Cuba de mi alma

[טללי בוקר]

Cuba de mi alma

המדינה יוצאת הדופן הזאת איבדה במהלך חודש אחד בשנה הקודמת את שני האייקונים התרבותיים המרכזיים שלה: בחודש יולי נפטרו הזמרת סליה קרוס, מלכת הסלסה הקובנית שחיתה בגלות, ונגן הקלרינט קומפאי סגונדו, הרוח החיה של הבואנה ויסטה. אין סליה ואין קומפאי. מה נשאר?

 

[shellyland]

למרות החיבה היתרה שיש לי

למוזיקה לטינית, איכשהו מעולם לא הצלחתי ממש להתחבר למוזיקה הקובאנית. הבואנה ויסטה סושיאל קלאב והסלסה הקובנית פשוט לא עושים לי את זה. לא יודעת להסביר למה. אולי בגלל איזה פאתוס מיותר שיש שם. מה שכן, השיר על צ'ה גוואה (Hasta Siempre) נורא מצחיק אותי תמיד. כאמור: עודף פאתוס.

 

[גרי רשף]

מסכים חלקית..

ראיתי את הסרט שהפך לסרט פולחן ואשר השירים הדי אינפנטיליים שבו ממוחזרים ללא הרף. בהחלט הוקסמתי מהחבורה האותנטית של מוזיקאים באים בימים שממשיכים לנגן, אבל חשתי קצת לגלוג כלפי "חובבי המוזיקה הקובנית" שכל מה שהם מכירים זה את השירים מהסרט. כל זה לא אומר שאין מה לשמוע שם, אבל אינני מכיר וגם הסלסה אינה כוס הקהווה שלי.

 

[shellyland]

אה! גרי כחול!

חשבתי שרק אצלי בפורום קורים פלאים מעין אלה.

 

[גרי רשף]

מה? שאני מסכים איתך חלקית?

 

[shellyland]

שאתה מוכחל בין-לילה

זה פורום חדש. לא רבה איתך פה. מנסה גישה סובלנית.

 

[Tonjin]

קומאפי סגונדו זה לא זה שמיוחסת לו

האמירה "הסוד לחיים ארוכים הוא סיגרים משובחים, רום טוב ונשים יפות" (או משהו כזה), לא? אז מה נשאר? לפחות נשאר עדיין עוד קצת מהשלישיה הזאת... נ.ב אני לא מעשן