Digimon Guardians: פרק ראשון:

[רייסטלין מאגר]

Digimon Guardians: פרק ראשון:

 

[strawberrys]

נהנתי מאוד לקרוא!

אהבתי ביותר! הדבר היחיד שהפריע לי הוא, שהשתמשת הרבה פעמים לציון דמויות מסוימות ב"השני" או "האחרון". נהנתי מאוד גם מזה שהפרק לא ארוך מדי. אני אוהבת שזה ככה מחולק לחלקים קצרים. מגניב שיש 35 פרקים, זה אומר שהעלילה הולכת ממש להסתבך^_^

 

[ווילו רוזנברג]

מילי~ זה יפה! ../images/Emo9.gif

אני מחכה לראות איך זה יתפתח~! ^__^ ~ניא~

 

[CibiHeart92]

אהבתי O:

נורא אהבתי

 

[Oukami Kun]

זה נחמד.

אהבתי, הניסוחים לא מי יודע מה, אבל בסה"כ טוב. עלילה מצוינת, רעיון אדיר. ד"א, הפקטור של הגודל לא ממש נכון- יש דיג'ימוני על שיותר קטנים מדיג'ימוני טירון [מגנה אנג'מון קטן יותר מאגומון וכו'], כך שזה לא ממש נכון. אולי 'אנרגיה דיגיטלית' או משהו כזה שכאילו מסמל שהם חזקים מדי בשביל לעבור שם... לא'דע...

 

[אורנית לנצח]

יפה מאוד!כל הכבוד,מילי!

 

[רייסטלין מאגר]

תודה לכולם ^^

 

[קורורו]

אי אפשר בהודעות... בבקשה?

 

[רייסטלין מאגר]

בטח שאפשר../images/Emo13.gif

דינוזאור כחול חבוש קסדה בעלת קרניים הכה בזנבו והפיל בניין. אנשים רצו ברחוב אחוזי בהלה, צורחים בקול. "לעזאזל, זה אחד גדול הפעם." אמר הנער חום השיער שעמד על גג אחד הבניינים בידיים שלובות. "קטן עליי." אמרה המפלצת שלידו. זה היה יצור גבוה, דמוי אדם ולבוש בשריון חזה מבריק וכסוף. תחת לקסדתו, שכיסתה רק את החצי העליון של פניו והסתיימה במעין מקור כסף מעוקם מעט בקצהו, בצבצו אוזני שועל ארוכות ומחודדות שצבען כצבע גופו: גוון כלשהו בין כחול לסגול. זנב עבה ועליו רעמת קשקשים קטנה התפתל מאחוריו וכנפי עור קטנות היו על גבו. הוא זינק לאוויר והנחית אגרוף חזק על אפו מכוסה הקסדה של הדינוזאור. "כוכב אש כחול!" קרא השני וירק כדור אש כחול-תכול על תוקפו. כנפיו של היצור הקטן יותר נמתחו וכיסו את כל גופו, מגינות עליו מחום האש היוקדת. "קדימה, שינומון! סיים את זה!" קרא הנער בחיוך והניף את אגרופו. כנפיו של "שינומון" נפתחו והתכווצו שוב, חושפות את ידיו הצמודות שאוחזות בכדור ורוד מוקף ברקים סגולים. "תותח רוח!" הוא צעק וקרן אור ורודה עטופה בברקים פגעה בחזהו של הדינוזאור. הכחול הגדול שאג בזעם ועיניו התרחבו בכאב ותדהמה, כשעשרות אלפי, שאט אט הפכו למאות אלפי, חלקיקים קטנים ואדומים בקעו מהחור ההולך ומתרחב שבחזהו. שינומון נחת לצד הנער, והשניים צפו בדינוזאור הגדול מתפוגג. "גריימון כחול, אתה שלנו!" קרא הנער בניצחון. כדור-הארץ לא לבד. ישנם כדורי-ארץ מקבילים, וכולם מקושרים דרך העולם הדיגיטלי. העולם הדיגיטלי עשוי נתונים, ומאלה התפתחו צורות חיים מוזרות ומיוחדות לעולם זה בלבד: הדיג'ימונים. אבל, המחסום הדיגיטלי שמפריד בין העולם הדיגיטלי לעולמות האחרים שביר, ודרכו עלולים לחדור לעולמות האחרים דיג'ימונים מסוכנים. על-כן, מינתה המועצה העליונה של העולם הדיגיטלי שומרים, אחד לכל עולם. לכל שומר צוות דיג'ימון, שיעזור לו להגן על עולמו מסכנות העולם הדיגיטלי והדיג'ימונים האכזריים שחיים בו. זהו סיפורו של שומר כדור-הארץ, ריי אוסאקה, ושותפו, שינומון. "ריי? זה אתה?" שאלה אמו מן המטבח. "כן! חזרתי!" קרא ריי ומיהר במעלה המדרגות לחדרו. הוא זרק את התיק על המיטה, נעל את הדלת ופתח את דלת ההזזה של הארון. "סוף סוף." אמר שינומון ופסע החוצה, מתנשם. "למה אי אפשר למצוא מחבוא אחר? מחניק שם." התלונן. "היי, עד עכשיו המחבוא הזה הוכיח את עצמו. כשהוא ייכשל, נמצא לך מקום אחר." השיב השני. "כשהוא ייכשל, זה כבר יהיה מאוחר מדי." החזיר לו שינומון. "תפסיק להתלונן." אמר ריי. מכשיר אפור בעל צג ושלושה כפתורים צהובים, קטן רק מעט יותר מכף-ידו של ריי, החל לצפצף. "מה הדיג'יכלי רוצה עכשיו?" שאל הנער ובדק את המכשיר שעל שולחנו. שינומון רחרח את האוויר בציפייה וקפץ את אגרופיו, שהשמיעו קולות פצפוץ חזקים. "דיג'ימון חדר את המחסום." אמר. ריי עקב אחרי הנקודה האדומה המהבהבת על צג הדיג'יכלי בעיניו החומות. "נלך." אמר והרים את ראשו, אבל שינומון כבר נעלם. "הוא תמיד עושה לי את זה!" צרח השני בכעס. שינומון זינק מבניין אחד לאחר בדרך אל הדיג'ימון שהגיע לכדור-הארץ מעבר למחסום. הוא לא נזקק לדיג'יכלי כדי למצוא אותו, רק לאפו. בכל פעם שהריח דיג'ימון, מיהר לקרב מבלי לחכות והותיר את ריי מאחור. הוא נעצר עכשיו על אחד הגגות והשקיף אל כיכר העיר, שם השתולל דיג'ימון כחול וגדול, בעל בטן לבנה, כנפי עור אדומות וקרניים מפחידות. הוא נגח במשאית גדולה עם הקרן שעל אפו, הניף אותה באוויר והשליך אותה לאחור. זנבו המתפתל, שעליו הייתה כרוכה טבעת שחורה, הכה ברצפה, והעלה חתיכות סלעים וענני אבק לאוויר. גופו היה מלא צלקות, עדות לקרבות הרבים שעבר בחייו. "חרא." קילל שינומון. "איך אחד גדול כל-כך הצליח לעבור את המחסום?" "שינומון!" קרא ריי מלמטה. הוא עמד ברחוב והביט אל השותף שלו. "מה לעזאזל הדבר הזה?!" "זה דיג'ימון על, איירו וידראמון." "הוא חזק ממך?" שינומון חייך. "אין סיכוי!" והוא צלל מהגג והניף את אגרופו החזק. החבטה שנחתה על אפו של איירו וידראמון הפילה אותו על הרצפה, זעזעה והפתיעה אותו. הוא קם מיד ושאג בזעם לעבר הדיג'ימון שמרחף מעליו. שינומון הסתער בשנית, אך הדיג'ימון הכחול הצליף בזנבו ושלח אותו לאחור, מסתחרר באוויר. "תותח רוח!" קרא שינומון. איירו וידראמון עצר את ההתקפה בקרנו החזקה ושאג לעבר תוקפו. האחרון צלל שוב והחל להכות באיירו וידראמון, אלא שזה רק הדף את המכות וניסה לחתוך את שינומון בעזרת הלהבים שעל מרפקיו. הוא נופף בכנפיו ויצר רוח חזקה שהטיחה את השני באחד הבניינים. דיג'ימון העל נגח בבניין ומוטט אותו, אך שינומון הספיק להתרחק מספיק בשביל להינצל מקבורה. ריי מיהר אל הבניין וסרק בעיניו בחיפוש אחר פצועים. רוב האנשים ברחו כשהמפלצת הופיעה, אך תמיד ישנו הסיכוי שמישהו נלכד בפנים. לא פעם יצא לנער להציל ילדים ממוות, לא פעם יצא לו להיכשל. "שתוק כבר!" צעק שינומון לעבר אויבו השואג. זה שלח אליו את אגרופו וניסה לפגוע בו, אבל השני היה קטן ומהיר יותר, והצליח לתמרן בזריזות בין המכות המכוונות לעברו. "הוא באמת חזק." חשב לעצמו. "אני חייב להרוג אותו עכשיו, או שהוא יגרום נזק אמיתי לעולם של ריי." עיניו האדומות של איירו וידראמון התרכזו בו ואמדו את כוחו. היה אפשר לחשוב שאיירו וידראמון הוא רק דיג'ימון גדול וטיפש, אבל שינומון ידע שזה דיג'ימון חכם מספיק כדי להסתיר את כוחו האמיתי עד לרגע שבו באמת יצטרך אותו. וכרגע, כשדיג'ימון אלוף פשוט מרחף מעל ראשו, הוא ממש לא היה צריך אותו. "שינומון! מישהו לכוד מתחת לאבנים!" קרא ריי. שינומון הביט בו מעבר לכתפו. "אני לא יכול..." החל. אבל מאחוריו, איירו וידראמון החל להשתעמם. הוא הכה בידו והטיח את אויבו ברצפה, שם נותר תקוע ונאבק להישאר בהכרה. הדיג'ימון הגדול פרש את כנפיו האדומות והחל לנופף בהן. "מה הוא עושה?" שאל ריי את עצמו והתכופף כדי להתגונן מהרוח. איירו וידראמון הביט לשמיים, צרח בקול, ועף משם. "הוא בורח!" קרא הנער. שינומון הצליח להיחלץ מהרצפה באנקת מאמץ והתכוון לרדוף אחרי אויבו, אבל ריי עצר אותו. "חכה! עזור לי להזיז את האבנים!" קרא. "אם אני לא ארדוף אחריו, יהיו עוד נפגעים!" אמר הדיג'ימון. "אני צריך אותך כאן, שינומון! אתה לא הולך!" הבהיר ריי. "ועכשיו בוא לכאן ועזור לי!"

 

[רייסטלין מאגר]

לעשות את זה ככה מעכשיו?

הצפצוף הטורדני שריי ניסה להתעלם ממנו כל הלילה, ניצח לבסוף. הנער התיישב וגילה שהצפצוף מגיע מהדיג'יכלי שעל שולחנו. הוא זינק על רגליו ובדק את המכשיר במהירות. נקודה אדומה הבהבה על הצג. "שינומון!" קרא ריי. וכעבור רגע הם היו בדרכם אל מחוץ לעיר, שם הופיע איירו וידראמון שוב. הם המשיכו עם הכביש עד שראו אותו: דיג'ימון גדול ואדום בעל ארבע ידיים בעלות טפרים שהתנופפו לכל עבר וקרן מאיימת, שעליה הייתה כרוכה טבעת שחורה, ובראשה להב כשל גרזן. "זה לא איירו וידראמון." ריי עצר. "זה עוד דיג'ימון על, מגה קאבוטרימון. אסור לנו לתת לו להתחמק!" אמר שינומון. "אם נאבד עוד דיג'ימון על..." שינומון פרש את כנפיו ועף אל מגה קאבוטרימון המשתולל. האחרון ירה מקרנו אל עבר השמיים ושאג. "איך הם מגיעים לכאן? שני דיג'ימוני על באותו יום, ובמשך כל השנים שאני שומר נתקלתי רק בדיג'ימון על אחד! שינומון אמר שהם גדולים מדי בשביל לעבור את המחסום שחוצץ בין כדור-הארץ לעולם הדיגיטלי, הוא אמר שהדיג'ימונים הכי חזקים שיכולים לעבור הם אלופים, כמוהו. מה קורה כאן?" חשב ריי לעצמו. אחיזתו בדיג'יכלי התהדקה, והוא הביט בצג. "למה המכשיר הזה לא עושה כלום חוץ מלצפצף ולהעיר אותי באמצע הלילה?" חום השיער החל ללחוץ על כל הכפתורים בניסיון לגרום למשהו לקרות. "תותח רוח!" נשמעה צעקתו של שינומון ממרחק. שריונו של מגה קאבוטרימון היה עבה כל-כך, עד שהוא אפילו לא הרגיש בהפרעה. בינתיים, ריי המשיך ללחוץ על הכפתורים בדיג'יכלי במהירות. מגה קאבוטרימון היה חזק יותר, וגדול יותר, והוא היה חייב לגרום לשינומון להתחזק. דיג'יגדילה, מעבר של דיג'ימון משלב אחד לשלב חזק יותר, לא הייתה אפשרית בכדור-הארץ, כמו שהסביר שינומון בעצמו. שינומון כבר הצליח למשוך את תשומת-לבו של מגה קאבוטרימון, מעופף סביבו במהירות כמו חרק מזמזם. השני ניסה לתופסו בארבע ידיו, ולעיתים גם הצליח להכות בו. תותח הרוח של שינומון האיר את הלילה מפעם לפעם, אך שריונו של אויבו היה קשיח והגן עליו מהפגיעות. בתגובה, הוא ירה שוב מקרנו וכמעט פגע בשינומון, אלא שזה היה מהיר והצליח להתחמק. אולם, ידו של מגה קאבוטרימון הגיחה מכיוון לא צפוי ופגעה בו. ההתקפה של מגה קאבוטרימון שוגרה שוב והטיחה את שינומון באדמה. "אני חייב לעשות משהו." מלמל ריי והביט בקרב. אבל לא היה משהו שהוא יכול היה לעשות. שינומון ומגה קאבוטרימון נלחמו, וידו של השני הייתה על העליונה. שינומון חזר לאוויר, אך מגה קאבוטרימון רק הכה בו שוב ושוב. "שינומון, אני בא!" קרא ריי ורץ לעברו. הוא התקרב אל השניים, כשרוח חזקה עצרה אותו במקומו. מול מגה קאבוטרימון נחת איירו וידראמון, שהיה קטן בהרבה. "אוי לא." מלמל ריי. מגה קאבוטרימון הכה בידו בשינומון והעיף אותו משם. "קרב בין שני אלה עומד להיות דבר רע." מגה קאבוטרימון שאג אל אויבו החדש. זה בטש באדמה ברגלו, והסתער.

 

[קורורו]

הו ../images/Emo99.gif

ממש ממש אהבתי D: רק הערה אחת - איפה שכתוב "כחול-תכול" גרם לי לעצור שניה. לדעתי עדיף רק אחד מהצבעים...

 

[רייסטלין מאגר]

אבל אלה שני צבעים שונים...

זה כאילו כדור אש שהוא גם כחול וגם תכול, שזה בהיר יותר

 

[קורורו]

קיי D:

פרסם כבר את הפרק השני....

 

[רייסטלין מאגר]

תעני לי כבר למסרים../images/Emo3.gif

אני אפרסם את השני כשאני אסיים את 37. הוא כזה פילר משעמם, מהפרקים האלה שבא לך פשוט להריץ קדימה כדי שייגמרו כבר, אבל אני לא יכול, כי אין "קדימה" עד שאני לא אכתוב אחת! >< לא נראה לי שאלה יחסי הציבור שלהם הפיק זקוק

 

[קורורו]

XDD

מה? איזה מסר?

 

[Oukami Kun]

../images/Emo12.gif

אתה *כותב* פילרים? אתה ממש משעשע. כשחושבים על זה, זה דווקא די שימושי.

 

[קורורו]

../images/Emo12.gif הסבר בבקשה...

 

[Oukami Kun]

לאיזה קטע?

לזה שפילרים זה שימושי או לזה שמילי משעשע?

 

[קורורו]

לראשון ../images/Emo3.gif

מילי תמיד משעשע

 

[רייסטלין מאגר]

תודה../images/Emo9.gif

פילרים זה שימושי כדי להאריך את העלילה, או לעשות הפסקה מהעלילה הרגילה בעזרת סיפור צדדי, קליל וחביב.