DC new 52 - שבוע 2. מחשבות?
- פותח הנושא הייזל
- פורסם בתאריך
זה היה היחיד שממש קניתי
עדיין האפליקציה לא מראה את הקומיקס משהו בטאבלט של 7 אינטש. קומיקסים "משוחררים" באפליקציה מתחרה עוברים הרבה יותר טוב גראפית. קומיקסים ישנים יותר שהם השקיעו בהם זמן ומציגים פאנל פאנל בנפרד, או תמונה מלאה ואז מתמקדים בטקסט עוברים ממש טוב באפליקציה של DC.... אהכתי את הגישה, אהבתי את הדרך בה הוא לומד ואת ההתייחסות לכוחות. אני יותר אהבתי את הופעת האורח של רוז ווילסון (עם שתי עיניים....) ביחוד לאור איך שהסיבוב הקודם נגמר בינהם בטיטאנס 100. בהחלט חוברת שאמשיך איתה, שיפור מאוד משמעותי לעומת הסיפור האחרון בהרצה לפני פלאשפוינט. קראתי גם את החוברת על אבא של רוז, דת'סטרוק. לא משהו מדהים, מעין "רוצה להיות וולברין אבל רע..." גם למארוול יש דמות כזו שהיא ממש הבן של וולברין וגם שם זה לא מוצלח (אבל אולי זה אני וחוסר החיבה שלי לוולברין, עדיין לא הבנתי במה הוא הכי טוב שיש... אולי "זה שכולם מכסחים לא את הצורה אבל הוא מנצח רק כי יש לו יכולת ריפוי מדהימה"?) ליגיון אבוד, חלק מהדמויות האהובות עלי בחוברת של הליגיון נתקעות כאן במאה שלנו ומציינים שם את הביטוי פלאשפויט.... מעניין לא יותר, אבל אמשיך כי אני אוהב את dawnstar מאז גיל 13 בערך.... resurectionman... אין לי מה להגיד כנראה שיך לחלק ביקום של DC שקשור לקסמים וכאלה, לא הכי מדבר אלי, למרות שהרעיון טוב והביצוע בחוברת ראשונה היה בסדר גמור. כנראה אקרא עוד חוברת או שתיים לפני שאפרוש ממנה. העששית הירוקה... "ה"הפתעה שלי לשבוע זה. ממש נהניתי, ביחוד מהמצב אליו נקלע ג'ורדן שאינו פקח ירוק יותר (אני נהנה יותר מדי מהתירגומים לשם), והתגובה של קרול לשוטיות שלו... נ ה ד ר העששית האדומה.... למה? מי בכלל קורא את זה? מה הם מנסים להגיד שם? בקיצור תחזירו לי את הזמן שלי! באטמן ורובין.... שבוע שעבר התלהבתי מDC 1 באטמן רצינ כמו שצריך בJLA! הוא גם היה נהדר. ובחוברת הזו הוא.... רגשן סנטימנטלי שדמיאן מזלזל בו... לא יכלו להעלים את דמיאן ברי-בוט? ואם שינו לו את ההיסטוריה לא יכלו לשנות לו את האופי? אפילו קצת? הוא גרם למותם של פושעים וברוס בקושי נוזף בו!!!!! (נראה לי שכיסיתי את מכסת ה! לשנה הקרובה אבל זה היה מצב נואש.... אם זה ממשיך ככה אני עובר לרוטשילד ודורש צדק חברתי וביטול הרי-בוט....) היתר אולי אגיע אליהם בסופ"ש אבל אחרי באטמן ודמיאן אין לי כח לעוד אכזבות.
עדיין האפליקציה לא מראה את הקומיקס משהו בטאבלט של 7 אינטש. קומיקסים "משוחררים" באפליקציה מתחרה עוברים הרבה יותר טוב גראפית. קומיקסים ישנים יותר שהם השקיעו בהם זמן ומציגים פאנל פאנל בנפרד, או תמונה מלאה ואז מתמקדים בטקסט עוברים ממש טוב באפליקציה של DC.... אהכתי את הגישה, אהבתי את הדרך בה הוא לומד ואת ההתייחסות לכוחות. אני יותר אהבתי את הופעת האורח של רוז ווילסון (עם שתי עיניים....) ביחוד לאור איך שהסיבוב הקודם נגמר בינהם בטיטאנס 100. בהחלט חוברת שאמשיך איתה, שיפור מאוד משמעותי לעומת הסיפור האחרון בהרצה לפני פלאשפוינט. קראתי גם את החוברת על אבא של רוז, דת'סטרוק. לא משהו מדהים, מעין "רוצה להיות וולברין אבל רע..." גם למארוול יש דמות כזו שהיא ממש הבן של וולברין וגם שם זה לא מוצלח (אבל אולי זה אני וחוסר החיבה שלי לוולברין, עדיין לא הבנתי במה הוא הכי טוב שיש... אולי "זה שכולם מכסחים לא את הצורה אבל הוא מנצח רק כי יש לו יכולת ריפוי מדהימה"?) ליגיון אבוד, חלק מהדמויות האהובות עלי בחוברת של הליגיון נתקעות כאן במאה שלנו ומציינים שם את הביטוי פלאשפויט.... מעניין לא יותר, אבל אמשיך כי אני אוהב את dawnstar מאז גיל 13 בערך.... resurectionman... אין לי מה להגיד כנראה שיך לחלק ביקום של DC שקשור לקסמים וכאלה, לא הכי מדבר אלי, למרות שהרעיון טוב והביצוע בחוברת ראשונה היה בסדר גמור. כנראה אקרא עוד חוברת או שתיים לפני שאפרוש ממנה. העששית הירוקה... "ה"הפתעה שלי לשבוע זה. ממש נהניתי, ביחוד מהמצב אליו נקלע ג'ורדן שאינו פקח ירוק יותר (אני נהנה יותר מדי מהתירגומים לשם), והתגובה של קרול לשוטיות שלו... נ ה ד ר העששית האדומה.... למה? מי בכלל קורא את זה? מה הם מנסים להגיד שם? בקיצור תחזירו לי את הזמן שלי! באטמן ורובין.... שבוע שעבר התלהבתי מDC 1 באטמן רצינ כמו שצריך בJLA! הוא גם היה נהדר. ובחוברת הזו הוא.... רגשן סנטימנטלי שדמיאן מזלזל בו... לא יכלו להעלים את דמיאן ברי-בוט? ואם שינו לו את ההיסטוריה לא יכלו לשנות לו את האופי? אפילו קצת? הוא גרם למותם של פושעים וברוס בקושי נוזף בו!!!!! (נראה לי שכיסיתי את מכסת ה! לשנה הקרובה אבל זה היה מצב נואש.... אם זה ממשיך ככה אני עובר לרוטשילד ודורש צדק חברתי וביטול הרי-בוט....) היתר אולי אגיע אליהם בסופ"ש אבל אחרי באטמן ודמיאן אין לי כח לעוד אכזבות.
Lion_Heart
Well-known member
אלי הגיע רק Justice League החדש
אבל ממש אהבתי...י/ש פוטנציאל...בעיקר איך שהאל ג'ורדן יורד על באטמן
אבל ממש אהבתי...י/ש פוטנציאל...בעיקר איך שהאל ג'ורדן יורד על באטמן
Lion_Heart
Well-known member
כן...../images/Emo58.gif
בינתיים ברוס זה הולך לחטוף
בינתיים ברוס זה הולך לחטוף
יותר אהבתי את הפגישה הראשונה שלהם
בבאטמן ורובין אול-סטארס. שם רואים למה באטמן מעורר חשש בכל אחת מהדמויות כולל בעלות העוצמה הגדולה ביותר ביקום DC. הביצוע היה מצחיק מרשים ובסיום גם קצת נוגה.... בעיקר בגלל ההתנהגות של דיק. דווקא אצל באטמן עם "סחיבת הטבעת של האל" זה יותר מרשים לדעתי, ביחוד ההבחנה שלו שדרוש כאן ריכוז/כח רצון....
בבאטמן ורובין אול-סטארס. שם רואים למה באטמן מעורר חשש בכל אחת מהדמויות כולל בעלות העוצמה הגדולה ביותר ביקום DC. הביצוע היה מצחיק מרשים ובסיום גם קצת נוגה.... בעיקר בגלל ההתנהגות של דיק. דווקא אצל באטמן עם "סחיבת הטבעת של האל" זה יותר מרשים לדעתי, ביחוד ההבחנה שלו שדרוש כאן ריכוז/כח רצון....
דווקא אהבתי אותו שם
לדעתי מכל 4 הרובינים דיק היה זה שהשפיע עליו הכי הרבה. לא הייתי אומר מיתן אותו אבל חיבר אותו לאנשות ולאנושיות. לדעתי התיאור של ברוס בתחילה הוא הגיוני, האיש היה מופרע לגמרי. כל מה שהוא עשה האימונים, הלימודים, ההכנות (הייתה חוברת שהם נתקלים בחברים מהליגיון של המאה ה-31 והוא נלחם שם בילד הקרטה שנחשב ללוחם על, ומנצח כי - כמו שמישהו שם מסביר - ילד הקרטה הוא לוחם בדרגה 11 אבל ברוס בדרגה 12, וזה אמור היה להמחיש עד כמה ההכנות שלו היו קפדניות) ותחפושת העטלף שלו התאים לדמות שתוארה בתחילת החוברת. והוא הבין את הבעיה כשהוא ראה מה דיק הולך לעשות להאל. כשהוא הבין שהדרך שלו כפי שהיא מובילה לזה שדיק כמעט הורג את האל. ואז הוא לקח את דיק לקבר והסיום המרגש. ולדעתי זה השלב המנטלי שהוא עובר מלוחם בפשע לגיבור שמגן על העיר, והדמות שאנחנו מכירים היום. הפיצול שלו מדיק והבחירה בג'ייסון לרובין 2 היו הקצנה של הנסיון להפוך לאנושי להתחבר. הייתה לי חוברת שדיק כנייטווינג מעיר לו כמה ג'ייסון משפיע עליו ושהוא נראה יותר רגוע המוות (לכאורה) של ג'ייסון לקח אותו כמה צעדים אחורה ואז בא החיבור עם טים שהיה מקצועי מאוד לאורך חלקים מהתקופה. רובין 4.... כבר כתבתי שהחוברת החדשה באטמן ורובין לא מוצאת חן בעיני הוא יותר מדי נחנח לעומת אי-השפיות של דמיאן. לפי ביקורות ברשת הם עשו טעות בהגזמה של הדמות של דמיאן ונראה איך הם יתקנו אותה.
לדעתי מכל 4 הרובינים דיק היה זה שהשפיע עליו הכי הרבה. לא הייתי אומר מיתן אותו אבל חיבר אותו לאנשות ולאנושיות. לדעתי התיאור של ברוס בתחילה הוא הגיוני, האיש היה מופרע לגמרי. כל מה שהוא עשה האימונים, הלימודים, ההכנות (הייתה חוברת שהם נתקלים בחברים מהליגיון של המאה ה-31 והוא נלחם שם בילד הקרטה שנחשב ללוחם על, ומנצח כי - כמו שמישהו שם מסביר - ילד הקרטה הוא לוחם בדרגה 11 אבל ברוס בדרגה 12, וזה אמור היה להמחיש עד כמה ההכנות שלו היו קפדניות) ותחפושת העטלף שלו התאים לדמות שתוארה בתחילת החוברת. והוא הבין את הבעיה כשהוא ראה מה דיק הולך לעשות להאל. כשהוא הבין שהדרך שלו כפי שהיא מובילה לזה שדיק כמעט הורג את האל. ואז הוא לקח את דיק לקבר והסיום המרגש. ולדעתי זה השלב המנטלי שהוא עובר מלוחם בפשע לגיבור שמגן על העיר, והדמות שאנחנו מכירים היום. הפיצול שלו מדיק והבחירה בג'ייסון לרובין 2 היו הקצנה של הנסיון להפוך לאנושי להתחבר. הייתה לי חוברת שדיק כנייטווינג מעיר לו כמה ג'ייסון משפיע עליו ושהוא נראה יותר רגוע המוות (לכאורה) של ג'ייסון לקח אותו כמה צעדים אחורה ואז בא החיבור עם טים שהיה מקצועי מאוד לאורך חלקים מהתקופה. רובין 4.... כבר כתבתי שהחוברת החדשה באטמן ורובין לא מוצאת חן בעיני הוא יותר מדי נחנח לעומת אי-השפיות של דמיאן. לפי ביקורות ברשת הם עשו טעות בהגזמה של הדמות של דמיאן ונראה איך הם יתקנו אותה.
אתה זוכר אולי
איזה חוברת זאת עם נייטווינג וג'ייסון, שהזכרת בסוף? ואני מסכימה כמעט עם כל הניתוח שלך. אני גם חושבת שברוס היה אנושי מעט מאוד בתחילת הדרך, ושמה ששינה אותו מאוד היה דיק, אבל עדיין פרנק מילר בחוברת ההיא לוקח את זה לקיצוניות שקצת קשה לקרוא. בנוגע לדמיאן- לדעתי קשה להגזים באי השפיות שלו, אחרי העבר שלו (למד להלחם ולהגן על עצמו מאז שהא בן אפס בערך, למד שהדרך שלו להתקדם בחיים ולמשוך תשומת לב זה להרוג את מי שמעליו, למד שהדרך היחידה להשיג משהו היא לדרוש או להלחם על זה, למד לא לבטוח באף אדם. לסבא שלו לא היה בעיה להרוג אותו כדי להשתמש בגוף שלו, אבא שלו מגלה אותו ופחות או יותר דוחה אותו מעליו, ואחר כך נעלם לאיזה שנה). מה שכן, גם אותו דיק שינה ומיתן מאוד בזמן שהם עבדו ביחד. רק שלא ברור לגמרי אם וכמה מזה קרה ביקום החדש.
איזה חוברת זאת עם נייטווינג וג'ייסון, שהזכרת בסוף? ואני מסכימה כמעט עם כל הניתוח שלך. אני גם חושבת שברוס היה אנושי מעט מאוד בתחילת הדרך, ושמה ששינה אותו מאוד היה דיק, אבל עדיין פרנק מילר בחוברת ההיא לוקח את זה לקיצוניות שקצת קשה לקרוא. בנוגע לדמיאן- לדעתי קשה להגזים באי השפיות שלו, אחרי העבר שלו (למד להלחם ולהגן על עצמו מאז שהא בן אפס בערך, למד שהדרך שלו להתקדם בחיים ולמשוך תשומת לב זה להרוג את מי שמעליו, למד שהדרך היחידה להשיג משהו היא לדרוש או להלחם על זה, למד לא לבטוח באף אדם. לסבא שלו לא היה בעיה להרוג אותו כדי להשתמש בגוף שלו, אבא שלו מגלה אותו ופחות או יותר דוחה אותו מעליו, ואחר כך נעלם לאיזה שנה). מה שכן, גם אותו דיק שינה ומיתן מאוד בזמן שהם עבדו ביחד. רק שלא ברור לגמרי אם וכמה מזה קרה ביקום החדש.
לא, אני מסכימה
אהבתי לקרוא את זה כמו פאנפיק AU , זאת גם דרך להציג את באטמן ואת המקומות אליהם הוא יכול להידרדר מהדרך בה הוא חי, אבל סביר להניח שלא הייתי ממשיכה לקרוא באטמן כזה. (ואם כבר AU, אני יודעת שאני באיחור אבל ממש ממש אהבתי את Knight of Vengeance , הסיפור של באטמן בפלאשפוינט).
אהבתי לקרוא את זה כמו פאנפיק AU , זאת גם דרך להציג את באטמן ואת המקומות אליהם הוא יכול להידרדר מהדרך בה הוא חי, אבל סביר להניח שלא הייתי ממשיכה לקרוא באטמן כזה. (ואם כבר AU, אני יודעת שאני באיחור אבל ממש ממש אהבתי את Knight of Vengeance , הסיפור של באטמן בפלאשפוינט).
עכשיו שאתה מזכיר לי את זה...
בעצם אני מעדיפה את הפגישה הנוכחית שלהם מאשר מה שהלך שם... תראה, אהבתי את האולסטארס, אבל זה ממש לא ברוס ודיק "נורמלים", אז קשה לי להשוות. פה לעומת זאת, התעצבנתי קצת כי באטמן הוא הרבה מעל זה שהוא צריך להוכיח את עצמו למישהו ע"י גניבת הטבעת שהוא לא מסתכל. מצד שני, אחר כך חשבתי על זה שבעצם בעולם הזה אין לבאטמן שום שם שכבר יצא לו, והוא דווקא לגמרי צריך להוכיח את עצמו מחדש כגיבור על ראוי למרות שאין לו כוחות. אז למרות שזה ילדותי, אולי זה היה מתבקש כדי לסתום להאל את הפה (אם כי עובדה שזה לא עזר לקראת סוף החוברת). מה שכן אהבתי זה שהוא החזיר לו את הטבעת שנייה לפני שהמסכה ירדה לו מבפנים. נכון שיכול להיות שזה לגמרי במקרה, אבל אני מעדיפה לחשוב על זה בתור מעשה של כבוד... ואני בטוח אקרא את החוברת הבאה. אני תמיד אוהבת לראות את באטמן וסופרמן הולכים מכות
בעצם אני מעדיפה את הפגישה הנוכחית שלהם מאשר מה שהלך שם... תראה, אהבתי את האולסטארס, אבל זה ממש לא ברוס ודיק "נורמלים", אז קשה לי להשוות. פה לעומת זאת, התעצבנתי קצת כי באטמן הוא הרבה מעל זה שהוא צריך להוכיח את עצמו למישהו ע"י גניבת הטבעת שהוא לא מסתכל. מצד שני, אחר כך חשבתי על זה שבעצם בעולם הזה אין לבאטמן שום שם שכבר יצא לו, והוא דווקא לגמרי צריך להוכיח את עצמו מחדש כגיבור על ראוי למרות שאין לו כוחות. אז למרות שזה ילדותי, אולי זה היה מתבקש כדי לסתום להאל את הפה (אם כי עובדה שזה לא עזר לקראת סוף החוברת). מה שכן אהבתי זה שהוא החזיר לו את הטבעת שנייה לפני שהמסכה ירדה לו מבפנים. נכון שיכול להיות שזה לגמרי במקרה, אבל אני מעדיפה לחשוב על זה בתור מעשה של כבוד... ואני בטוח אקרא את החוברת הבאה. אני תמיד אוהבת לראות את באטמן וסופרמן הולכים מכות
קראתי
בינתיים את JLA, אקשן קומיקס, באטמן ורובין ובאטגירל. כרגע אני ממש מאוכזבת מהריבוט (אם כי מאוכזבת זאת לא ממש המילה הנכונה... זה לא שציפיתי ליותר מידי). האקשן קומיקס הייתה חביבה, חוץ מזה שזה לא ממש סופרמן מי שנמצא שם. מילא שהם משנים את ההיסטוריה, אבל למה לשנות בצורה קיצונית כזאת גם אופי של דמויות? מזל שאת באטמן הם יחסית לא שינו... מהחוברת של באטמן ורובין דווקא נהנתי, עושה לי חשק להמשיך לקרוא. אבל אני עדיין מצטערת שלקחו מדיק גרייסון את תפקיד הבאטמן. החוברות הבאות שאני מחכה להן... של נייטווינג וטין טיטאנס.
בינתיים את JLA, אקשן קומיקס, באטמן ורובין ובאטגירל. כרגע אני ממש מאוכזבת מהריבוט (אם כי מאוכזבת זאת לא ממש המילה הנכונה... זה לא שציפיתי ליותר מידי). האקשן קומיקס הייתה חביבה, חוץ מזה שזה לא ממש סופרמן מי שנמצא שם. מילא שהם משנים את ההיסטוריה, אבל למה לשנות בצורה קיצונית כזאת גם אופי של דמויות? מזל שאת באטמן הם יחסית לא שינו... מהחוברת של באטמן ורובין דווקא נהנתי, עושה לי חשק להמשיך לקרוא. אבל אני עדיין מצטערת שלקחו מדיק גרייסון את תפקיד הבאטמן. החוברות הבאות שאני מחכה להן... של נייטווינג וטין טיטאנס.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.