"?do you think it'll work"

[BluePrint]

"?do you think it'll work"

".it'll take a miracle" ציינתי בעבר שאני רוצה להכין מערכה לפי אלבום ששמעתי... לא משנה. מה שכן משנה הוא שכרגע אני מתכנן עולם עם קצת הסטוריה בשביל אותה מערכה, ונתקל במכשול: קסם. נקודת הפתיחה היא שבעולם הזה אין אלים אבל יש מספר אמונות, ואנשי דת משתמשים בקסם "רגיל" לביצוע ניסים ושאר דברים בשם האל שלהם. בנקודת הזמן של המשחק קסם נמצא בדעיכה בגלל אובדן גדול של ידע בעקבות ארוע שואתי, וקוסמים "רגילים" הם קבוצה מאד קטנה שעיקר מירצה מושקע בפיענוח סודות העבר, וכוחם גם אם עולה על זה של אנשי הדת, אינו "נחשב" מכיוון שאינם פועלים בשם אל זה או אחר. הבעיה שלי כרגע היא להפריד בין קסם של קוסמים "רגילים" לבין קסם של אנשי אמונה, וגם בין אמונה לאמונה. כל מה שיש לי בינתיים זה הבדלים בדרך יישום הקסם, כשביסודו זה כמו ההבדל בין Jedi מול Sith, ואני צריך רעיונות איך להבדיל מעט יותר.

 

[l o r e]

הבדלים בין סוג קסם למשנהו

1. צורת השימוש - סמלי קודש ותפילות אל מול חלקים בלתי מזוהים של קרפדות ומעגלי זימון. ככלל קסם שאינו אלוהי נוטה להשתמש יותר באביזרים חיצוניים. 2. השפעות - רק קסם אלוהי יכול לרפא, למשל. 3. יחס הסביבה - העולם מתייחס בחשדנות לקסם שאינו אלוהי ונוטה לשרוף את הקוסמים על המוקד. 4. השפעות חיצוניות - קסם אלוהי שואב קסם מהסביבה/מהקוסם והוא גורם להם שינויים, למשל הקוסם נהיה חיוור יותר והשיער שלו נושר, בסביבה בה נעשים קסמים חזקים נוטים לצמוח צמחים מעוותים. זה בד"כ משתלב עם יחס הסביבה. 5. יצירי סוד (Familiars) - קוסמים בד"כ יסתובבו עם חיה שתשמש להם כעיניים והאוזניים שלהם ותשמור עליהם בשנתה. אפשר גם להגדיר את יצירי הסוד הללו כשער דרכו הקוסם מקבל את הקסם שלו. דבר זה אמור לעוות את החיה לאורך זמן.

 

[BluePrint]

...I don't think it means"

"what you think it means... ומה אם בעולם אין אלים?, אין שום כוח אלוהי בשום צורה? האם הדרך היחידה להבדיל בין איש דת לבין קוסם, היא שאיש דת מניף את סמל האל וקוסם ממלמל מילות קסם בזמן שמורח דם קרפד על נוצה שחורה של עורב אפור. ? אני מחפש הבדל יותר עמוק מ"use the force Luke, but beware of the dark side". בD&D יש שני כוחות על-טבעיים עיקריים: קסם וכוח אלוהי (קוסם\כהן), אבל בעולם שלי אין אלים ולכן מתבטל ההבדל הזה, ואני תוהה אם אפשר להכניס משהוא אחר במקום.

 

[הלדין]

המממ....

אצלי, בשל הבעייתיות בעיצוב אנרגיית הקסם, הקוסמים עוקפים את הבעיה בכך שהם משתמשים במיומנויות שמיועדות לתחומים אחרים במקורן אך פה הן משמשות ליצירת קסם. הקוסמים הרגילים אצלי אינם מטילים לחשים- הם מייצרים אותם. קיים גם קסם תנועתי של ריקוד אבל הוא מסובך יותר ללמידה. הלוחמים/קוסמים אצלי הם קוסמים של תנועה ולא של מצב סטטי ולכן הם נדירים מאד (גם בשל העובדה שאני לא מחבב את הקונספט של לוחם/קוסם) ישנם גם קוסמי מטילי לחשים מהסוג הסטנדרטי אך אלה אנשים מיוחדים מאד מעצם העובדה שהם יכולים לעצב את אנרגיית הקסם באופן ישיר. הם גם היחידים שיכולים לחקור את הקסם. עליי לציין שכל הסוגים האלו נשענים על אנרגיה מאגית פנימית. אם הם יחרגו מגבולותיהם, הקסם יהרוג אותם תרתי משמע.

 

[הלדין]

הבהרה

כאשר דיברתי על מטילי לחשים מהסוג הסטנדרטי, התכוונתי לאנשים שמשתמשים רק בקולם ובמחשבתם במהלך הטלת הכישוף. הם עשויים להידרש, בחברות מסוימות, לתפאורה כדי לשכנע את ההמונים הבורים שמה שהם עושים הוא כישוף ולא להטוט מוצלח אבל הם לא זקוקים לתפאורה הזאת. הכהנים, בעולם שלי, נבחרים באופן אישי ע"י האל הפטרון שלהם והוא מקעקע על מצחם את סימנו האישי כדי לסמן את בעלותו על גופם ונשמתם. כוחותיהם מגיעים מהאל ההוא וכאשר הם משתמשים בהם הקעקוע זוהר באור יקרות; הקוסמים, למרות מאמציהם הנחושים, טרם הצליחו לתזמן את זה כך שמעשה הטלת הלחש והזדהרות הקעקוע יחפפו זה את זה באופן מושלם או לפחות לא ידוע על קוסם כזה. יש לציין שקוסם שנתפס בהתחזות לכהן, גורלו מר ממוות. במקרה הטוב, הוא יצטרך לשרת את אחד מהכהנים האמיתיים ,ובמקרה הגרוע, ייגזר עליו מוות. כאשר הכהנים הופכים להיררכים, ראשיהם הרוחניים של המדינות שלהם כפופים הכהנים של האלים השונים, הקעקוע שעל מצחם נעלם כאות לכך שהם משרתים כעת אדונים רבים ותחת זאת עיניהם מאבדות את הלובן הטבעי ומקבלות את גוון האישון של הההיררך. את זה אף קוסם, מוצלח ככל שיהיה, אינו יכול לשחזר. שאלות?

 

[l o r e]

במצב שכזה...

סביר להניח שהכוהנים שלך, שיודעים שאין אלים אבל מנסים לשכנע את העולם אחרת, יהיו הרבה יותר טקסיים, והכניסה למעגל המצומצם הזה של בעלי הכוח תדרוש טקסים אפלים, שבועות וסימונים מיוחדים. אתה יכול גם להגדיר שלמעשה הם לא משתמשים בקסם בכלל אלא בטכנולוגיה. כל מיני אבקות מתפוצצות, חומרים כימיים רפואיים וכו'... אם יש בעולם רק סוג קסם אחד, אז או שהם משתמשים בו, ואז כל ההבדל הוא חיצוני (טקסיות, סמלים וכו'...) או שהם לא משתמשים בו ואז צריך למצוא תחליף, כדוגמת הטכנולוגיה. תחליף נוסף ופחות אהוב עלי הוא Psionics. לדעתי הוא לא מתאים לפנטזיה, אבל משתמשים בו. אפשרות אחרת היא שהם משתמשים בקסם בצורה לא טהורה, שדורשת אמצעי מיקוד (Focus), כדוגמת סמל הקודש. אמצעי המיקוד הללו לא קשורים לאלים כלל וכלל, אבל צריך לעבור הכשרה מיוחדת כדי להשתמש בהם, והם מגבילים את הקסם בצורות מסויימות. אפשרות אחרונה היא שיטת ה-Sorcerer Kings (מלכים מכשפים) של Dark Sun. בשיטה זו אין למעשה אלים, והכוח לכוהנים (טמפלרים ב-Dark Sun) מועבר להם ע"י קוסם/מכשף חזק במיוחד. הקוסם מהווה שער בלבד לכוח הזה, ולא יכול להשתמש בו ישירות. בשיטה זו הכוהן הראשי יהיה בד"כ בן אלמוות, שעובד כביכול אל קיים, אבל למעשה הוא העכביש במרכז הרשת. את הכוח יכול המכשף לשדוד מגופה של אל מת, מארטיפקט עתיק או ממישורים אחרים.

 

[BluePrint]

...it fit so nice"

"he said I could keep it... לא בדיוק, אני מתכנון מצב שיותר דומה למצב המוכר לנו היום (אם התאור שלך או שלי תואם יותר זה וויכוח שונה), אנשי הדת מאמינים באלים הלא קיימים שלהם, ובעזרת קסם שאותו הם חושבים שמגיע מין האל מפיצים את האמונה. אז כנראה שכל מה שיש לי לעשות זה להבדיל בין שיטות היישום שלו. מה שיצא לי בינתיים, כשקסם הוא זמין כמו "use the schwartz", דומה מאד לאמצעי המיקוד שאמרת. אנשי הדת משתמשים בסמל האל שלהם (מחווה ל"סמל קדוש" של D&D) כאמצעי למיקוד כוח הקסם הגולמי, ובתפילה מנתבים אותו לתוצאות אקראיות. (מסתוריות הן דרכי האל) הקוסמים שאיבדו את מוריהם יודעים לעצב את הקסם בעזרת מילות עצמה אבל רק ברמות הנמוכות אותן הספיקו ללמוד, ובזמן אותו אני מתכנון למשחק רק מתחילים לפענח את הסודות הצפונים בספריות של אמני העבר. אם אני ממשיך כך כשקסם זמין לכל מי שרק ישקיע מעט מחשבה ורצון, האפשרויות די מגוונות בכל זאת: -קסם ברברי הפועל ע"י ריקוד ומשמש לטקסים. (כמו שתיאר הלדין) -שימוש בקסם בעקיפין ע"י הטמעתו בכלים והפיכתם לבעלי יכולות קסומות. -קסם חומרי המפיק תוצאות לפי החומרים העומדים לרשות הקוסם. אבל רעיון חדש בא לי אתמול\שלשום: להפוך את העלפים לדרואידים. לתרץ את אורך חייהם ע"י קשר עמוק לטבע, ולהפוך את סוג הקסם שלהם ל"טבעי" בלבד. כשכל זה מתאים לדרך החשיבה שרציתי לתת להם מלכתחילה, כמגיני העולם ושומרי הסדר. (מחווה לDDN: "העלפים הסנובים האלו מתנהגים כאילו הם יודעים מה טוב לכולם") כך שבכל זאת יוצא לי סוג קסם שונה אבל רק לגזע אחד, ואני מחפש הבדל יסודי בין סוגי קסם של בני אדם. (אולי תאוריית גילגול הנשמות של ביצה תעזור לחזק רעיון אחר שאני עדיין מנסה להרכיב)

 

[l o r e]

קסם קבוצתי

כוהנים יכולים להפעיל את קסמיהם רק בקבוצות של כוהן אחד או יותר עם קבוצה של מאמינים, שמספקים את כוח הקסם הדל שלהם, שמוכוון ע"י הכוהן ליצירת קסם. קוסמים יותר חזקים ביכולת הקסם האישית שלהם, ויודעים כיצד לנתב אותו בצורה הטובה ביותר ללא צורך במאמינים. הכוהנים רודפים את הקוסמים כי הם יודעים, שקוסם עם עדת מאמינים מספיק גדולה יהפוך לכוח חזק מדי. זו יכולה להיות הסיבה, למשל, לאובדן הידע האדיר של הקוסמים - מלחמת קודש.

 

[BluePrint]

...I've got my country's 500th"

Annicersary to plan, my wedding to arrange, my wife to murder, and Guilder to frame for it" בטוח אקח אחת מההצעות שלך, אבל אחרי ששמעתי שוב את האלבום (שנתן לי את הרעיון המקורי) היום בזמן שנסעתי לאיבוד בראש העין, אני צריך לארגן מחדש את הכוחות הפועלים לפני שאני מסדיר את ההבדלים ביניהם.

 

[רמץ]

"I'm booked!"

אוקיי, אז אתה רוצה מן מערכת קסם שאיזשהו תחום בה הוא מסוכן ואסור. אז יש לך את הכוהנים שמשתמשים בקסם לפי ההכתבות של המסדרים ועוקבים אחרי החוקים, ויש לך את הקוסמים העצמאיים שאינם מגבילים את עצמם לאותו טאבו. הם למשל: יזמנו יצורים ממישורים מסוכנים שאסורים על כוהנים. או: ישתמשו באסכולות אסורות כמו תאובה או זימון או מה שמתאים. או: יטילו לחשים ספציפיים שהגישה אליהם אסורה כמו נחיל מטאורים, אנטיגרביטציה, בקבוק קסמים, גלגול נשמות, זימון יצור זר וכיוב'... מחשבה נוספת בכיוון הזה היא שהכוהנים יהיו קוסמים והקוסמים יהיו מכשפים, או להיפך - כוהנים-מכשפים וקוסמים-קוסמים. כך ששימוש במתת קסום טבעי הוא אסור או להיפך, שימוש בפורמולות מלאכותיות, רונות ותבניות קסם הם בעצם תורה אסורה ויש לדבוק אך ורק בקסם הטבעי שכל אדם ניחן בו ושהוענק לו ע"י האלים עצמם! זה מה שעולה לי בראש כרגע...