כל כך מסכימה על BD ../images/Emo58.gifכל הסאגה
באופן אישי מאוד נהנתי מNM , כי ג'ייקוב היה שם רק הBFF והיה שם משהו שהזכיר לי חברות בסדרת טלווזיה שאהבתי(בורוניקה מארס של וואלס וורוניקה), ובמידה מסוימת אהבתי שהיא מוצאת נחמה בידידות שלה עם ג'יקוב. בנוגע לBD , אני כל כך מסכימה עם כל מה שאמרת. הקטע עם הוולטרי היה קצת מאכזב כי היה בילטאפ כל כך גדול , וזה הרגיש שכאילו כשהם באו אז זה לא היה שווה את זה (כלומר את כל ההכנה והכל), ציפתי לקרב קרב ולא קיבלתי (בניגוד לE למשל!) . גם לא כך כך אהבתי את רנסמה, או לפחות הרגשתי שברגע שהיא הופיעה כאילו כל הסאגה "זזה" מסיפור האהבה בין אדוארד לבלה והפכה לסיפור של בלה ורנסמה , ואם כמה שכל הקטע עם רנסמה היה הזוי היא(סטפני מאייר) לקחה את הסיפור שהיה לו פוטנציאל די טוב יחסית ולא השתמשה בו על הדמויות המרכזיות , זה הרגיש כאילו היא מתחילה לכתוב ספר אחר ולאט לאט הסאגה הולכת ודואכת. הייתי מדוכאת שלא בדיוק דיברו על אדוארד ועל היכולות האבאיות שלו, ולא ראו את רנסה יוצרת קשר מיוחד איתו ובכלל זה הרגיש כאילו שחכו שיש לרגע אדוארד. בעצם הסוף, אם כמה שהוא היה באמת מושלם, הרגיש לא קשור קצת כי זה כאילו היא נזכרה שיש אדוארד ושזה בעצם סיפור על סיפור האהבה בינהם, ואחרי שבעצם כל הספר השלישי היה על משהו אחר ב5 עמודים האחרונים היא(סטפני מאייר) נזכרה בסיפור המכורי. לכן הדירוג שלי שונה
אצלי זה: 1.אקליפס, מאוד מאוד אהבתי את אקלפיס והרגשתי שהוא היה שווה קריאה ולא יכולתי להניח את הספר. 2.NM הוא היה בנוי ממש טוב ונהנתי לקרוא אפילו שלא היה מספיק אדוארד, היה מספיק מתח ומספיק רגש כדי לחפות על זה , וגם שהוא לא היה זה הרגיש שהוא שם בנפשו חחח 3.T הסיפטח של הסאגה היה טוב אבל משעמם קצת לפעמים. 4. BD רק בגלל הספר האחרון, בכלל גם בספר השני היו הרבה הרבה דברים שהיו OOC לכל הדמויות ומצאתי את עצמי אומרת WTF הרבה כי זה הרגיש פשוט לא קשור ואפילו משעמם לפעמים
.