Digimon Guradians: פרק ארבע!

[רייסטלין מאגר]

Digimon Guradians: פרק ארבע!

כי בא לי

 

[רייסטלין מאגר]

ובהודעות:

ריי ושינומון העבירו את כל זמנם בחיפושים אחר אחד מהשומרים האחרים. הדיג'יכלים לא עזרו בדבר, כיוון שלא היו אלא גלאי נתונים, מהם מורכבים דיג'ימונים. השמש זרחה ביום בו ריי מצא את השומר הראשון: הוא הלך ברחוב והביט סביבו בדריכות בחיפוש אחר אחד מהארבעה, אך לא ראה אף-אחד. עד שלפתע שמע קול רעש של בניין מתמוטט וראה אנשים מלטים וניידות משטרה דוהרות אל המקום. הדיג'יכלי צפצף, אבל ריי לא היה צריך אותו. הוא רק פלט "לעזאזל" והחל לרוץ בעקבות הניידות, בכיוון ההפוך לזרם האנשים, שמנע ממנו להתקדם. "סליחה, סליחה, סליחה, גברתי!" קרא הנער בעודו דוחף ונדחף בין האנשים. ברקע הרעימו רעשים של סלעים נופלים, וענני אבק עלו מהכיוון אליו רץ. "שינומון!!!" צרח ריי. שינומון ריחף גבוה מעל הדיג'ימון המשתולל. זה היה דיג'ימון אלוף, טאסקמון, לא בעיה בשבילו. הוא תהה אם טאסקמון היה קשור איכשהו לניאו דווימון, וחיפש את ריי בין הקהל. אך כשטאסקמון נגח באחד הבניינים, וילד שנלכד בבניין ניסה לשמור על יציבותו על מרפסתו הקורסת, שינומון היה חייב להתערב. בעבר, ריי אמר לו לא להיחשף בצורה כזו לבני-אדם, אבל כעת הוא היה חייב לעשות משהו, וריי לא היה בנמצא. הדיג'ימון צלל, הצליח לתפוס בנער ונסק שוב, מתמרן בין הסלעים שהתמוטטו סביבו. "אתה בסדר?" שאל. "דיג'ימון!" אמר הנער. שינומון הופתע כל-כך, עד שכמעט שמט אותו. אז הביט בעיניים החומות וזיהה את התמונה. "יוטה." פלט. "אתה יודע את השם שלי?" שאל חום השיער. השני פתח את פיו כדי לענות, אך היסס. "זה סיפור ארוך." הוא הניח את יוטה על האדמה ועלה לאוויר שוב. "מצאתי את יוטה!" קרא כשחלף על-פני ריי, שהגיע למקום. הנער הביט בו לרגע בבלבול, ואז ביוטה. "זה אתה!" אמר בתדהמה. "זה אני!" אמר יוטה בגאווה. "אתה החבר של הדיג'ימון הזה?" הוא הצביע. "ד...דיג'ימון? מה...? איך אתה...?" "אני יודע מה זה דיג'ימון!" יוטה הזעיף פנים ושילב את ידיו. "ראיתי אותם כשהייתי בעולם הדיגיטלי, לפני הרבה שנים." "אהה." ריי הנהן בראשו, עד שהבין מה הנער אמר, ואז התלבט אם לצחוק או לא. "אתה לא היית בעולם הדיגיטלי, יש לך איזו טעות." "הא? על מה אתה מדבר? אני זוכר את זה! הוא נראה בדיוק כמו העולם שלנו, והוא מלא במפלצות כמו החבר שלך! זאת אומרת, לא התכוונתי מפלצות במובן הרע, התכוונתי..." "אתה טועה." ריי קטע אותו בהחלטיות. "בני-אדם לא יכולים להגיע אל העולם הדיגיטלי. הכוח של המחסום חזק מדי בשביל שהגוף שלהם יוכל לעמוד בו. אם היית עובר דרך המחסום היית מתפרק לחלקים." "אתה מדבר כאילו אתה לא אנושי." "אני כבר מזמן קרוב יותר לדיג'ימונים מאשר לבני-אדם." השיב ריי בקול שקט. "ריי!" צרח שינומון מאחוריהם. ריי הסתובב, והנערים הביטו בדיג'ימון אחר מופיע על אחד הבתים. "עוד אחד!" השתאה ריי. "מה קורה כאן?" שאל יוטה. "משהו רע." אמר השני. "אה, כן." הוא הסתובב אל יוטה. "זה שלך." אמר וזרק אליו את הדיג'יכלי. "יש כאן מין ביצה כזאת." אמר האחרון ובחן את המכשיר מכל הכיוונים. "ותקווה שהיא תבקע בקרוב." אמר ריי. יוטה הרים אליו את מבטו. "אני רציני, מה קורה כאן?" השני הביט בו. "אין לי זמן להסביר..." "תסביר בכל-זאת!" קטע אותו הראשון בגסות. "חיפשת אותי, לא? זה מה שהדיג'ימון שלך אמר!" "בסדר, אני אסביר." אמר ריי.

 

[רייסטלין מאגר]

המשך 2:

"תותח רוח!" צעק שינומון. דוקוגומון עטפה אותו ברשת בזריזות, ותותח הרוח רק התפוצץ והעיף אותו לאחור. "קור עכביש ארסי!" קראה העכבישה, וירתה מפיה קור שפגע באויבה והתפוצץ. תחתיהם, טאסקמון המשיך להשתולל, ונגח בכל דבר שעמד מולו: מכוניות, עמודים או בניינים. ענני אבק העלימו אותו מהעין והפכו אותו למטרה קשה לפגיעה מגובהו של שינומון, שנאבק בינתיים בדוקוגומון. הוא ניסה לפגוע בה שוב ושוב, אבל היא התחמקה בזריזות, נכנסה דרך אחד החלונות ויצאה דרך אחר, ירתה קורים מתפוצצים והגנה על עצמה בעזרת רשתות. נראה שידה על העליונה בקרב הזה, עד שהבניין עליו עמדה החל לרעוד והיא החליקה וכמעט נפלה. "טאסקמון! בהמה מטומטמת!" צרחה העכבישה. שינומון צלל, תפס באחת מרגליה ונסק לשמיים. "מה אתה עושה?!" היא קראה אליו בזעם ובעטה בו בשאר חמשת רגליה, אך ללא הועיל. הדיג'ימון הניף אותה מעליו, הסתובב וזרק אותה למטה. דוקוגומון לא איבדה את העשתונות, וירתה קור דביק אל עבר אחד הבניינים שעוד עמדו. "חרא!" שינומון קילל את עצמו. "תותח רוח!" השנייה רק נצמדה לקיר, ובאותו רגע נאלצה לזנק ולעזוב אותו. היא ירתה קור נוסף ונדבקה לבניין אחר, משם טיפסה במהירות אל הגג. "לך לעזאזל, שומר מחורבן." מלמלה לעצמה. "קור עכביש ארסי!" הקור הדביק נכרך סביב שינומון והעכבישה הטיחה אותו בקיר הבניין עליו עמדה. קור העכביש התפוצץ אז, ושינומון נפל למטה והתרסקותו יצרה מכתש גדול בתוכו נשאר לשכב, מעולף. דוקוגומון חייכה לעצמה, זינקה מהגג ונחתה על שפת המכתש. היא ליקקה את שפתיה והזילה ריר למראה הטרף. "אתה שלי." מלמלה לעצמה וחיככה את ידיה זו בזו. "אההההה!" נשמעה צעקה. ולפני שדוקוגומון הבינה מה קורה, אבן גדולה פגעה בראשה והיא התגלגלה הצידה. "יוטה!" צרח ריי לעבר הנער המסתער. זה רק המשיך לרוץ וזינק על גבה של דוקוגומון. "רד ממני!" צרחה. היא החלה לטפס על הבניין שוב, ותוך כדי כך נענעה את גופה בניסיון להפיל את יוטה. "חרא!" קילל ריי. הוא רץ לתוך הבניין והחל לעלות במדרגות בעקבות הדיג'ימונית. האחרונה ניערה את גופה כל-כך חזק, עד שלבסוף יוטה איבד את אחיזתו. הוא הצליח לתפוס ברעמת שיערה הכתומה של העכבישה ונותר תלוי כך. "עזוב אותי!" היא צרחה וניערה את גופה בכוח, כך שהנער נחבט בקיר שוב ושוב, אך לא הרפה. בתוך הבניין, ריי מיהר במעלה המדרגות כדי לנסות ולהציל את יוטה. "מה האידיוט הזה חשב לעצמו? שאם אמרתי שהתפקיד שלו הוא להגן על כדור-הארץ מפני דיג'ימונים, הוא צריך לתקוף אותם בעצמו?" לחש לעצמו בין נשימה לנשימה. "קור עכביש ארסי!" דוקוגומון הביטה ישר למעלה, וירתה. הקור הארסי שלה צנח למטה והצליף על יוטה, שהיה על גבה. האחרון פלט צעקת כאב והרפה מהדיג'ימונית. הוא הסתובב והביט למטה, אל ענני האבק שהסתירו את הרצפה שהייתה הרחק הרחק מתחתיו, ולא הצליח להוציא מפיו הגה. ואז הבחין בידיו של ריי מושטות מהחלון, הושיט את ידיו ותפס בהן. ריי נשען על אדן החלון שבחדר המדרגות וניסה למשוך את יוטה למעלה. "אתה בסדר?" שאל. זרזיף של דם ניגר מזווית פיו של יוטה וחור נפער בחולצה, על גבו, שם הופיעו סימני פיח כתוצאה מהכוויה. ובכל-זאת, הוא השיב ב"בטח שאני בסדר" וחייך. "לעזאזל, אתה לא אמור לתקוף ככה דיג'ימונים! אתה לא יכול להתמודד איתם בכלל!" אמר ריי. "אבל הייתי חייב לעזור לשינומון, זה התפקיד שלי כשומר, לא?" ריי הצליח לבסוף למשוך אותו אל תוך חדר המדרגות ושניהם נפלו על הרצפה והתנשפו במאמץ. "אף-פעם לא ניסית לעזור לשינומון?" שאל יוטה. "אתה לא מקשיב לי!" השיב השני בכעס. "המועצה ממנה שותף דיג'ימון כדי שהוא יוכל להילחם! התפקיד שלנו הוא להציל בני-אדם, זה משהו שאנחנו יכולים להתמודד איתו!" "אבל אני הצלחתי להתמודד טוב מאוד גם עם דוקוגומון." אמר יוטה. "אבל...אבל..." ריי החל לאבד את עשתונותיו. "חשבתי שתפקיד השומר לעמוד לצד השותף שלו." ריי לא ידע מה לענות הפעם. פתאום נשמע לו שיוטה צודק: אולי בכל הפעמים שהוא ראה את שינומון נפגע, הוא היה צריך להתערב ולעשות משהו, במקום לעודד את הדיג'ימון במילים ולקוות שיקום וינצח. יוטה הצליח להבריח לבדו דיג'ימונית אלופה ומסוכנת, שאפילו שינומון לא גבר עליה. "מה קרה?" שאל יוטה. ריי הביט בו. "אנחנו בבעיה גדולה. יש לנו דיג'ימון אחד מעולף לצידנו, ושני אלופים משתוללים לצד ניאו דווימון." "אז מה?" יוטה זינק על רגליו. "אנחנו עדיין יכולים לנצח, לא? גם השותף שלי יגיע בקרוב!" ריי קם באיטיות. "אנחנו צריכים אותו עכשיו." וכאילו בתגובה לדבריו, הדיג'יכלי של יוטה החל לצפצף. הוא הוציא אותו מכיסו וחדר המדרגות הואר באור לבן שבקע מהצג. ריי הגן על פניו בידיו וניסה להציץ בדיג'ימון שיגיע, ויוטה שלף באופן אינסטינקטיבי משקפת מכיסו והרכיב אותה על עיניו על-מנת להגן עליהן מהאור. האור החל להיחלש בהדרגתיות, והשותף של יוטה, השומר השני, עמד להתגלות. "הוא מגיע, ריי! השותף שלי מגיע!" קרא יוטה בהתרגשות ואגרופו רעד.

 

[קורורו]

אהה!! משקפת!!! D:

פרק יפה! ^.^

 

[Digi Lista]

../images/Emo45.gif

כמה כיף להיכנס לפורום ולמחשב בכלל אחרי כמה ימים(יחסית בלי מצב רוח) ולגלות עוד פרק יפה(מה שכמובן מזכיר כמה שאני לא בסדר כי עוד לא הכנסתי למאמרים,אני אשלם על זה

...)ממיליהו

 

[רייסטלין מאגר]

אני מקבל רק מזומן.

ותודה ^^

 

[Digi Lista]

גם כאפה נחשבת?../images/Emo3.gif

 

[רייסטלין מאגר]

כן, אם את מרגישה כל-כך רע ^^

 

[אורנית לנצח]

מדהים!

 

[רייסטלין מאגר]

תודה../images/Emo13.gif

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo92.gif

 

[Apikachu L]

אהבתי

 

[רייסטלין מאגר]

אני יודע../images/Emo6.gif

תודה.