Daz - Retaliation,Revenge&Get Back
דאז דילינג'ר הוא טמבל, הוא ללא ספק אחד הראפרים היותר מטומטמים בתעשייה (עם משפטים כמו: "all day night & all night long" כדי לגבות את זה), אך בכל זאת למרות הכל, הוא אחד הראפרים האהובים עלי. למה? כי הוא יודע לעשות שמייח, יש לו אנרגיה, פלואו ויותר מכל – סטייל (והרבה). קחו את החלקלקות של סנופ ותוסיפו יותר קופצנות (בניגוד לרוגע והאפתיות של סנופ) ותקבלו את דאז. Dat Nigga Daz הוא בן דודו של סנופ דוג והכרנו אותו לראשונה באלבומו המופתי של דר. דרה "the Chronic". מאז, דאז היה מעין כינור שני להפקות של דרה בדת' רואו (הוא טוען שהוא הפיק חלקים נרחבים מהקרוניק ודוגיסטייל ודרה לקח את הקרדיט). יחד עם קורפט, הם היו הדוג פאונד (לדעתי הצמד הטוב ביותר בעולם הראפ, אחרי אאוטקאסט) ועם כימיה מטורפת והרבה THC וגאנגסטה שיט בראש, הם הוציאו את "Dogg Food" ב-1995. שם דאז הראה שהוא מפיק משובח (דרה לא הפיק כלום באלבום – רק מיקסס) אך כותב לא מדהים וקורפט "סחב" על עצמו את הצד היותר ליריקאלי. טופאק הגיע לספינת הפאר ב-1996, דרה ניסה להתרחק על ידי כך שעבד פחות ופחות (רק 2 שירים ב-("All Eyez On Me" וחובת ההוכחה הייתה שוב על דאז. התוצאה הייתה אלבום קלאסי (שדאז הפיק חלק נרחב ממנו) שאף מתעלה על ההוצאות שהוזכרו קודם. בינתיים, פאק מוסיף לשמו של דאז את "דילינג'ר" (במקום "דאט ניגה" הלא כל כך פוליטיקלי קורקט) ולקורפט את "Young Gotti" על שם המאפיונר הנודע. הגענו ל-1998 דרה וסנופ עזבו, פאק מת ודת' רואו הייתה חייבת לעשות משהו לפני שהספינה טובעת. דאז חייב להראות לעולם שהוא יצא מצילו של הגורו שלו, לצעוד לבדו אל עבר אור הזרקורים ולהראות שהחוף המערבי עדיין חזק בעניינים. כך אנו מגיעים לאלבומו הראשון של דאז "Retaliation, Revenge & Get Back" (שאני די בטוח שדאז עצמו לא מבין מה משמעות הכותרת...). 1. Gang Meeting (Intro)/Gang Bangin Ass Criminal – ft. Tha Gang – האינטרו מתאר מפגש של ראשי הכנופייה (הכוללת את באד אס המעולה, טרי די, קורפט, טקניק וסופאפליי). האינטרו גולש בטבעיות אל תוך השיר וקורפט פותח כאן גאנג-באנג ליריקאלי על גבי ביט פשוט אך נורא אפקטיבי ובחורה שנוהמת מלודיה מדבקת. אני לא מצליח להחליט מי זורח הכי חזק בשיר מכיוון שכ-ו-ל-ם מוציאים את המיטב אחד מהשני. פתיחה מצויינת לאלבום. 2. It's Going Down – ft. Kurupt & Prince Ital Joe – הדבר הראשון שאפשר לזהות כאן זה את הקלידים של סופאפליי המוכשר לא פחות מדאז (כמפיק). קורפט עושה ת'בית האחרון ובגדול השיר מתאר סיפורי גאנגסטה רגילים שכולנו כבר שמענו מיליוני פעמים. אבל תמיד טוב לשמוע את הזוג הזה ביחד. איטל ג'ו (ז"ל) מזיין בשכל עם הרגאיי שלו. 3. Playa Partners – ft. B-Legit – הפקה רגועה ומצויינת של דאז (שוב, הקלידים של סופאפליי שווים תזכורת) בעוד דאז ואחיו של E-40 מחליפים חרוזים ביניהם שמראים כמה השותפות ביניהם חזקה. BoRoc עושה עבודה מעולה על הפזמון עם קולו החלק כמשי. 4. It Might Sound Crazy – ft. Too Short – סופאפליי הפיק את הרקע (עם גיטרת Fאנק שמתנגנת ברקע) לסיפורי הסקס של השניים במיטב המסורת של טו שורט. דאז מראה שהוא יכול לצייר תמונה די משכנעת עם הסיפור שלו וטו שורט אמור את המילה החביבה עליו כמה מיליוני פעמים (BYATCH!!!). 5. Our Daily Bread – ft. Kurupt & Prince Ital Joe – הזוג האפקטיבי מריץ חרוזים על גבי ביט מרושע ודרמטי, חבל שיש רק שני בתים ללא פזמון (למרות שאין צורך באחד כזה). איטל ג'ו נותן את ה"פילוסופיה" שלו על הגטו בסוף. 6. In California – ft. Lady "V" – תעצמו עיניים ותדמיינו את עצמכם בתוך איזו שווי אימפלה עם גג פתוח מתגלגלים לאורך שדרת סאנסט בלוס אנג'לס כשהשיר מתנגן ברקע... אחחח... אפשר לקרוא לשיר הזה "California Love - part 3" - שיר שמייח המתאר את החיים הטובים במדינה הזורחת. פזמון מגניב של ואל יאנג (המוכרת מעבודתה המעולה על טופאק, במיוחד ב-"2 live & die in LA" הידוע כקליפורניה לאב 2).סופאפליי הפיק כאן ואני חייב לציין לטובה את הסקראצ'ים שדאז הכניס בפזמון הכוללים גם קטע קטן של טריי די. עד עכשיו, השיר הטוב באלבום (זהו גם הסינגל הראשון ממנו). 7. Initiated – ft. 2Pac, Outlawz & Kurupt – "Liiiive in this muthafucka! Thug Pound Byatch!" פאק נותן את הטון בפתיח, האאוטלוז והדוג פאונד מתאחדים לצורך הקטע הע-נ-ק הזה. שני הצוותים יורקים אש אבל הראפר הגדול מכולם עושה בית ספר לפלואו וליריקה (לא שמעתי את פאק כך בשום מקום אחר), בכל זאת הוורסים של קורפט ופאטל מתקרבים. הביט פשוט, אבל אני לא יכול לדמיין את השיר אחרת. מושלם. 8. Oh No – ft. Tray Deee & J-Money – אולי ההפקה הכי טובה באלבום, מזכיר לי קצת את "the art of storytelling part 2" של אאוטקאסט, תופים בקצב מהיר וצליל של אורגן המעניק תחושת רדיפה. דאז בפלואו הכי רצחני שלו והאורחים גם עושים עבודה טובה. הפזמון שדאז שר (!) גם מצוין.
דאז דילינג'ר הוא טמבל, הוא ללא ספק אחד הראפרים היותר מטומטמים בתעשייה (עם משפטים כמו: "all day night & all night long" כדי לגבות את זה), אך בכל זאת למרות הכל, הוא אחד הראפרים האהובים עלי. למה? כי הוא יודע לעשות שמייח, יש לו אנרגיה, פלואו ויותר מכל – סטייל (והרבה). קחו את החלקלקות של סנופ ותוסיפו יותר קופצנות (בניגוד לרוגע והאפתיות של סנופ) ותקבלו את דאז. Dat Nigga Daz הוא בן דודו של סנופ דוג והכרנו אותו לראשונה באלבומו המופתי של דר. דרה "the Chronic". מאז, דאז היה מעין כינור שני להפקות של דרה בדת' רואו (הוא טוען שהוא הפיק חלקים נרחבים מהקרוניק ודוגיסטייל ודרה לקח את הקרדיט). יחד עם קורפט, הם היו הדוג פאונד (לדעתי הצמד הטוב ביותר בעולם הראפ, אחרי אאוטקאסט) ועם כימיה מטורפת והרבה THC וגאנגסטה שיט בראש, הם הוציאו את "Dogg Food" ב-1995. שם דאז הראה שהוא מפיק משובח (דרה לא הפיק כלום באלבום – רק מיקסס) אך כותב לא מדהים וקורפט "סחב" על עצמו את הצד היותר ליריקאלי. טופאק הגיע לספינת הפאר ב-1996, דרה ניסה להתרחק על ידי כך שעבד פחות ופחות (רק 2 שירים ב-("All Eyez On Me" וחובת ההוכחה הייתה שוב על דאז. התוצאה הייתה אלבום קלאסי (שדאז הפיק חלק נרחב ממנו) שאף מתעלה על ההוצאות שהוזכרו קודם. בינתיים, פאק מוסיף לשמו של דאז את "דילינג'ר" (במקום "דאט ניגה" הלא כל כך פוליטיקלי קורקט) ולקורפט את "Young Gotti" על שם המאפיונר הנודע. הגענו ל-1998 דרה וסנופ עזבו, פאק מת ודת' רואו הייתה חייבת לעשות משהו לפני שהספינה טובעת. דאז חייב להראות לעולם שהוא יצא מצילו של הגורו שלו, לצעוד לבדו אל עבר אור הזרקורים ולהראות שהחוף המערבי עדיין חזק בעניינים. כך אנו מגיעים לאלבומו הראשון של דאז "Retaliation, Revenge & Get Back" (שאני די בטוח שדאז עצמו לא מבין מה משמעות הכותרת...). 1. Gang Meeting (Intro)/Gang Bangin Ass Criminal – ft. Tha Gang – האינטרו מתאר מפגש של ראשי הכנופייה (הכוללת את באד אס המעולה, טרי די, קורפט, טקניק וסופאפליי). האינטרו גולש בטבעיות אל תוך השיר וקורפט פותח כאן גאנג-באנג ליריקאלי על גבי ביט פשוט אך נורא אפקטיבי ובחורה שנוהמת מלודיה מדבקת. אני לא מצליח להחליט מי זורח הכי חזק בשיר מכיוון שכ-ו-ל-ם מוציאים את המיטב אחד מהשני. פתיחה מצויינת לאלבום. 2. It's Going Down – ft. Kurupt & Prince Ital Joe – הדבר הראשון שאפשר לזהות כאן זה את הקלידים של סופאפליי המוכשר לא פחות מדאז (כמפיק). קורפט עושה ת'בית האחרון ובגדול השיר מתאר סיפורי גאנגסטה רגילים שכולנו כבר שמענו מיליוני פעמים. אבל תמיד טוב לשמוע את הזוג הזה ביחד. איטל ג'ו (ז"ל) מזיין בשכל עם הרגאיי שלו. 3. Playa Partners – ft. B-Legit – הפקה רגועה ומצויינת של דאז (שוב, הקלידים של סופאפליי שווים תזכורת) בעוד דאז ואחיו של E-40 מחליפים חרוזים ביניהם שמראים כמה השותפות ביניהם חזקה. BoRoc עושה עבודה מעולה על הפזמון עם קולו החלק כמשי. 4. It Might Sound Crazy – ft. Too Short – סופאפליי הפיק את הרקע (עם גיטרת Fאנק שמתנגנת ברקע) לסיפורי הסקס של השניים במיטב המסורת של טו שורט. דאז מראה שהוא יכול לצייר תמונה די משכנעת עם הסיפור שלו וטו שורט אמור את המילה החביבה עליו כמה מיליוני פעמים (BYATCH!!!). 5. Our Daily Bread – ft. Kurupt & Prince Ital Joe – הזוג האפקטיבי מריץ חרוזים על גבי ביט מרושע ודרמטי, חבל שיש רק שני בתים ללא פזמון (למרות שאין צורך באחד כזה). איטל ג'ו נותן את ה"פילוסופיה" שלו על הגטו בסוף. 6. In California – ft. Lady "V" – תעצמו עיניים ותדמיינו את עצמכם בתוך איזו שווי אימפלה עם גג פתוח מתגלגלים לאורך שדרת סאנסט בלוס אנג'לס כשהשיר מתנגן ברקע... אחחח... אפשר לקרוא לשיר הזה "California Love - part 3" - שיר שמייח המתאר את החיים הטובים במדינה הזורחת. פזמון מגניב של ואל יאנג (המוכרת מעבודתה המעולה על טופאק, במיוחד ב-"2 live & die in LA" הידוע כקליפורניה לאב 2).סופאפליי הפיק כאן ואני חייב לציין לטובה את הסקראצ'ים שדאז הכניס בפזמון הכוללים גם קטע קטן של טריי די. עד עכשיו, השיר הטוב באלבום (זהו גם הסינגל הראשון ממנו). 7. Initiated – ft. 2Pac, Outlawz & Kurupt – "Liiiive in this muthafucka! Thug Pound Byatch!" פאק נותן את הטון בפתיח, האאוטלוז והדוג פאונד מתאחדים לצורך הקטע הע-נ-ק הזה. שני הצוותים יורקים אש אבל הראפר הגדול מכולם עושה בית ספר לפלואו וליריקה (לא שמעתי את פאק כך בשום מקום אחר), בכל זאת הוורסים של קורפט ופאטל מתקרבים. הביט פשוט, אבל אני לא יכול לדמיין את השיר אחרת. מושלם. 8. Oh No – ft. Tray Deee & J-Money – אולי ההפקה הכי טובה באלבום, מזכיר לי קצת את "the art of storytelling part 2" של אאוטקאסט, תופים בקצב מהיר וצליל של אורגן המעניק תחושת רדיפה. דאז בפלואו הכי רצחני שלו והאורחים גם עושים עבודה טובה. הפזמון שדאז שר (!) גם מצוין.
