Faithless - No Roots
מאז אלבומם האחרון Outrospective (שיצא ב-2001) הייתה מן תהייה לגבי ההרכב הזה, לא שהאלבום או שהקרירה שלהם לא היו טובות אלה בדיוק ההפך , מה הם כבר יכולים לחדש באלבום הבא. ההרכב שהביא את הדאנס למחוזות מדהימים, שילב כמעט כל סיגנון ותת סיגנון באלבום זה או אחר. מה נותר להרכב כזה לעשות על מנת שעוד יקשיבו לו? אולי לחזור למקורות ,לאלבום המופתי Reverence ומשם להמשיך? אין צורך! פייטלס לא צריכים לחזור אחורה הם תמיד אם הפנים קדימה והמוסיקה שלהם מקסימה אותי תמיד מחדש. האלבום החדש No Roots הוא מאוד פוליטי/חברתי. הנושאים בו הם מאוד נוקבים (לאומת האלבומים האחרים) כמעט כל נושא חברתי מדובר בו. מלחמות, נשק המוני, אונס וגם דברים בנאלים כמו אהבה והאופטימיות שביום יום. האלבום מתחלק לשנים (בעיקרון הדבר) ואמור לתת תחושת הבדלה בין החלק הראשון שמסמל את הדאות וההשקפה של הלהקה לאומת החלק השני שהוא יותר יום יומי ונינוח. למעשה אין ממש הבדל או שלפחות לא ממש שומעים את זה חד משמעית. האלבום הזה לא יגרום לכם לקפוץ מהכורסה הנוחה שלכם כי הוא לא כזה, זה אלבום "ישיבה" כאשר הדגש הוא על המלל והעברת המסרים. זה לא שאין קטעים מקפיצים/סוחפים (what about love) אבל הוא הרבה יותר נוטה לכיוון הטריפ-פופ והצ'יל ואשר להאוס הסוחף שהם עשו פעם. החלק העיקרי באלבום הוא התוספת המדהימה של LSK שהוא בעצם זמר רגאי. השילוב הרגיל (אבל המנצח) של מקסי ג'אז ודידו (בחלק מהקטעים) נשמע לפעמים קצת משעמם ,אבל התוספת הבאמת מרשימה הזו עושה רק טוב להרכב הזה. רוב השירים נעים ביניהם ,פעם מקסי ופעם LSK. צריך להבין את הגאוניות שעומדת מאחורי ההפקות המדהימות והראש המטורף של רולו (אחיה של דידיו) ושל סיסטר בליז (לשעבר איילה עופרים) את כל זה אפשר לשמוע לאורך האלבום אבל כדיי לשים דגש על I want more שבעצם מתחלק לשני חלקים ומוקסס ביחד, כאשר החלק הראשון מתחיל כקטע טריפ-פופ בשילוב שירה של LSK ובלי לשים לב הוא מתחלף, הקטע השני בסגנון האוס אם שילוב של מקסי במקום LSK. הסאונד המדהים שלהם לא נמוג וגם כאן אפשר למצוא אותו. את האלבום הזה אי אפשר לשמוע כקטעים בודדים כי אין לו שום השפעה וכי מצד שני הוא נשמע מעולה כאשר הוא מחובר ביחד, אתם לא תשימו לב מתי יש מעברים ואיפה השיר מתחלף. הקטעים המומלצים שלי הם בעיקר של LSK וקצת פחות של ההרכב המקורי (ב-Bluegrass מקסי ג'אז נשמע מדהים). אני לא יכולתי לצפות למשהו אחר מההרכב הזה והם הכן הפתיעו אותי שוב, אני מאוד שמח מכך אבל קצת פחות ממה שכתוב על העטיפה הפנימית של האלבום ,כשתיקנו תדעו
.
מאז אלבומם האחרון Outrospective (שיצא ב-2001) הייתה מן תהייה לגבי ההרכב הזה, לא שהאלבום או שהקרירה שלהם לא היו טובות אלה בדיוק ההפך , מה הם כבר יכולים לחדש באלבום הבא. ההרכב שהביא את הדאנס למחוזות מדהימים, שילב כמעט כל סיגנון ותת סיגנון באלבום זה או אחר. מה נותר להרכב כזה לעשות על מנת שעוד יקשיבו לו? אולי לחזור למקורות ,לאלבום המופתי Reverence ומשם להמשיך? אין צורך! פייטלס לא צריכים לחזור אחורה הם תמיד אם הפנים קדימה והמוסיקה שלהם מקסימה אותי תמיד מחדש. האלבום החדש No Roots הוא מאוד פוליטי/חברתי. הנושאים בו הם מאוד נוקבים (לאומת האלבומים האחרים) כמעט כל נושא חברתי מדובר בו. מלחמות, נשק המוני, אונס וגם דברים בנאלים כמו אהבה והאופטימיות שביום יום. האלבום מתחלק לשנים (בעיקרון הדבר) ואמור לתת תחושת הבדלה בין החלק הראשון שמסמל את הדאות וההשקפה של הלהקה לאומת החלק השני שהוא יותר יום יומי ונינוח. למעשה אין ממש הבדל או שלפחות לא ממש שומעים את זה חד משמעית. האלבום הזה לא יגרום לכם לקפוץ מהכורסה הנוחה שלכם כי הוא לא כזה, זה אלבום "ישיבה" כאשר הדגש הוא על המלל והעברת המסרים. זה לא שאין קטעים מקפיצים/סוחפים (what about love) אבל הוא הרבה יותר נוטה לכיוון הטריפ-פופ והצ'יל ואשר להאוס הסוחף שהם עשו פעם. החלק העיקרי באלבום הוא התוספת המדהימה של LSK שהוא בעצם זמר רגאי. השילוב הרגיל (אבל המנצח) של מקסי ג'אז ודידו (בחלק מהקטעים) נשמע לפעמים קצת משעמם ,אבל התוספת הבאמת מרשימה הזו עושה רק טוב להרכב הזה. רוב השירים נעים ביניהם ,פעם מקסי ופעם LSK. צריך להבין את הגאוניות שעומדת מאחורי ההפקות המדהימות והראש המטורף של רולו (אחיה של דידיו) ושל סיסטר בליז (לשעבר איילה עופרים) את כל זה אפשר לשמוע לאורך האלבום אבל כדיי לשים דגש על I want more שבעצם מתחלק לשני חלקים ומוקסס ביחד, כאשר החלק הראשון מתחיל כקטע טריפ-פופ בשילוב שירה של LSK ובלי לשים לב הוא מתחלף, הקטע השני בסגנון האוס אם שילוב של מקסי במקום LSK. הסאונד המדהים שלהם לא נמוג וגם כאן אפשר למצוא אותו. את האלבום הזה אי אפשר לשמוע כקטעים בודדים כי אין לו שום השפעה וכי מצד שני הוא נשמע מעולה כאשר הוא מחובר ביחד, אתם לא תשימו לב מתי יש מעברים ואיפה השיר מתחלף. הקטעים המומלצים שלי הם בעיקר של LSK וקצת פחות של ההרכב המקורי (ב-Bluegrass מקסי ג'אז נשמע מדהים). אני לא יכולתי לצפות למשהו אחר מההרכב הזה והם הכן הפתיעו אותי שוב, אני מאוד שמח מכך אבל קצת פחות ממה שכתוב על העטיפה הפנימית של האלבום ,כשתיקנו תדעו