CROWDSOURCING למימון מחקר

[Philip Jr]

CROWDSOURCING למימון מחקר

כשמסתכלים על הקטגוריות של השאלות שעולות בפורום, קטגוריה בולטת היא על מימון התארים והמחקר.

בשנים האחרונות, אולי בתגובה למצב הכלכלי הלא פשוט ששקענו אליו, יש TREND מאד מעניין של מימון באמצעות CROWDSOURCING. אתרים כמו Kickstarter קמו, ואפשרו ליזמים בתחומים כמו טכנולוגיה לממן את הייצור/שיווק/מכירה/פיתוח נוסף של אב-טיפוס על ידי גיוס כספים ממשקיעים קטנים, בסכומים שיכולים לנוע בין 5 דולר ל - 500+ דולר.

לאחרונה, ה - TREND הגיע גם לתחום המחקר, עם אתרים כגון: https://experiment.com/home

במיוחד לאלו מכם עם תחום מחקר "סקסי", שלא דורש סכומי עתק לניסוי (פסיכולוגים לדוגמא..), האתר הזה יכול לשנות את חייכם.. בשביל מישהו כמוני, סכום של 5000 דולר למחקר הוא מאד מאד משמעותי.. והתהליך של בקשת הכסף הרבה יותר פשוט מאשר בקשה ל - GRANT או מימון חיצוני. גם הסיכויים להצליח טובים יותר, אם כי זה מאד תלוי בסכום המבוקש, בתחום, ובנוכחות של המגייס ברשת, ברשתות החברתיות וכמובן המעמד בתחום האקדמי המדובר.

אז מה אתם אומרים? ניסיתם לגייס כספים כך? אם כן, הצלחתם? אתם מתכוונים לנסות? כי אני כן..

 

[BigMatilda]

ההשקעה הדרושה כדי לעשות קמפיין מוצלח

היא אדירה. ואצלי לפחות רוב הכסף שאני צריכה לגייס זה בשביל המשכורת שלי ולא בשביל הניסויים, וזה סכומים בעייתיים לגיוס בדרך הזו. שמעתי webinarמאד מענין על הנושא שאירגן ה-AAASלפני כמה חודשים. תנסה אולי למצוא אותו. ואני לא בטוחה שסיכויי ההצלחה ככ הרבה יותר טובים מאשר בגראנטים רגילים (ב-NSF באופן רשמי הסיכוי הוא סביב ה-25%. לא יודעת מה הסטטיסטיקות ב-crowdsourcingשל עבודה מדעית)

 

[Philip Jr]

מצאתי את הקישור

http://membercentral.aaas.org/multi...nce-appealing-online-community-research-money

אני לא חבר ב - AAAS, ולכן אין לי גישה.. המחיר אמנם רק 50$, אבל אין לי כל כך למה להשקיע בזה, אני טועה?

לגבי סיכויי ההצלחה, זה מאד תלוי עם איזה גוף נכון? ואחת הבעיות הרבות שיש למישהו כמוני היא שאני לא אזרח, ולכן לא יכול לקבל מימון מרוב הגופים שאולי את כן.. CROWDSOURCING פתוח לכולם. אני לא מוצא נתונים לגבי האתר הספציפי שקישרתי לגביו, אבל אחפש כי זה מאד מעניין אותי!

לגבי ההשקעה, אני מודה שלאור העובדה שהסכומים לא בדיוק גדולים, זו השקעה לא קטנה. אבל - האתרים האלו עושים בשבילך כמעט את כל העבודה של בניית העמוד, ובעצם מה שנותר לעשות זה להכין את הסרטון. אחר כך יש עבודה על הפצת המחקר, אבל גם היא כוללת בעיקר פנייה ברשתות חברתיות ודברים שהם די טריוויאליים מבחינת השקעת זמן.

 

[BigMatilda]

אני גם לא אזרחית

וגם את הגרין קארד קיבלתי רק לאחרונה. הקטע הוא שאם תשאיר את הקמפיין שלך ברמת העמוד שהאתר מייצר בשבילך, הסיכוי שלך לזכות במימון הוא ממש לא גבוה. אתה צריך to stand out מבין המונים, בצורה שתהיה ברורה לאנשים שממש לא מבינים בתחום שלך. להכין סרטון כזה זה די הרבה עבודה, ולא פשוט אם אין לך את הרקע או שיתוף פעולה עם מישהו שיסכים לעזור. פנייה ברשתות חברתיות נשמעת טריוויאלית אבל בפועל לוקחת הרבה זמן -- מרגע שמיצית את המעגל הראשוני של חברים וקרובי משפחה, אתה צריך לעבוד לא מעט על למצוא קבוצות רלוונטיות, לפנות אליהן, לכתוב בפורומים, וכל השאר. זה הכל לוקח די הרבה זמן.

אבל יאללה, יש לי איזה מליון רעיונות לדברים שהייתי שמחה מאד לגייס אליהן כסף ככה. אולי מתישהו. אם יש לך את המוטיבציה, לך על זה!

 

[Philip Jr]

להיות ללא מימון

או מימון מאד בסיסי, נותן מוטיבציה מאד חזקה.. ולמזלי התחום שלי יחסית "סקסי" (מערכות יחסים, משיכה מינית, קבלת החלטות..) אנשים משתתפים במחקרים שלנו ONLINE ללא תשלום, כי אנחנו דואגים לתת להם מידע מעניין על עצמם בהקשר של המחקר עם סיום ההשתתפות. אני חושב שיש לי סיכוי!

 

[עופר ברנשטיין]

בהתעלם מהסוגיות החוקיות והטכניות זה מאוד מפתה

כן, צריך נושא שיהיה מאוד נגיש וקורץ ל'ציבור הרחב' באופן מאוד אינטימי.
אחרת, מה התמריץ של הקהל הפוטנציאלי לתרום?
צריך גם להגדיר מה התוצר המוגמר. הרבה מפתחים וממציאים מבטיחים דבר חומרי מאוד. גם יוצרים מבטיחים איזשהו סוג של תמריץ בעל משמעות צרכנית. מה יכול להפוך לתמריץ צרכני במחקר אקדמי?

מחקרים של תרבות פופולרית למשל יכולים למשוך כך מימון לא רע.
למשל עותק מהתזה/דיסרטציה על סדרת טלויזיה אהובה שאחרת הנגישות אליו מוגבלת או שברור שהמחקר לא יתקיים מלכתחילה.

פסיכולוגיה - אולי... אם נגיד מדובר על פיתוח מערך הדרכה, ספר, מצגת או משהו שכזה. אבל 'ידע לשם ידע' לא ממש מתמרץ תומכים.
אגב, גם תוצר חומרי כמו ספר - צריך לחשב את עלויות ההפקה וההפצה והם עשויות להיות לא מבוטלות.

אבל צריך גם לזכור שיש לפתור את הבעיות המשפטיות, הטכניות והאתיות שמסביב למהלך. האם זה הכנסה? איך מדווחים עליה אם בכלל צריך לדווח עליה? למה ישמש הכסף וכמה שקיפות יש לתומכים על כך? עם אילו אתרים ובאיזה אופן התקשרות? כמה סבבי גיוס הון?
ומה, כאמור, לגבי שאלות אתיות? האם מימון המונים ישנה באופן כלשהו את האובייקטיביות? ישנה את הפוקוס המחקרי? האין זה מקרה של זילות התהליך האקדמי בדיוק כמו חסויות מסחריות.

ומעניין לעניין באותו עניין, מימון המון זו פשוט שיטה קצת יותר חדשה לגיוס הון מעלי עניין שהאקדמיה עשתה בו שימוש גם בעבר. למעט כמות התומכים אין הבדל בין גיוס הון מבעלי עניין פרטיים ומגורמים מסחריים או פוליטיים. אז יש לך 100 משתמשי גראס, או תרומה אחת מהתאחדות מגדלי הקנביס על אותו הסכום (סתם דוגמא ששלפתי ברגע - לא להתרגש) - מה ההבדל?

אולי בכלל הכיוון צריך להיות לבצע את המחקר ואז להציע את התוצאות כספר מדע פופולארי ערוך ונגיש ולבקש את המימון להוצאת הספר/פרסום/קניית גולד פאס לגישה למאמרים בכתבי העת האקדמיים פוסט-פאקטום.

 

[Philip Jr]

אני רואה בך כמייצג את בית שמאי בפורום

וזה תמיד מעניין כי אתה הולך לכיוון המחמיר, ומעלה שאלות חשובות. יש לציין שאת האתר שקישרתי אליו הקימו בין השאר אקדמאים ממוסדות מצוינים, שבהחלט מודעים לסוגיות המשפטיות/אתיות/טכניות שהעלית. אם תעיף מבט ב - "הסברים לחוקר" תראה שיש שם תשובות לרוב הסוגיות שהעלית.

דעתי האישית? אני לא רואה בזה זילות של התהליך האקדמי, ואני חושב שאתרים/שירותים כאלו יכולים לדחוף מדע טוב קדימה.

 

[3rd CYR]

אכן בית שמאי

לגבי השאלה האתית -- מבחינתי, בשביל זה יש ועדת אתיקה שמדווחים לה אם קיים מימון כלשהו למחקר וכו'. גם ככה הם חופרים מעל ומעבר ברוב המקרים. אישית זה לא נראה לי אפיק מבטיח למימון המחקר שלי (מהסיבות שמנית -- למה שמשהו ירצה שאשלם לנבדקים שלי במחקר שלא מעניין אף אחד חוץ מכמה עשרות או מאות חוקרי צ'ופצ'יק של הקומקום בעולם), אבל כצרכנית של מחקר, אני רוצה לקוות שהשאלות הללו ילובנו בין החוקר לבין ה IRB.
אגב, זה אותה התשובה שיש לי לחלק מהבעיות שאתה ושטראסה (אני חושבת) העלו בזמנו בעניין איסוף נתונים אונליין. הרף שאתם מציגים גבוה מזה שאני רגילה לראות בלפחות 4 מוסדות R1 שבהם ערכתי מחקר בארה"ב. למשל -- ה RECRUITMENT MATERIALS (להבדיל מה CONSENT FORM עצמו) לא מכילים בד"כ אמירה מפורשת שהמחקר אושר על ידי הועדה להגנה על נבדקים. כמו כן, אתרים כמו SURVEY MONKEY או QUARTICS נחשבים לדרכי איסוף מידע אנונמי (בהנחה שאתה לא שואל מידע מזהה בשאלון עצמו) ולכן אין בעיה להבטיח אננומניות לנבדקים. לגבי גוגל אין לי מושג.
בקיצור, במגוון נושאים הקשורים במחקר נדמה לי שהגישה שלך יותר מחמירה משלי, כך שאני מסכימה עם נועם שהנקודות שאתה מעלה הן מאד חשובות אבל מי שרוצה יכול ללכת בגישה מקלה יותר לדעתי.

---

ABD2B לשעבר

 

[עופר ברנשטיין]

אני רואה את עצמ יותר 'פרקליט השטן' מבית שמאי

קודם כל, משום שהרעיון קורץ לי ואני בהחלט רואה את עצמי מנסה לעשות בו שימוש לפרוייקטים מסויימים אפשריים.

מלבד זאת, אני לא רואה במימון פרוייקט באופן כזה בעיה אתית כשלעצמה, אלא מצביע על כך שיש לתת את הדעת על הסוגיה של השפעת המממנים על תוצאות המחקר (שהיא כאמור בעיה ידועה באקדמיה ותמידית בתודעה).

אגב, דרך אחרת להסתכל על פרוייקט שמומן באופן כזה היא להתייחס אליו כאל PAR- Participatory Action Research. מחקר שמשתף את אוכלוסיית המחקר בבניית תכנון וביצוע המחקר עצמו. זו גישה מחקרית שתופסת תאוצה בתחומי מדעי החברה ומציעה סט כלים אתיים די פשוטים לביצוע.

אבל, לשם הדיון, הנקודות שהעליתי הן הנקודות שכל מי שמחליט לנקוט בגישת גיוס הון כזו צריך לחשוב עליהן, וצריך לדעת לספק תשובה טובה ומספקת לגביהן, לפני שהוא נוקט בכל מהלך מעשי שמתבסס עליהן.

ואני אשוב ואדגיש את הנקודה החשובה, לטעמי, בתגובה הראשונה שלי - צריך לספק לתומכים תמריץ מעבר ל'עזרה לפיתוח הידע האנושי'.
קבלת תוצרי המחקר (אם בצורת דטה-בייס או מאמרים), אזכור בפרסומים עתידיים באופן כזה או אחר, וכד'.

ואגב, לגבי סטנדרטי מחקר - גם בישראל וגם היום (בקנדה) הרקע שלי הוא עם סביבות מחקר 'בריטיות' יותר מאשר 'אמריקאיות'. הקנדיים במיוחד מחמירים מאוד במה שנוגע לאתיקה מחקרית. לעיתים עד כדי הגבלה ממשית על עולם המחקר בשם ערכי הפרטיות, שיוויון וכד'.
ביותר מדי אוניב' אמריקאיות אני רואה זילות של אתיקה והתייחסות אליה כאל כסת"ח ותו לוא. במיוחד חורים לי מחקרים שמתבססים על חיוב סטודנטים לתואר ראשון להשתתף כנבדקים כחלק מדרישות קורס.

 

[3rd CYR]

חיוב?

בכל אוניברסיטה שבה הייתי, בכל חוג שמחייב RESEARCH CREDITS סטודנטים תמיד תמיד תמיד מקבלים אפשרות ל ALTERNATIVE ASSIGNMENT במקום השתתפות במחקר כדי לסיים את הקורס בהצלחה. זה לא רק שיקול אתי. גם בתור חוקר אני לא רוצה DATA מממשתפים אנוסים ששמו "3" על כל השאלות בסקר פשוט כי היו חייבים.

 

[tulkin]

אני לא כזה אופטימי בעניין.

פרט לתחומי המדעים, בהם ההוצאות על המחקר עצמו גדולות מאד, בגלל ציוד יקר, במדעי החברה והרוח חלק עיקרי של הוצאות המחקר הוא שכר העבודה של החוקרי/ם, והוצאות נלוות שאינן קשורות למחקר ספציפי (למשל נסיעה לכנסים - זו לכאורה הוצאה הקשורה ספציפית למחקר שמציגים, אבל בעצם מדובר בפעילות שהיא חלק מהפעילות השוטפת של חוקר - מפגש עם עמיתים, שמירה על עדכניות הידע, וכו').

כשזה המצב, אני לא חושב שראוי לבקש מימון המונים על ההיבטים האלה של העבודה. שכר צריך להינתן על ידי הגוף המעסיק, שצריך גם לתת כסף מספיק לכיסוי הוצאות עבודה שוטפות.

 

[Philip Jr]

קודם כל טוב לראות אותך פה

הביקורת שלך מעניינת, וביקורת דומה נשמעה על אתרים כגון KICKSTARTER. אז מה ראוי? למשל, אם אני מריץ סדרה של ניסויים ONLINE וזקוק למימון כדי לפתח את הפלטפורמה ולשלם למשתתפים, זה ראוי?

 

[tulkin]

מה שמעניין אותי בהקשר הזה

זה מי תורם לסוג כזה של מחקרים?

זה היה יכול להיות נחמד (וראוי, ראה הערתי הקודמת) עם קבוצת חוקרים גדולה מאד היתה מחליטה שאת חלק מכספי המחקר שהם מקבלים כחלק מהמשרה שלהם הם "משתפים", כלומר מקדישים אותו לחלוקה בין חברי הקהילה איש לפי טעמו. כך היתה נוצרת קרן לא קטנה של כספים ש"מחלקת" מענקים קטנים למחקרים שנראים להם מעניינים על בסיס דמוקרטי ומבוזר לגמרי.
זה עשוי להיות מנגנון נפלא לניתוב כספי המחקר הקיימים ב"שוק", למחקרים הראויים (היום זה לא המצב. בלי קשר להאם אדם ספציפי כזה או אחר מנצל לרעה את הכספים, עצם זה שחוקרים שהגיעו למשרות נחשקות מקבלים יותר כסף, אבל לא תמיד עושים יותר מחקר, מעיד על חלוקה בעייתית)

 

[Philip Jr]

זה מאד מאד מעניין

בכלל בתור Personality psychologist כל מה שאני עושה עוסק בשאלה של "מי הם האנשים שעושים X".. במקרה הזה אני באמת לא יודע, חשבתי ברצינות לשלוח מייל לאחת המקימות של האתר ולשאול, אולי אעשה זאת!

 

[tulkin]

אם תמצב את המייל היטב, עוד תציע להם לעשות

מחקר על הדאטה שהם מן הסתם אוגרים להם באתר.

 

[Commander Bauer]

הגיוס יצליח רק על נושאים הכואבים אישית לקהל

למשל, מימון איזה כיוון מחקרי על על חיסון לאיזה סוג סרטן, תוך כדי אזכור שהוא לא בוצע, או נגנז בגלל שלחברת תרופות עדיף לייצר טיפולים ולא חיסונים - זה יתן מוטיבציה לממן משהו שכואב אישית, וימשוך את כל הקונספירנטים.

זה יכול להיות גם מחקר בנושא מאוד רגיש כמו הנדסה והשבחה גנטית, תוך הבטחה לשתף לתורמים את התוצאות, להיות נסיינים, לקבל ביקור במעבדה, אזכור שמם במאמר שיפורסם (הכל פי רמת התרומות).

תוך כדי הצגת הסבר וסרטון מושקע, שיציג איך זה יתבצע בשקט, במדינה שה FDA לא שולט עליה ובה אפשר להקים מעבדה ולחקור הנדסה גנטית

אני בטוח שאם מייצרים משהו מושקע, רציני ומספיק דרמטי ונגד הנורמה, לא תצטרך להשקיע המון בפרסום וגיוס הקהל - הם יבואו לבד מהשמועות שירוצו.
אתה רק תצטרך לוודא שזה מתארח במדינה שבה לא יורידו לך את הפרסום בגלל לחץ של ה FDA

 

[tulkin]

ממה שאני ראיתי באתר שנועם הפנה אליו

הבקשות הן למימון צנוע - כמה מאות עד אלפי דולרים בודדים. זה הגיוני לניסויים בפסיכולוגיה וכו'.
הניחוש שלי הוא שעיקר התורמים לדברים כאלה זה מעגל הFFF, ואולי גם הקולגות הקרובים, שיצפו, כמובן, לרציפרוקציה בעתיד.