בצעירותי ההייתי משחק סנוקר במועדון המדובר, והאמת ש-I was damn good. כמובן שאותם ימים חלפו להם ואנוכי לא אחזתי במקל סנוקר ימים רבים, רבים מיספור, רבים מיזכור. . . די עם הנוסטלגיה!!! P.S. אני רק מקווה שאני לא יחשב לארס וינודה מהפורום. P.P.S. למישהו יש מושג של מה הראשי-תיבות PS?
הרי אני עדיין אוחזת במקל הסנוקר (פול, למען האמת) בכל הזדמנות, ועדיין נהנית לנצח אנשים (למרות שפעם הייתי יותר טובה). את גיל, למשל, אני הולכת לקרוע ברגע שנקבע על מקום ושעה. התערבויות לשני הצדדים אפשר לשים עד יומיים לפני המשחק.
אני מאותם שחקנים שלוקחים את הזמן: מחספסים את המקל בתנועות כאילו-מקצועיות, בוחנים את כל הזויות האפשריות, משתמשים הרבה במוט העזר ועושים כאילו הם חושבים לפני כל תנועה (כולל קימוט מצח). הרבה רול פליינג בקיצור.
מה דעתך שנעיף את כל הכדורים מהשולחן, נביא כמה גבעות ירוקות, עצים, שיחים וטירות - כל זה בקנה מידה של כ1:30 ונשחק במיניאטורות! אסור לשכוח כמובן סרטי מדידה, קוביות וכלי כתיבה. כמו שאמרתי, כל נסיונותיי בסנוקר/ביליארד/פול מסתכמות בהרבה "פו".
בWARHAMMER אם אני לא טועה.... אני אישית נורא נהנה לשחק סנוקר אבל אני ממש לא טורח לנסות לנצח, אני יוגע שאני לא משהו אבל עם המון מזל (אם היו מצלמים את המשחקים שלי ושל חברי מספר רב של אנשי סטטיסטיקה היו קופצים מהגג). אפשר לנסות לארגן ערב סנוקר של הפורום (נקרא לו "שרשרים חובה") כדי להוכיח פעם ולתמיד שאנחנו לא חנונים (כאילו שזה יעזור
היה יום שבו החלטנו (פחות אנשים ממה שרציתי שיבואו, אבל עדיין החלטנו ולא החלטתי ביחיד, מה שמנע כישלון מחפיר), שהולכים לצוד ספרים משומשים בשמורות הטבע שבהן הם נמצאים (הווה אומר - חנויות לספרים משומשים). אז עשינו את זה. ועכשיו, פעילות פורום של ציד כדורי הביליארד!