epi הודעתך עפה לה../images/Emo121.gif
הנה היא: לא זוכרת במדיוק מתי ראיתי את ההתקף הראשון שלו אבל את מה שאני זוכרת זה היה שישבנו שבעה לסבא שלי ז"ל ואז היה לו שני התקפים באותו יום אח בבוקר שאמא הייתה איתי ואחד בצהרים שהיו כבר אנשים בבית אצלנו. הוא מאוד נהנה בצבא וגם עוד מעט מסיים את השירות שלו בהצייטנות כל המפקדים אוהבים אותו. החיי חברה שלו נהדרים הוא יוצא הרבה נמצא עם חברים שלי גם סבירים לילדה בת 20 שמשוחררת ועובדת כמעט כל לילה. לא נראה לי שהוא ירצה לכתוב כאן גם בגלל שהוא בצבא אז הוא לא כל יום בבית וגם הוא לא קשור כל כך למחשבים כמוני...היו לו קטעים שכבר היה לו נמאס מלקחת את הכדורים אבל אם קצת דיבורים איתו הוא ממשיך לקחת אותם... וזו תגובתי epi
אם הוא לא רוצה/ירצה לכתוב כאן ,אין ספק שצריך לכבד את רצונו , כמו במקרים אחרים שכבר ראית כאן אולי , אני דוגלת בכך שרצונו של אדם כבודו!!! מעבר לכך , ההתמודדות שלך, עם דגש על המילה *שלך* חשובה , חשוב שתתפקדי רגיל ושלא תפחדי מההתקפים שלו ,הוא בגיר , הוא לא ילד ואת לא תוכלי להיות שם כל הזמן, כל אחד מאיתנו צריך לדעת לקחת אחריות על המעשים שלו ועל החיים שלו , גם את... את צריכה לדעתי לדעת שהוא יודע איך להתמודד ולסמוך עליו... מה דעתך?
הנה היא: לא זוכרת במדיוק מתי ראיתי את ההתקף הראשון שלו אבל את מה שאני זוכרת זה היה שישבנו שבעה לסבא שלי ז"ל ואז היה לו שני התקפים באותו יום אח בבוקר שאמא הייתה איתי ואחד בצהרים שהיו כבר אנשים בבית אצלנו. הוא מאוד נהנה בצבא וגם עוד מעט מסיים את השירות שלו בהצייטנות כל המפקדים אוהבים אותו. החיי חברה שלו נהדרים הוא יוצא הרבה נמצא עם חברים שלי גם סבירים לילדה בת 20 שמשוחררת ועובדת כמעט כל לילה. לא נראה לי שהוא ירצה לכתוב כאן גם בגלל שהוא בצבא אז הוא לא כל יום בבית וגם הוא לא קשור כל כך למחשבים כמוני...היו לו קטעים שכבר היה לו נמאס מלקחת את הכדורים אבל אם קצת דיבורים איתו הוא ממשיך לקחת אותם... וזו תגובתי epi
