אתם יודעים מה אם כבר...
מה דעתכם על עיבוד של אלבומים לסרטים?, זה טוב זה רע?, זה מוסיף או גורע?. כתבו פה כמה חברה על ההשפעה העצומה שהיתה לסרט "החומה" עליהם, כמו שצינתי כבר, גם אני, בתור איש צעיר עברתי חוויה דומה, הסרט החומה, הוא מעין הסבר ויזואלי לאלבום שבמקומות רבים נשאר פתוח ומאפשר לדמיון של המאזין להשלים פרטים, היום מרבית מאזיני האלבום משלימים את הפרטים בעזרת ההמחשה של הסרט, ובכך מונעים מעצמם פרשנויות רבות נוספות. גם ב"טומי", הסרט פותר כמה חסרים בעלילת האלבום (למשל אנחנו יודעים רק מהסרט מדוע טומי הפך לאילם חרש עיוור), וגם ממחיש מספר דברים שאולי עדיף היה להשאיר לדמיון, טומי שאני דימינתי למשל, היה הרבה פחות יפה מדולטרי, מלכת האסיד ממש לא נראתה כמו טינה טרנר, מאידך הדוד ארני היה בדיוק כמו שדימינתי אותו
. מחד, ויזואליזציה של אלבום, או שיר (באמצעות קליפ) מאפשרת ליוצר להסביר מה הוא רצה להגיד, מאידך, הוא מונעת מהמאזין, את האפשרות לתת לדמיון שלו להשלים חסרים, או פתרונות משל עצמו לעלילה, אני מאזין למוסיקה בדיוק בגלל שהיא מאפשר לדמיון לרוץ חופשי עם קווי הסיפור הכללי, ולכן אני לא כ"כ בעד סרטים לפי אלבומים או קליפים לפי שירים, מה דעתכם?
