DUMPING FACTOR

shpater

New member
שלום לכולם.
כתבתי את התגובה הנ"ל בפוסט הנקרא מסננת רמקול אך מכיון שהתגובה מכילה הסבר מקיף על מושג שנקרא DUMPING FACTOR, פתחתי פוסט על נושא זה.
להלן המידע:
1) דמפינג פקטור - DF הוא נתון שבסה"כ תכונה מייצגת את אימפדנס (בפועל, באופן צורת המדידה בהגדרה - את רכיב התנגדות) של יציאת של המגבר.
יצרן הגון ימדוד את התנגדות הימציאה על הדקי המגבר ולא של דרגת מגבר ההספק הפנימית. מדוע? כי בטור ליציאת דרגת ההספר מחובר בד"כ סליל רשת הגנה מהתנדנדות (ZOBEL) פלוס הדקי ממסר הגנה.
2) המילה DUPMING מייצגת את יכולת השיכוך שיש למגבר על הרמקול. אם ניקח רמקול (וופר) חופשי באוויר וניתן לו מכה על הממברנה, הממברנה תתנדנד עד לחוסר תנועה. זה הריסון הטבעי שיש לרמקול. בזמן ההתנדנדות מייצר הרמקול בתנועתו מתח על הדקי הרמקול הפתוחים.
3) אם ניקח חוט ונקצר את הדקי הרמקול ייצר הרמקול זרם, כלומר הספק שיתפתח כולו על התנגדותו הפנימית של הרמקול (8 אוהם) ובשל כך תוגבל תנועתו של הרמקול למינימום האפשרי באוויר הפתוח. חישוב נתון הDF הוא היחס בין התנגדות הרמקול (תמיד נלקח כ8 אוהם) מחולק מהתנגדות היציאה של המגבר. DF = 100 אומר שהתנגדות היציאה הנמדדת של המגבר היא 8/100 = 80 מיליאוהם. ההתנגדות נמדדת עם אות AC, בד"כ 1000 הרץ.
4) רק כדי לקבל מושג על גודל הריסון, אם נקצר את מוצא הרמקול עם נגד של של 8 אוהם,יתקבל ריסון של כמחצית מתנועת הרמקול ללא עומס, כי ההספק שהרמקול יוצר בתנועתו נחלק באופן שווה בין התנגדותו הפנימית והתנגדות החיצונית.
5) הגבלת פעילות זו היא פעולת הDUMPING המציינת את יכולת ריסון שיכול מגבר לספק לרמקול יחד עם אות התנועה שהוא מספק. כלומר אכאשר מגבר מציג אות שמע מכת תוף, בסיום המכה ירצה הרמקול להתנדנד חופשי בדיוק באותו אופן כמו שהיה רוצה להתנדנד כתוצאה מממכה שתארתי בפתיח של פוסט זה. אם נחבר מגבר בעל התנגדות יציאה שהיא אפס מוחלט הריסון של המכה יהיה זהה לריסון המתקבל בעזרת חוט מקצר על הדקי הרמקול.
6)DF משפיע באופן שונה על רמקולים שונים. בצורה המירבית על רמקול הנמצא באוויר הפתוח (OPEN BAFFLE), באופן מתון על רמקול בעל PORT ובאופן קטן על רמקול הנמצא בתיבה סגורה. כמובן זה תלוי גם במבנה האלמנט של הרמקול (מסה,קפיץ וכדומה).
7) ניתן לבדוק השפעה של ריסון לגבי כל רמקול כלשהו באופן הבא: לדחוף את הממברנה של הוופר עד סוף תנועתה, לשחרר ולמדוד את זמן החזרה ומספר התנודות כשהדקי הרמקול הם פתוחים. לחזור על הבדיקה כאשר הדקי הרמקולים מקוצרים.
8) באותו האופן ניתן לבדוק את השפעת הDF הרמקול המחובר כאשר כפתור הווליום של המגבר הוא על אפס, ובעזרת מפסק הרמקולים במגבר פעם מחברים את הרמקולים ופעם יציאת הרמקול מנותקת. בדיקה זו בודקת את המגבר יחד עם כבלי היציאה אל הרמקול. אם יש חשד על כבלי הרמקולים אפשר להשוות את הביצוע מול קצר ישיר על הדקי הרמקול עצמו.
9) DAMPING FACTOR גבוה של מגבר אינו ערובה לביצוע טוב של המגבר. תלוי מאוד אופן קבלת הנתון או ליתר דיוק כמות המשוב השלילי של המגבר. משוב שלילי גבוה (חוג משוב בעל הגבר גבוה) יגדיל משמעותית את נתון הDF אך יקלקל תכונות חשובות אחרות כמו SLEW RATE ויציבות (ההיפך מנדנוד) שלדרגת ההגבר.טופולוגית מגבר טובה מתבססת על שילוב של משוב שלילי לא גבוה בשילוב התנגדות יציאה נמוכה של דרגת ההספק לפני המשוב (הרבה טרנסיסטורים במקביל או שטח רחב של צומת כל טרנסיסטור) וכמו כן גם מסלול אספקת זרם לדרגות היציאה בעל התנגדות מינימלית.
10) אחרי שהבנו את כל זאת, למעשה בכל רמקול בין כל דרייבר והחיבור אל הדקי הרמקול קיים אלמנט של קרוסאובר שהוא או סליל או קבל. בדרך כלליש שימוש בדרגת סינון כפולה ( שני קטבים ו/או שני אפסים) ואז יש שני אלמנטים טוריים.לכן במיקרה של קצר מוחלט של כניסת קופסת הרמקול אם בין הוופר והדקי תיבת הרמקול מחובר סליל בעל התנגדות טורית של 0.5 אוהם הDF שיכול להתקבל הוא מוגבל לסה"כ 16 (8 אוהם חלקי 0.5 אוהם).
11) כדי להגיע ליכולת ריסון טובה של מגבר וחוטי רמקול יש למעשה לעקוף את ה CROSS OVER ולהשתמש בCROSS OVER אלקטרוני.
12) רמקול הבנוי בתיבה סגורה היטב מכיל שיכוך עצמי שעשוי להיות טוב יותר מכל DF שיקבל רמקול בעל מבנה OPEN BAFFLE.
13) לגבי טוויטרים ומדיום הרעיון הבסיס דומה רק שבד"כ התהודה העצמית של דרייברים כאלו קורית בתדרים נמוכים מתדר העבודה שלהם. בתדרים אלו הCROSS OVER נמצא במצב של נתק (או אימפדנס טורי גבוה) ולכן DF לגבי אלמנטים כאלו אינו משמעותי בכלל בשיטה של מפצל פאסיבי.
מקווה שהמיגע הנ"ל עוזר להבנת הנושא.
פיני
 

R 1 3

Well-known member
שלום לכולם.
כתבתי את התגובה הנ"ל בפוסט הנקרא מסננת רמקול אך מכיון שהתגובה מכילה הסבר מקיף על מושג שנקרא DUMPING FACTOR, פתחתי פוסט על נושא זה.
להלן המידע:
1) דמפינג פקטור - DF הוא נתון שבסה"כ תכונה מייצגת את אימפדנס (בפועל, באופן צורת המדידה בהגדרה - את רכיב התנגדות) של יציאת של המגבר.
יצרן הגון ימדוד את התנגדות הימציאה על הדקי המגבר ולא של דרגת מגבר ההספק הפנימית. מדוע? כי בטור ליציאת דרגת ההספר מחובר בד"כ סליל רשת הגנה מהתנדנדות (ZOBEL) פלוס הדקי ממסר הגנה.
2) המילה DUPMING מייצגת את יכולת השיכוך שיש למגבר על הרמקול. אם ניקח רמקול (וופר) חופשי באוויר וניתן לו מכה על הממברנה, הממברנה תתנדנד עד לחוסר תנועה. זה הריסון הטבעי שיש לרמקול. בזמן ההתנדנדות מייצר הרמקול בתנועתו מתח על הדקי הרמקול הפתוחים.
3) אם ניקח חוט ונקצר את הדקי הרמקול ייצר הרמקול זרם, כלומר הספק שיתפתח כולו על התנגדותו הפנימית של הרמקול (8 אוהם) ובשל כך תוגבל תנועתו של הרמקול למינימום האפשרי באוויר הפתוח. חישוב נתון הDF הוא היחס בין התנגדות הרמקול (תמיד נלקח כ8 אוהם) מחולק מהתנגדות היציאה של המגבר. DF = 100 אומר שהתנגדות היציאה הנמדדת של המגבר היא 8/100 = 80 מיליאוהם. ההתנגדות נמדדת עם אות AC, בד"כ 1000 הרץ.
4) רק כדי לקבל מושג על גודל הריסון, אם נקצר את מוצא הרמקול עם נגד של של 8 אוהם,יתקבל ריסון של כמחצית מתנועת הרמקול ללא עומס, כי ההספק שהרמקול יוצר בתנועתו נחלק באופן שווה בין התנגדותו הפנימית והתנגדות החיצונית.
5) הגבלת פעילות זו היא פעולת הDUMPING המציינת את יכולת ריסון שיכול מגבר לספק לרמקול יחד עם אות התנועה שהוא מספק. כלומר אכאשר מגבר מציג אות שמע מכת תוף, בסיום המכה ירצה הרמקול להתנדנד חופשי בדיוק באותו אופן כמו שהיה רוצה להתנדנד כתוצאה מממכה שתארתי בפתיח של פוסט זה. אם נחבר מגבר בעל התנגדות יציאה שהיא אפס מוחלט הריסון של המכה יהיה זהה לריסון המתקבל בעזרת חוט מקצר על הדקי הרמקול.
6)DF משפיע באופן שונה על רמקולים שונים. בצורה המירבית על רמקול הנמצא באוויר הפתוח (OPEN BAFFLE), באופן מתון על רמקול בעל PORT ובאופן קטן על רמקול הנמצא בתיבה סגורה. כמובן זה תלוי גם במבנה האלמנט של הרמקול (מסה,קפיץ וכדומה).
7) ניתן לבדוק השפעה של ריסון לגבי כל רמקול כלשהו באופן הבא: לדחוף את הממברנה של הוופר עד סוף תנועתה, לשחרר ולמדוד את זמן החזרה ומספר התנודות כשהדקי הרמקול הם פתוחים. לחזור על הבדיקה כאשר הדקי הרמקולים מקוצרים.
8) באותו האופן ניתן לבדוק את השפעת הDF הרמקול המחובר כאשר כפתור הווליום של המגבר הוא על אפס, ובעזרת מפסק הרמקולים במגבר פעם מחברים את הרמקולים ופעם יציאת הרמקול מנותקת. בדיקה זו בודקת את המגבר יחד עם כבלי היציאה אל הרמקול. אם יש חשד על כבלי הרמקולים אפשר להשוות את הביצוע מול קצר ישיר על הדקי הרמקול עצמו.
9) DAMPING FACTOR גבוה של מגבר אינו ערובה לביצוע טוב של המגבר. תלוי מאוד אופן קבלת הנתון או ליתר דיוק כמות המשוב השלילי של המגבר. משוב שלילי גבוה (חוג משוב בעל הגבר גבוה) יגדיל משמעותית את נתון הDF אך יקלקל תכונות חשובות אחרות כמו SLEW RATE ויציבות (ההיפך מנדנוד) שלדרגת ההגבר.טופולוגית מגבר טובה מתבססת על שילוב של משוב שלילי לא גבוה בשילוב התנגדות יציאה נמוכה של דרגת ההספק לפני המשוב (הרבה טרנסיסטורים במקביל או שטח רחב של צומת כל טרנסיסטור) וכמו כן גם מסלול אספקת זרם לדרגות היציאה בעל התנגדות מינימלית.
10) אחרי שהבנו את כל זאת, למעשה בכל רמקול בין כל דרייבר והחיבור אל הדקי הרמקול קיים אלמנט של קרוסאובר שהוא או סליל או קבל. בדרך כלליש שימוש בדרגת סינון כפולה ( שני קטבים ו/או שני אפסים) ואז יש שני אלמנטים טוריים.לכן במיקרה של קצר מוחלט של כניסת קופסת הרמקול אם בין הוופר והדקי תיבת הרמקול מחובר סליל בעל התנגדות טורית של 0.5 אוהם הDF שיכול להתקבל הוא מוגבל לסה"כ 16 (8 אוהם חלקי 0.5 אוהם).
11) כדי להגיע ליכולת ריסון טובה של מגבר וחוטי רמקול יש למעשה לעקוף את ה CROSS OVER ולהשתמש בCROSS OVER אלקטרוני.
12) רמקול הבנוי בתיבה סגורה היטב מכיל שיכוך עצמי שעשוי להיות טוב יותר מכל DF שיקבל רמקול בעל מבנה OPEN BAFFLE.
13) לגבי טוויטרים ומדיום הרעיון הבסיס דומה רק שבד"כ התהודה העצמית של דרייברים כאלו קורית בתדרים נמוכים מתדר העבודה שלהם. בתדרים אלו הCROSS OVER נמצא במצב של נתק (או אימפדנס טורי גבוה) ולכן DF לגבי אלמנטים כאלו אינו משמעותי בכלל בשיטה של מפצל פאסיבי.
מקווה שהמיגע הנ"ל עוזר להבנת הנושא.
פיני
לגבי סעיף 3.
אם נקצר רמקול וניתן מכה על הממברנה, הזרם שיווצר יהיה נמוך בהרבה מהזרם שנדרש לייצר אותה תנועה מהמגבר
רוצה לאמר כפי שציינתי בהתיחסות קודמת הרמקול הוא סוג של מנוע חשמלי בוכנתי בעל נצילות נמוכה למדי.
מנוע חשמלי סבובי ניתן להפוך לאלטרנטור לא רע - כלומר לייצר זרם כמו במכונית שטוענת מצבר בתמסורת כח ממנוע בנזין
או ברכב הייברידי לייצר זרם מבלימה ע״י העמסת הגלגלים.
מכיוון שנצילות הרמקול (במיוחד זה המיועד לתיבה סגורה עם קפיץ חזק) נמוכה, כך גם הזרם שיפיק מתנועה נמוך, עד
סדרי גודל נמוך מהזרם הנדרש ״להניע״ אותו. דוגמא להתקן דומה עם נצילות דומה הוא מיקרופון.. רמקול לא
ממש עובד בתור מיקרופון בגלל נצילות אפסית . גם למקרופון הרגיש יש נצילות נמוכה מאוד,
המתח המופק ממנו בסדר גודל מיליוולטים מוצא מתח לאוזניה בממברנה דומה
צ״ל פי 100 כדי לספק אותו עוצמת קול שהמקרופון קלט.

אם נקבע את הממברנה בדבק שלא תנוע ונספק אות לרמקול מעריך שלא תהיה עליה משמעותית בזרם מהמגבר
ביחס להפעלה רגילה . הסליל יתחמם יותר אבל לא ממש יהרס כי הנצילות ממילא משאירה את רוב האנרגיה בסליל.
נסוי נוסף למדוד את המתח ובהתאמה את הזרם שמפיק הרמקול ממכה על הממברנה
הצפי שנקבל ערך נמוך בעשרות מונים ממה שנדרש להניע אותו.. לכן גם היכולת להשפיע על הזרם שמופק מהרמקול בקצר מוחלט
או מקדם שיכוח גבוה במיוחד עדיין נמוכה בעשרות מונים מהכח הנדרש לבלום את תנועת הממברנה.
הכח שנדרש להזיז את הממברנה בניגוד לאינרציה שלה צ״ל אותו מתח במופע הפוך שגרם לה לנוע
מכיוון שהממברנה לא מפיקה את אותו המתח אלא שבריר ממנו בשל איבוד נצילות השיכוח כמעט בטל בשישים.
 
נערך לאחרונה ב:
לגבי סעיף 3.
אם נקצר רמקול וניתן מכה על הממברנה, הזרם שיווצר יהיה נמוך בהרבה מהזרם שנדרש לייצר אותה תנועה מהמגבר
רוצה לאמר כפי שציינתי בהתיחסות קודמת הרמקול הוא סוג של מנוע חשמלי בוכנתי בעל נצילות נמוכה למדי.
מנוע חשמלי סבובי ניתן להפוך לאלטרנטור לא רע - כלומר לייצר זרם כמו במכונית שטוענת מצבר בתמסורת כח ממנוע בנזין
או ברכב הייברידי לייצר זרם מבלימה ע״י העמסת הגלגלים.
מכיוון שנצילות הרמקול (במיוחד זה המיועד לתיבה סגורה עם קפיץ חזק) נמוכה, כך גם הזרם שיפיק מתנועה נמוך, עד
סדרי גודל נמוך מהזרם הנדרש ״להניע״ אותו. דוגמא להתקן דומה עם נצילות דומה הוא מיקרופון.. רמקול לא
ממש עובד בתור מיקרופון בגלל נצילות אפסית . גם למקרופון הרגיש יש נצילות נמוכה מאוד,
המתח המופק ממנו בסדר גודל מיליוולטים מוצא מתח לאוזניה בממברנה דומה
צ״ל פי 100 כדי לספק אותו עוצמת קול שהמקרופון קלט.

אם נקבע את הממברנה בדבק שלא תנוע ונספק אות לרמקול מעריך שלא תהיה עליה משמעותית בזרם מהמגבר
ביחס להפעלה רגילה . הסליל יתחמם יותר אבל לא ממש יהרס כי הנצילות ממילא משאירה את רוב האנרגיה בסליל.
נסוי נוסף למדוד את המתח ובהתאמה את הזרם שמפיק הרמקול ממכה על הממברנה
הצפי שנקבל ערך נמוך בעשרות מונים ממה שנדרש להניע אותו.. לכן גם היכולת להשפיע על הזרם שמופק מהרמקול בקצר מוחלט
או מקדם שיכוח גבוה במיוחד עדיין נמוכה בעשרות מונים מהכח הנדרש לבלום את תנועת הממברנה.
הכח שנדרש להזיז את הממברנה בניגוד לאינרציה שלה צ״ל אותו מתח במופע הפוך שגרם לה לנוע
מכיוון שהממברנה לא מפיקה את אותו המתח אלא שבריר ממנו בשל איבוד נצילות השיכוח כמעט בטל בשישים.
לא הבנתי! אתה ממציא מחדש את חוק לנץ? החוק אומר שהסליל ברמקול מייצר זרם שווה בגודלו, לזה שגרם לו לנוע, אך במגמה הפוכה. עכשיו אתה מייצר נסויים דמיוניים, וגם מסיק מה תהיה התוצאה? וכל זאת מביא לאיזו תובנה, מלבד שדבריך בפוסט ארוך ומשעמם מובילים לשום מקום.
 

R 1 3

Well-known member
לא הבנתי! אתה ממציא מחדש את חוק לנץ? החוק אומר שהסליל ברמקול מייצר זרם שווה בגודלו, לזה שגרם לו לנוע, אך במגמה הפוכה. עכשיו אתה מייצר נסויים דמיוניים, וגם מסיק מה תהיה התוצאה? וכל זאת מביא לאיזו תובנה, מלבד שדבריך בפוסט ארוך ומשעמם מובילים לשום מקום.
במשוואה שלך אתה משמיט את האיבודים שנוצרים ברמקול/סליל הם עובדים לשני הכיוונים לכן השליטה
ברמקול/סליל מוגבלת באותו אחוז נצילות שבין האנרגיה המושקעת לזו שמתקבלת. הזרם שגרם לסליל לנוע
הוא חלק יחסי נמוך מזרם המוצא של המגבר והזרם האפקטיבי להיגב הנוצר
באותה משוואה. זרם ההיגב גם הוא נשחק מהאיבודים בסליל ולא ניתן לשכוח מלא
מהמגבר.
להמחשה בלי להכנס לנוסחאות. כדי להזיז את הממברנה 2 ממ נדרש נניח זרם של 0.1 אמפ בשיא. 98 אחוז ממנו הופך חום
הזרם שיפיק הסליל חזרה למגבר בתנועה הנגדית יגיע ל 2 מיליאמפר בשיא.
אזי גם את תקצר את הדקי הרמקול בשכוח גבוה ל 0 מוחלט הזרם יוכל לבלום בערך2% מתוך 2% מתנועת הממברנה.
על האחוז היחסי שהופך לחום אפשר להתווכח אך מקובל שנצילות אנרגטית של רמקול היא כ 2%
 
נערך לאחרונה ב:

מ ש ה 53

Well-known member
מנהל
שלום לכולם.
כתבתי את התגובה הנ"ל בפוסט הנקרא מסננת רמקול אך מכיון שהתגובה מכילה הסבר מקיף על מושג שנקרא DUMPING FACTOR, פתחתי פוסט על נושא זה.
להלן המידע:
1) דמפינג פקטור - DF הוא נתון שבסה"כ תכונה מייצגת את אימפדנס (בפועל, באופן צורת המדידה בהגדרה - את רכיב התנגדות) של יציאת של המגבר.
יצרן הגון ימדוד את התנגדות הימציאה על הדקי המגבר ולא של דרגת מגבר ההספק הפנימית. מדוע? כי בטור ליציאת דרגת ההספר מחובר בד"כ סליל רשת הגנה מהתנדנדות (ZOBEL) פלוס הדקי ממסר הגנה.
2) המילה DUPMING מייצגת את יכולת השיכוך שיש למגבר על הרמקול. אם ניקח רמקול (וופר) חופשי באוויר וניתן לו מכה על הממברנה, הממברנה תתנדנד עד לחוסר תנועה. זה הריסון הטבעי שיש לרמקול. בזמן ההתנדנדות מייצר הרמקול בתנועתו מתח על הדקי הרמקול הפתוחים.
3) אם ניקח חוט ונקצר את הדקי הרמקול ייצר הרמקול זרם, כלומר הספק שיתפתח כולו על התנגדותו הפנימית של הרמקול (8 אוהם) ובשל כך תוגבל תנועתו של הרמקול למינימום האפשרי באוויר הפתוח. חישוב נתון הDF הוא היחס בין התנגדות הרמקול (תמיד נלקח כ8 אוהם) מחולק מהתנגדות היציאה של המגבר. DF = 100 אומר שהתנגדות היציאה הנמדדת של המגבר היא 8/100 = 80 מיליאוהם. ההתנגדות נמדדת עם אות AC, בד"כ 1000 הרץ.
4) רק כדי לקבל מושג על גודל הריסון, אם נקצר את מוצא הרמקול עם נגד של של 8 אוהם,יתקבל ריסון של כמחצית מתנועת הרמקול ללא עומס, כי ההספק שהרמקול יוצר בתנועתו נחלק באופן שווה בין התנגדותו הפנימית והתנגדות החיצונית.
5) הגבלת פעילות זו היא פעולת הDUMPING המציינת את יכולת ריסון שיכול מגבר לספק לרמקול יחד עם אות התנועה שהוא מספק. כלומר אכאשר מגבר מציג אות שמע מכת תוף, בסיום המכה ירצה הרמקול להתנדנד חופשי בדיוק באותו אופן כמו שהיה רוצה להתנדנד כתוצאה מממכה שתארתי בפתיח של פוסט זה. אם נחבר מגבר בעל התנגדות יציאה שהיא אפס מוחלט הריסון של המכה יהיה זהה לריסון המתקבל בעזרת חוט מקצר על הדקי הרמקול.
6)DF משפיע באופן שונה על רמקולים שונים. בצורה המירבית על רמקול הנמצא באוויר הפתוח (OPEN BAFFLE), באופן מתון על רמקול בעל PORT ובאופן קטן על רמקול הנמצא בתיבה סגורה. כמובן זה תלוי גם במבנה האלמנט של הרמקול (מסה,קפיץ וכדומה).
7) ניתן לבדוק השפעה של ריסון לגבי כל רמקול כלשהו באופן הבא: לדחוף את הממברנה של הוופר עד סוף תנועתה, לשחרר ולמדוד את זמן החזרה ומספר התנודות כשהדקי הרמקול הם פתוחים. לחזור על הבדיקה כאשר הדקי הרמקולים מקוצרים.
8) באותו האופן ניתן לבדוק את השפעת הDF הרמקול המחובר כאשר כפתור הווליום של המגבר הוא על אפס, ובעזרת מפסק הרמקולים במגבר פעם מחברים את הרמקולים ופעם יציאת הרמקול מנותקת. בדיקה זו בודקת את המגבר יחד עם כבלי היציאה אל הרמקול. אם יש חשד על כבלי הרמקולים אפשר להשוות את הביצוע מול קצר ישיר על הדקי הרמקול עצמו.
9) DAMPING FACTOR גבוה של מגבר אינו ערובה לביצוע טוב של המגבר. תלוי מאוד אופן קבלת הנתון או ליתר דיוק כמות המשוב השלילי של המגבר. משוב שלילי גבוה (חוג משוב בעל הגבר גבוה) יגדיל משמעותית את נתון הDF אך יקלקל תכונות חשובות אחרות כמו SLEW RATE ויציבות (ההיפך מנדנוד) שלדרגת ההגבר.טופולוגית מגבר טובה מתבססת על שילוב של משוב שלילי לא גבוה בשילוב התנגדות יציאה נמוכה של דרגת ההספק לפני המשוב (הרבה טרנסיסטורים במקביל או שטח רחב של צומת כל טרנסיסטור) וכמו כן גם מסלול אספקת זרם לדרגות היציאה בעל התנגדות מינימלית.
10) אחרי שהבנו את כל זאת, למעשה בכל רמקול בין כל דרייבר והחיבור אל הדקי הרמקול קיים אלמנט של קרוסאובר שהוא או סליל או קבל. בדרך כלליש שימוש בדרגת סינון כפולה ( שני קטבים ו/או שני אפסים) ואז יש שני אלמנטים טוריים.לכן במיקרה של קצר מוחלט של כניסת קופסת הרמקול אם בין הוופר והדקי תיבת הרמקול מחובר סליל בעל התנגדות טורית של 0.5 אוהם הDF שיכול להתקבל הוא מוגבל לסה"כ 16 (8 אוהם חלקי 0.5 אוהם).
11) כדי להגיע ליכולת ריסון טובה של מגבר וחוטי רמקול יש למעשה לעקוף את ה CROSS OVER ולהשתמש בCROSS OVER אלקטרוני.
12) רמקול הבנוי בתיבה סגורה היטב מכיל שיכוך עצמי שעשוי להיות טוב יותר מכל DF שיקבל רמקול בעל מבנה OPEN BAFFLE.
13) לגבי טוויטרים ומדיום הרעיון הבסיס דומה רק שבד"כ התהודה העצמית של דרייברים כאלו קורית בתדרים נמוכים מתדר העבודה שלהם. בתדרים אלו הCROSS OVER נמצא במצב של נתק (או אימפדנס טורי גבוה) ולכן DF לגבי אלמנטים כאלו אינו משמעותי בכלל בשיטה של מפצל פאסיבי.
מקווה שהמיגע הנ"ל עוזר להבנת הנושא.
פיני
היי פיני. מצטער שרק הבוקר נתקלתי בפוסט הזה שלך. אבל מה זה אומר בעצם?
אם אתה בונה רמקול בתיבה שסגורה היטב, אתה יוצר אחלה של שיכוך עצמי, אבל אתה זקוק לכוח הנעה שונה (וגדול) בהרבה ממה שתזדקק בעבור רמקול שפועל "באוויר הפתוח". וגם לרמקול שפועל "באוויר הפתוח" יש חיסרון גדול, כי הוא יוצר גלים שיוחזרו מהקיר ולאו דווקא במופע שאנו רוצים שיתקיים. והרי יש גם רמקולי "ביניים", שיש להם פתח אחורי כלשהו... ומה לגבי רמקולים שמובנית בהם גם ממברנה פאסיבית? והרי ברור שממברנה כזו "מגדילה" את הדאמפינג. לא? אוף... הסתבכתי. מסתבר שרמקול זה אביזר בעייתי מאד, וככל שאתה מצליח לפתור עבורו בעיה אחת, אתה יוצר אחרת. [או שאני פשוט לא מבין כלום מהחיים שלי]...
 

Vivaldi2021

New member
שלום לכולם.
כתבתי את התגובה הנ"ל בפוסט הנקרא מסננת רמקול אך מכיון שהתגובה מכילה הסבר מקיף על מושג שנקרא DUMPING FACTOR, פתחתי פוסט על נושא זה.
להלן המידע:
1) דמפינג פקטור - DF הוא נתון שבסה"כ תכונה מייצגת את אימפדנס (בפועל, באופן צורת המדידה בהגדרה - את רכיב התנגדות) של יציאת של המגבר.
יצרן הגון ימדוד את התנגדות הימציאה על הדקי המגבר ולא של דרגת מגבר ההספק הפנימית. מדוע? כי בטור ליציאת דרגת ההספר מחובר בד"כ סליל רשת הגנה מהתנדנדות (ZOBEL) פלוס הדקי ממסר הגנה.
2) המילה DUPMING מייצגת את יכולת השיכוך שיש למגבר על הרמקול. אם ניקח רמקול (וופר) חופשי באוויר וניתן לו מכה על הממברנה, הממברנה תתנדנד עד לחוסר תנועה. זה הריסון הטבעי שיש לרמקול. בזמן ההתנדנדות מייצר הרמקול בתנועתו מתח על הדקי הרמקול הפתוחים.
3) אם ניקח חוט ונקצר את הדקי הרמקול ייצר הרמקול זרם, כלומר הספק שיתפתח כולו על התנגדותו הפנימית של הרמקול (8 אוהם) ובשל כך תוגבל תנועתו של הרמקול למינימום האפשרי באוויר הפתוח. חישוב נתון הDF הוא היחס בין התנגדות הרמקול (תמיד נלקח כ8 אוהם) מחולק מהתנגדות היציאה של המגבר. DF = 100 אומר שהתנגדות היציאה הנמדדת של המגבר היא 8/100 = 80 מיליאוהם. ההתנגדות נמדדת עם אות AC, בד"כ 1000 הרץ.
4) רק כדי לקבל מושג על גודל הריסון, אם נקצר את מוצא הרמקול עם נגד של של 8 אוהם,יתקבל ריסון של כמחצית מתנועת הרמקול ללא עומס, כי ההספק שהרמקול יוצר בתנועתו נחלק באופן שווה בין התנגדותו הפנימית והתנגדות החיצונית.
5) הגבלת פעילות זו היא פעולת הDUMPING המציינת את יכולת ריסון שיכול מגבר לספק לרמקול יחד עם אות התנועה שהוא מספק. כלומר אכאשר מגבר מציג אות שמע מכת תוף, בסיום המכה ירצה הרמקול להתנדנד חופשי בדיוק באותו אופן כמו שהיה רוצה להתנדנד כתוצאה מממכה שתארתי בפתיח של פוסט זה. אם נחבר מגבר בעל התנגדות יציאה שהיא אפס מוחלט הריסון של המכה יהיה זהה לריסון המתקבל בעזרת חוט מקצר על הדקי הרמקול.
6)DF משפיע באופן שונה על רמקולים שונים. בצורה המירבית על רמקול הנמצא באוויר הפתוח (OPEN BAFFLE), באופן מתון על רמקול בעל PORT ובאופן קטן על רמקול הנמצא בתיבה סגורה. כמובן זה תלוי גם במבנה האלמנט של הרמקול (מסה,קפיץ וכדומה).
7) ניתן לבדוק השפעה של ריסון לגבי כל רמקול כלשהו באופן הבא: לדחוף את הממברנה של הוופר עד סוף תנועתה, לשחרר ולמדוד את זמן החזרה ומספר התנודות כשהדקי הרמקול הם פתוחים. לחזור על הבדיקה כאשר הדקי הרמקולים מקוצרים.
8) באותו האופן ניתן לבדוק את השפעת הDF הרמקול המחובר כאשר כפתור הווליום של המגבר הוא על אפס, ובעזרת מפסק הרמקולים במגבר פעם מחברים את הרמקולים ופעם יציאת הרמקול מנותקת. בדיקה זו בודקת את המגבר יחד עם כבלי היציאה אל הרמקול. אם יש חשד על כבלי הרמקולים אפשר להשוות את הביצוע מול קצר ישיר על הדקי הרמקול עצמו.
9) DAMPING FACTOR גבוה של מגבר אינו ערובה לביצוע טוב של המגבר. תלוי מאוד אופן קבלת הנתון או ליתר דיוק כמות המשוב השלילי של המגבר. משוב שלילי גבוה (חוג משוב בעל הגבר גבוה) יגדיל משמעותית את נתון הDF אך יקלקל תכונות חשובות אחרות כמו SLEW RATE ויציבות (ההיפך מנדנוד) שלדרגת ההגבר.טופולוגית מגבר טובה מתבססת על שילוב של משוב שלילי לא גבוה בשילוב התנגדות יציאה נמוכה של דרגת ההספק לפני המשוב (הרבה טרנסיסטורים במקביל או שטח רחב של צומת כל טרנסיסטור) וכמו כן גם מסלול אספקת זרם לדרגות היציאה בעל התנגדות מינימלית.
10) אחרי שהבנו את כל זאת, למעשה בכל רמקול בין כל דרייבר והחיבור אל הדקי הרמקול קיים אלמנט של קרוסאובר שהוא או סליל או קבל. בדרך כלליש שימוש בדרגת סינון כפולה ( שני קטבים ו/או שני אפסים) ואז יש שני אלמנטים טוריים.לכן במיקרה של קצר מוחלט של כניסת קופסת הרמקול אם בין הוופר והדקי תיבת הרמקול מחובר סליל בעל התנגדות טורית של 0.5 אוהם הDF שיכול להתקבל הוא מוגבל לסה"כ 16 (8 אוהם חלקי 0.5 אוהם).
11) כדי להגיע ליכולת ריסון טובה של מגבר וחוטי רמקול יש למעשה לעקוף את ה CROSS OVER ולהשתמש בCROSS OVER אלקטרוני.
12) רמקול הבנוי בתיבה סגורה היטב מכיל שיכוך עצמי שעשוי להיות טוב יותר מכל DF שיקבל רמקול בעל מבנה OPEN BAFFLE.
13) לגבי טוויטרים ומדיום הרעיון הבסיס דומה רק שבד"כ התהודה העצמית של דרייברים כאלו קורית בתדרים נמוכים מתדר העבודה שלהם. בתדרים אלו הCROSS OVER נמצא במצב של נתק (או אימפדנס טורי גבוה) ולכן DF לגבי אלמנטים כאלו אינו משמעותי בכלל בשיטה של מפצל פאסיבי.
מקווה שהמיגע הנ"ל עוזר להבנת הנושא.
פיני
לא טרחתי לקרוא, כי רשמת dumping factor ולא damping factor. בכל מקרה, עם הגברה מודרנית CLASS D, לנתון הזה אין משמעות יותר, כי עכבת מוצא של מגבר כזה נמדדת במיליאוהמים בודדים. ז"א בכל תחום השמע, מקבלים DF גבוה מ 500.
 
פיני כתב את הפוסט שלו בעקבות הפוסט שלי, בעקבות מה שכתבתי על הכבלים לרמקולים. כמוך, גם הוא בחר להתווכח (גם במפגש אישי). הדיון בכיוון שלו או שלך מיותר, ואינו נוגע בסוגיה כהוא זה. שליטת המגבר ברמקול, היא מהות ה-DF ולא משנה מה הנצילות של הרמקול. בין אם זה 99dB/W/m SPL או 86dB/W/m.
כמו ששמו של כבל הרמקול, על שם הרמקול, למרות שעוביו נקבע ע"י המגבר, כך גם מקדם השיכוח. אבל למה לא להתווכח? תהנה. באותה הזדמנות, אפשר גם לדחוף את הראש בחול ולהתעלם מעוד עובדות.
 

R 1 3

Well-known member
לא הבנתי! אתה ממציא מחדש את חוק לנץ? החוק אומר שהסליל ברמקול מייצר זרם שווה בגודלו, לזה שגרם לו לנוע, אך במגמה הפוכה. עכשיו אתה מייצר נסויים דמיוניים, וגם מסיק מה תהיה התוצאה? וכל זאת מביא לאיזו תובנה, מלבד שדבריך בפוסט ארוך ומשעמם מובילים לשום מקום.

פיני כתב את הפוסט שלו בעקבות הפוסט שלי, בעקבות מה שכתבתי על הכבלים לרמקולים. כמוך, גם הוא בחר להתווכח (גם במפגש אישי). הדיון בכיוון שלו או שלך מיותר, ואינו נוגע בסוגיה כהוא זה. שליטת המגבר ברמקול, היא מהות ה-DF ולא משנה מה הנצילות של הרמקול. בין אם זה 99dB/W/m SPL או 86dB/W/m.
כמו ששמו של כבל הרמקול, על שם הרמקול, למרות שעוביו נקבע ע"י המגבר, כך גם מקדם השיכוח. אבל למה לא להתווכח? תהנה. באותה הזדמנות, אפשר גם לדחוף את הראש בחול ולהתעלם מעוד עובדות.
פיני דוקא ציין בסעיף 6 שבנצילות נמוכה או קופסא סגורה, פחות רלוונטי ה DF כלומר אין כאן תשובה גורפת.
אם לדוגמא נתיחס לרמקול פלנארי שאין לו היגב למעט השראות השנאי וקיבול הממברנה, נשמע מצוין בשילוב מגבר מנורות
עם התנגדות מוצא גבוהה ועדיין יש שישקיעו בכבל בעל התנגדות מינימלית כדי לא לטמון את הראש בחול ?
לגבי סעיף 8 - שוב פיני צדק. יש לי זוג אינפינטי בהם הבאס מחובר ללא מסננת עם פורט ונצילות גבוהה יחסית
בחיבור למגבר כשמקישים על הממברנה מתקבל צליל הדוק ובניתוק מפסק הרמקול ההקשה הופכת בומית כמו על תוף.
ברמקול עם נצילות נמוכה כשהבאס בצימוד קבל גדול גם בדקתי, כמעט ואין הבדל כשהמגבר מחובר או מנותק.
 
נערך לאחרונה ב:
לא הפנמת דבר ממה שכתבתי על כבל הרמקול. בהגברה שפופרתית ה-DF נמוך, ואתה יכול לחבר ככבל רמקול, חוט של טלפון שדה. אם תשקיע שם בכבל עבה (ויקר) אתה באמת טומן את הראש בחול.
 

R 1 3

Well-known member
לא הפנמת דבר ממה שכתבתי על כבל הרמקול. בהגברה שפופרתית ה-DF נמוך, ואתה יכול לחבר ככבל רמקול, חוט של טלפון שדה. אם תשקיע שם בכבל עבה (ויקר) אתה באמת טומן את הראש בחול.
תרחיב קצת את הזוית.. לא רק שאין הצדקה מצד הכבל למגבר אין הצדקה למגבר עם DF גבוה בגלל שהרמקול הפלנארי
כמו גם רמקול בקופסא סגורה יחסית, לא מפתח היגב.

מקרה פרטי נוסף הוא רמקול dual voice coil יש המחברים אותו לשני ערוצי סטריאו כל אחד לסליל עבור הבאס
כך שיסכם את האותות משני הצדדים. במידה והבאס מגיע מערוץ אחד בלבד הערוץ השני אמור לשכח אותו
בהינתן שהמגבר והכבל שלך בעלי DF גבוה - במציאות ההשפעה די זניחה מקבלים L+R. דהיינו חיברת סליל עם השראה מגנטית
על צואר הממברנה והרמקול עדיין יתנועע יפה מהסליל השני - בשל תמסורת חלשה / נצילות מוגבלת מאוד.
 
הגישה שלך ללכוד את השם ולהיגרר, שגויה. כמה מהמקרים הכי מוצלחים להחלפת כבל דק בכבל עבה, ו-DF גבוהה, היו עם רמקולים פלנאריים. אז איך אתה מסביר את זה?
 

R 1 3

Well-known member
הגישה שלך ללכוד את השם ולהיגרר, שגויה. כמה מהמקרים הכי מוצלחים להחלפת כבל דק בכבל עבה, ו-DF גבוהה, היו עם רמקולים פלנאריים. אז איך אתה מסביר את זה?
בדיוק מה שאתה עושה. לפחות לא התאמת רק את הכבל למגבר אלא את המגבר לרמקול. יש רמקולים פלנאריים ריבון בעלי קיבול גבוה
הדורשים מגבר עם יציאת זרם גבוהה, כך לפחות נכתב כאן מזמן, אני מכיר יותר את האלקטרוסטטים שעובדים
טוב עם כל מגבר ממילא מוגבלים יחסית בנמוכים.
 
מה הקשר?
אלקטרוסטטים מגיעים עם סאב אקטיבי מובנה לכיסוי הנמוכים.
לא התאמתי דבר, לא את הרמקול למגבר או את המגבר לרמקול! התאמתי לסט את הכבל רמקולים. מה שמוכיח (אחרי המשוב מבעל המערכת) שאין בסיס לדבריך.
 

R 1 3

Well-known member
אלקטרוסטטים מגיעים עם סאב אקטיבי
ממש לא נכון - תשאל את קרמר :) לקוואד היתה אופציה של יצרני סאב אבל המודלים המפורסמים
57 ו 63 הגיעו ללא סאב ועבדו יפה עם כל מגבר במיוחד עם מנורות .
מתאימים את המגבר > לרמקול בכל מצב ואם מדובר ברמקול שצורך הרבה זרם אפשר לתת את הדעת
לכבל עבה במיוחד שהמרחק גדול מ2- 3 מטר.
 
ה-QUAD של קרמר מתקופת הפירמידות. אז לא ידעו מה זה סאב בכלל. התאמת המגבר לרמקול היא לא עניין של זרם בלבד (מקרה של עכבת נמוכה במיוחד כמו אפוג'י), אלה בגלל גודל החדר והנצילות. עכשיו אתה מביא את המשנה שלך למה צריך להיות כבל רמקול? מה שכתבת לא נכון.
 

R 1 3

Well-known member
ה-QUAD של קרמר מתקופת הפירמידות. אז לא ידעו מה זה סאב בכלל. התאמת המגבר לרמקול היא לא עניין של זרם בלבד (מקרה של עכבת נמוכה במיוחד כמו אפוג'י), אלה בגלל גודל החדר והנצילות. עכשיו אתה מביא את המשנה שלך למה צריך להיות כבל רמקול? מה שכתבת לא נכון.
ה 57 עדיין מבוקש..המודל 63 נחשב מתקדם ודוקא חברה אחרת Gradient הציעה סאב פסיבי open baffle עבורו . רמקולים מחזיקים עשרות שנים.
שמעתי את ה 63 ללא סאב עם מנבר מנורות יקר ו LP 12 וגם את האופציה השניה תוספת סאב כנ״ל עם זוג מגברי quad 606 לרמקול ולסאבים
קשה לקבוע מה נשמע נכון יותר - תלוי גם בסוג המוזיקה. בכל מקרה הכבלים לא היוו שום שיקול ברכישת המערכת ובהינתן שהמרחקים אף הם
לא היו של אולם גדול, דוקא למגבר המנורות האודיופייל הקשיש בחר בכבל מפלצתי ועבה מאוד.
למגבר יש תכונות נוספות כמו headroom והענות תדר ומופע בנוסף ליכולת זרם . לכבלים יש משקל נוצה מבחינת השפעה וניתן לפתור את הדילמה
לחבר כבל עבה דיו ותו לא.
 
כל התאורים שלך מבוססים על מידע נסיבתי, כמו בעל המגבר מנורות, בחר בכבל עבה. ומה זה אומר בדיוק? שמגבר מנורות זקוק לכבל עבה? ממש לא. זה שרמקול מחזיק עשרות שנים, לא משנה את העובדה שהוא מבוסס תכן מיושן ולא תומך בתדרים הנמוכים (אין סאב). הדבר נכון לגבי המגיס, וסאב נחוץ גם נחוץ. מרטין לוגן בחרו לשדך סאב לפנל. זה לא משנה אם הסאב מובנה או חיצוני. מה לסאב פאסיבי? מה זה משנה מנין הוא מוגבר, כל עוד יש סאב. זה שיקול כלכלי בעיקר, למחיר מוזל.
אין לקשור מקדם ריסון ליכולת זרם. יכולת הזרם תלויה בעיקר בספק כוח ודרגת היציאה. ניתן להשיג מקדם ריסון ע"י משוב גבוהה (ROTEL). ולכל אלו אין דבר וחצי דבר לכבל רמקול.
 
למעלה