Eight Easy Steps - תהיות
אני מצטער, אבל השיר נורא. אני לא יודע אם אכן האזנו לאותו השיר, כי לפי הרושם שקיבלתי, רובכם משוכנעים שהוא מדגם מייצג לאלבום נפלא. אני, לעומת זאת, מאוד מקווה שהוא רחוק מלהיות מייצג. חברים, זו לא אלאניס. השיר נשמע - במקרה הטוב - כמו תוצר לוואי של URS. URS הוא אלבום עם הרבה פוטנציאל, ופרט לכמה שירים מוצלחים, רוב השירים מתפספסים לגמרי. הטקסטים משדרים "כמעט"יות בלתי נסבלת (כי אלאניס היא לא זמרת של "כמעט"), ההפקה איומה (אבל באמת, איומה!), רוב הלחנים בסדר, אך נבלעים בתוך ההפקה (ואם החלטת לשלב אלקטרוניקה, למה היא כל-כך חובבנית?), ובקיצור - כבר אז היה נראה שאלאניס איבדה את זה. ובחזרה לשיר הנדון - כמו שאמרתי, במקרה הטוב הוא מזכיר לי את האלבום המתנדנד הזה. במקרה הרע? כמשקל השירים של אווריל לבין. משהו באמצע. אלאניס, כפי שהופיעה ב- Today Show, נראית כמו מותג. היא לא מופיעה כבעבר, היא לא שרה כבעבר, היא לא כותבת ומלחינה כבעבר, ו... טוב, היא לא נראית כבעבר. מה חשבת לעצמך כשפגשת במספריים, אלאניס? על שמשון הגיבור שמעת? ובכן, האמת היא שבפסקה האחרונה הייתי סתם מרושע. אני מכבד את הרצון שלה לשינוי, גם אם תמיד אשמור מקום חם בלב לאלאניס הממורמרת, ההיפית והמתוסבכת. המוסיקה עצמה היא זו שבאמת מפריעה לי - השיר לא מזכיר אף לא במעט את אלאניס שאני אוהב, וזה דווקא לא לטובה. זה לא שהיא בחרה לשנות ולכתוב שיר אמנותי ואחר על מצבה היום, היא פשוט מאבדת מהכשרון הרב שלה, שקיומו לא מוטל בספק. אתם יודעים מה? אולי הבעייתיות היא בהוצאת האלבום מוקדם כל-כך, מעט מדי זמן לאחר הוצאת האלבום האחרון. שינויים כבירים (ביחס ל- URS) לא יהיו בו, והצבת דד-ליין מותירה מעט מאוד זמן לפיתוח שירים בוסריים, לסינון ולשינויים. אני חושב שהחלטתה להאיץ הפעם היא טעות. ומי יודע, אולי אני טועה. אולי שיר אחד הוא לא מדגם מייצג. מה שכן, לפחות ידה לא תהיה בהפקה הפעם. אולי זה יציל כמה לחנים.
אני מצטער, אבל השיר נורא. אני לא יודע אם אכן האזנו לאותו השיר, כי לפי הרושם שקיבלתי, רובכם משוכנעים שהוא מדגם מייצג לאלבום נפלא. אני, לעומת זאת, מאוד מקווה שהוא רחוק מלהיות מייצג. חברים, זו לא אלאניס. השיר נשמע - במקרה הטוב - כמו תוצר לוואי של URS. URS הוא אלבום עם הרבה פוטנציאל, ופרט לכמה שירים מוצלחים, רוב השירים מתפספסים לגמרי. הטקסטים משדרים "כמעט"יות בלתי נסבלת (כי אלאניס היא לא זמרת של "כמעט"), ההפקה איומה (אבל באמת, איומה!), רוב הלחנים בסדר, אך נבלעים בתוך ההפקה (ואם החלטת לשלב אלקטרוניקה, למה היא כל-כך חובבנית?), ובקיצור - כבר אז היה נראה שאלאניס איבדה את זה. ובחזרה לשיר הנדון - כמו שאמרתי, במקרה הטוב הוא מזכיר לי את האלבום המתנדנד הזה. במקרה הרע? כמשקל השירים של אווריל לבין. משהו באמצע. אלאניס, כפי שהופיעה ב- Today Show, נראית כמו מותג. היא לא מופיעה כבעבר, היא לא שרה כבעבר, היא לא כותבת ומלחינה כבעבר, ו... טוב, היא לא נראית כבעבר. מה חשבת לעצמך כשפגשת במספריים, אלאניס? על שמשון הגיבור שמעת? ובכן, האמת היא שבפסקה האחרונה הייתי סתם מרושע. אני מכבד את הרצון שלה לשינוי, גם אם תמיד אשמור מקום חם בלב לאלאניס הממורמרת, ההיפית והמתוסבכת. המוסיקה עצמה היא זו שבאמת מפריעה לי - השיר לא מזכיר אף לא במעט את אלאניס שאני אוהב, וזה דווקא לא לטובה. זה לא שהיא בחרה לשנות ולכתוב שיר אמנותי ואחר על מצבה היום, היא פשוט מאבדת מהכשרון הרב שלה, שקיומו לא מוטל בספק. אתם יודעים מה? אולי הבעייתיות היא בהוצאת האלבום מוקדם כל-כך, מעט מדי זמן לאחר הוצאת האלבום האחרון. שינויים כבירים (ביחס ל- URS) לא יהיו בו, והצבת דד-ליין מותירה מעט מאוד זמן לפיתוח שירים בוסריים, לסינון ולשינויים. אני חושב שהחלטתה להאיץ הפעם היא טעות. ומי יודע, אולי אני טועה. אולי שיר אחד הוא לא מדגם מייצג. מה שכן, לפחות ידה לא תהיה בהפקה הפעם. אולי זה יציל כמה לחנים.
