End of an Era

resputin

New member
End of an Era

זה קורה. אחרי לא מעט חודשים בחופש אולטימטיבי, בכמעט חוסר-מסגרת כללית [טוב, שתי עבודות], זה קורה וקרוב. קרוב מאוד. קרוב מדי? קרוב. 28 שעות וחצי מפרידות ביני לבין ירוק-זית. אללי.
 

resputin

New member
הוא כבר קצר שבוע :)

אם יהיה זמן, מאוחר יותר תמונות.
 
כשאני הסתפרתי לפני הגיוס,

וסיפרתי את עצמי בעצמי, כשאף אחד לא היה בסביבה, אחרי 6 שנים וחצי ללא תספורת, הלכתי לשמוע את הרקויאם של מוצארט. הראש נתן, הספר לקח, יהא שם השיער מבורך
 

adidas^

New member
לראסי החמוד!

נו, מה כבר אפשר לאחל שלא כבר אוחל?
שיהיה הרבה בהצלחה, שלא תתחצף למפקדות יותר מדי (אתה לא רוצה להשאר שבת ראשונה, נכון?
), שתעבור מהר הטירונות ושתמשיך להיות שמייח גם במסגרת הלא כל כך שמחה לעיתים הזאת. ושישחררו אותך לכ-ל השבתות. אה, ותהיה מוכן לטחון קצת בקורס. אבל זה עובר. נשיקות, יקירי!!! נדבר..!
 

אושר מ

New member
יווו.

המון המון המון בהצלחה, בכל אשר תעשה.. ואל תדאג, זה יגמר
. ב-ה-צ-ל-ח-ה-!
 

dana2909

New member
היום הגדול..

אך.. התענוג של ללבוש בפעם הראשונה את המדים.. שיהיה נעים.
 
תענוג??

אני לא יודעת מה היה תענוג גדול יותר: הקטע בו עמדנו בתור לקבל את מדי הא', וכל הבנות אמרו: "38","36" ורק אני אמרתי "46" --- או הקטע בו הגענו לעובדה, ועל כל מיטה היו שני זוגות של מדי ב', שאמנם היו רחבים מספיק, אבל מבחינת האורך הגיעו לי קצת מתחת לברך. התענוג היחיד בלבישת מדים היה כשמפקד הטייסת שלי הביא לי מדי א' שהוא כבר לא השתמש בהם - מכנסי "קופיקו" וחולצת חילאויר עם שרוולים קצרים (לא ירכית!). הם גם היו הרבה יותר נוחים, וגם סמלו את שחרורי המתקרב (אז).
 

dana2909

New member
של הפעם הראשונה..

זה נורא כיף ומרגש. כמובן שזה עובר אחרי יומיים בערך ומתחילים לספור ימים לשחרור ולהפטרות מהמדים הללו. עד היום אני לא מסוגלת ללבוש ירוק זית..
 
למעלה