהיא באמת מתחזקת מהתמיכה שלו, וטוב שהוא היה שם בשבילה. אני דוקא די מרוצה מלוקה- תגידו מה שתגידו. ונעבור לקרי- ציפור נפשכם. היא היתה נסבלת הפרק. זה היה כל כך נחמד ומשעשע כשהיא גילתה שהאשה הזקנה, היא כוכבת התכנית החביבה עליה. פתאום היא התחילה לשלוף כל מיני שמות של דברים מהעבר... ואז אתם מגלים ש... גם קרי היתה ילדה! (זה בערך כמו הגילוי שלרומנו יש אמא, בשביל כמה אנשים...). היא דיברה בהתלהבות תמימה שכזאת, ואל תגידו לי ששנאתם אותה גם ברגע הזה! ואיך היא אימצה את הבובה המצ´וקמקת באהבה... ולצערה גילתה מה עשה איתה האיש קנגורו המגעיל (וקראה בהפתעה: "מר שפמנוני!"). את הקטע עם לגאספי פחות אהבתי, מהסיבה הפשוטה שאת לגאספי- אני לא אוהבת! על זה אפשר לפתח דיון שלם, בפעם אחרת. אבל גם איתה היא היתה עדינה. כן, כן- גם קרי היא בן אדם! (בת אדם בעצם). פיטר במבחר קטעים חמודים עם בנו ריס. קרלה מאוד מעצבנת (ראיתם איך היא ניסתה להתחנף אליו?! איכס!), והוא מתמודד איתה בגבורה. באיזשהו פרק היא גם התחילה אותו- וגם מעל מכשול זה הוא קיפצץ ללא קושי. בפרק המדובר, גם כשהוא נקע (או שבר? או סדק?) את ידו, הוא המשיך בעבודתו. זה אמנם מסוכן גם לו וגם לחולים, אבל הוא לא התכוון להרע. טוב שרומנו אמר לו להפסיק לטפל. ההתנהלות הכללית שלו בפרק, היתה נינוחה יחסית. הוא היה די פתוח ולא לחוץ ומלחיץ. כשיש ילד לידו, הוא נעשה חביב. האם פיטר הוא בעצם- פיטר פן? ועכשיו לקליאו. לא היו הרבה סיבות לירות בה חיצים הפעם, נכון? היא היתה מאוד נחמדה עם ריס, והתייחסה אליו באמהיות (עד כמה שהיא יכולה). היא לא היתה קרה כמו שהיא בד"כ, ובכלל... היא לא נעצה הרבה מבטים חשדניים ומאשימים בפיטר הפרק. גם זו התקדמות. קליאו יכולה להיות נחמדה כשהיא רוצה. תגובות יתקבלו בשמחה. יומטוב ושקט שיהיה לנו!
לוקה, שים לב: אומרים לך לא לבוא, *אל* תבוא. פשוט אל. טוב נו.. אני מודה.. זה היה נחמד שהוא עשה את זה והכל.. אבל.. נו, אתם יודעים. קרי - אני יודעת שזה חוזר בהודעות שלי הרבה פעמים בזמן האחרון, אבל זה פשוט דורש את זה - חחחח! הקטעים עם האופוסם והקנגרו היו פשוט קורעים.. Terence: I´m not into the weird stuff. דייב - שוב - חחחחחח! החלוק הזה... והקטע שריססו אותו.. וזה: Malucci: I have to pay the same as Benton and Weaver? Cleo: You´re a doctor, aren´t you? Randi: That´s debatable. וזה: Jing-Mei: Well, you know what? Screw you, Dave. I´m tired of your crap. קרטר וההפלה - מה באמת האיש הזה חשב לעצמו?! יופי שקרטר התערב. פיטר - נחמד מה שעשו מהדמות שלו בשנים האחרונות.. קרלה מעצבנת אותי. ריס חמוד. משהו טיפה "הפריע" לי: Peter: Two things in this world I´m certain of. My love for my son, and my skills as a surgeon. I´m a father. I´m a doctor. At the end of the day, that´s enough for me. ואיפה קליאו בכל זה?.. Directed by : Anthony Edwards Written by : R. Scott Gemmill (כן כן, כנראה שבגלל זה לא ראינו את אנתוני..)