CRASH TEST HOLING
- פותח הנושא מילת שלום
- פורסם בתאריך
מאיר ריבא
New member
די מפחיד ומעורר מחשבות
זה רק מחזק את הדעה שמשאבת הבילג' הרגילה לא תוכל להתמודד עם חור בדופן. משאבת בילג' מכובדת - נניח, 1,000 גלון/שעה - תפנה ב- 8 דקות כ-600 ליטר. בסרט נכנסו כפי שרון כתב - 2,000 ליטר באותו זמן. כלומר - זו נאיביות לחשוב שמשאבות בילג' יעילות נגד חור בדופן (והן בדרך כלל קטנות יותר מזו שלקחתי בחישוב). בעיה שניה - איך מוצאים את החור אם הוא נמוך והמים מכסים אותו. זה מנסיון של אחד שטבע...כשהבנו שהיכטה מתמלאת מים, כבר לא היתה אפשרות לזהות היכן החור. דבר שלישי - הפתרון של המפרש/יריעה יעיל רק למונוהאל. בקטמרן - המבנה מפריע למשוך את היריעה לאורך הגוף. מצד שני, קטמרן שיש בו חור בגוף אחד - לא ישקע! בסירה שאני שט עליה, יש מדורים מאחורי החרטומים שהם סגורים לאחור (יש להם פתחי גישה רק מהסיפון) ויש מאחורי החרטומים תאים שניתן לסגור ולבודד כך שהמיים יציפו מדור אחד בלבד ולא את כל הגוף ובוודאי לא את כל הסירה.
זה רק מחזק את הדעה שמשאבת הבילג' הרגילה לא תוכל להתמודד עם חור בדופן. משאבת בילג' מכובדת - נניח, 1,000 גלון/שעה - תפנה ב- 8 דקות כ-600 ליטר. בסרט נכנסו כפי שרון כתב - 2,000 ליטר באותו זמן. כלומר - זו נאיביות לחשוב שמשאבות בילג' יעילות נגד חור בדופן (והן בדרך כלל קטנות יותר מזו שלקחתי בחישוב). בעיה שניה - איך מוצאים את החור אם הוא נמוך והמים מכסים אותו. זה מנסיון של אחד שטבע...כשהבנו שהיכטה מתמלאת מים, כבר לא היתה אפשרות לזהות היכן החור. דבר שלישי - הפתרון של המפרש/יריעה יעיל רק למונוהאל. בקטמרן - המבנה מפריע למשוך את היריעה לאורך הגוף. מצד שני, קטמרן שיש בו חור בגוף אחד - לא ישקע! בסירה שאני שט עליה, יש מדורים מאחורי החרטומים שהם סגורים לאחור (יש להם פתחי גישה רק מהסיפון) ויש מאחורי החרטומים תאים שניתן לסגור ולבודד כך שהמיים יציפו מדור אחד בלבד ולא את כל הגוף ובוודאי לא את כל הסירה.
בטיחות מעל לכל מתחילה במשאבות (פתרון זמני)
ומסתיימת בבפתרון קבוע. על עליזה יש שתי משאבות 24V של 4000 גלון לשעה (בערך 14 טון לשעה כל אחת) ועוד 2 משאבות 12V של 1000 גלון לשעה (3.6 טון שעה כל אחת) מצברים שונים מספקים אנרגיה בשביל שלא נסתמך על מקור אחד בלבד. וזה בנוסך למשאבה ידנית של 1.5 אינץ ששואבת 120 גלון בשעה. יש על עליזה עוד 4 משאבות של 1000 גלון שעה שמחוברות למיכלי מים אפורים למניהם (מי מיקליות וכיורים) שמאפשרות הסבה מהירה לשאיבת מי שיפולים (סיבוב של בורר מכני) בנוסף למשאבות חשמליות ויידניות יש לי משאבה מכנית 3 אינץ קוטר צינור שאיבה (HONDA 6.5HP ) ששואבת 16500 גלון לשעה => 1 טון בדקה! כלומר יש לי אפשרות לשאוב 14000 גלון שזה מעל 50 טון מים לשעה או 840 ליטר לדקה בצורה חשמלית + תוספת של שאיבה מכנית של כמות גדולה יותר. כל זה נותן לי מרווח בטיחות שיאפשר תיקון קבוע יותר. בנוסף לשיטות שראינו בסרטים היתרון של עליזה (עשויה מברזל) הוא שיש לי ירעות של פלסטיק ממוגנט שכאשר מניחים אותו (מבחוץ) על החור הוא יצמד לגוף הספינה, לא יזוז, ולא יאפשר למים להכנס בכלל. יש להוסיף שעד היום, הקפה וחצי של העולם ב17 שנות שייט, לא נזקקתי להפעלת משאבות אלו במצב חירום. זה כולל עליה קלה על שובר גלים באיים הקנריים וכיפוף (עדין מאוד) של הקרקעית של עליזה. אז נמשיך לשוט בבטיחה ומתוך הבנה של הסיכון ומוכנות לבלתי צפוי.
ומסתיימת בבפתרון קבוע. על עליזה יש שתי משאבות 24V של 4000 גלון לשעה (בערך 14 טון לשעה כל אחת) ועוד 2 משאבות 12V של 1000 גלון לשעה (3.6 טון שעה כל אחת) מצברים שונים מספקים אנרגיה בשביל שלא נסתמך על מקור אחד בלבד. וזה בנוסך למשאבה ידנית של 1.5 אינץ ששואבת 120 גלון בשעה. יש על עליזה עוד 4 משאבות של 1000 גלון שעה שמחוברות למיכלי מים אפורים למניהם (מי מיקליות וכיורים) שמאפשרות הסבה מהירה לשאיבת מי שיפולים (סיבוב של בורר מכני) בנוסף למשאבות חשמליות ויידניות יש לי משאבה מכנית 3 אינץ קוטר צינור שאיבה (HONDA 6.5HP ) ששואבת 16500 גלון לשעה => 1 טון בדקה! כלומר יש לי אפשרות לשאוב 14000 גלון שזה מעל 50 טון מים לשעה או 840 ליטר לדקה בצורה חשמלית + תוספת של שאיבה מכנית של כמות גדולה יותר. כל זה נותן לי מרווח בטיחות שיאפשר תיקון קבוע יותר. בנוסף לשיטות שראינו בסרטים היתרון של עליזה (עשויה מברזל) הוא שיש לי ירעות של פלסטיק ממוגנט שכאשר מניחים אותו (מבחוץ) על החור הוא יצמד לגוף הספינה, לא יזוז, ולא יאפשר למים להכנס בכלל. יש להוסיף שעד היום, הקפה וחצי של העולם ב17 שנות שייט, לא נזקקתי להפעלת משאבות אלו במצב חירום. זה כולל עליה קלה על שובר גלים באיים הקנריים וכיפוף (עדין מאוד) של הקרקעית של עליזה. אז נמשיך לשוט בבטיחה ומתוך הבנה של הסיכון ומוכנות לבלתי צפוי.
זו טעות לחשוב שמשאבות בילג' יכולות להתמודד עם
נזק כמו חור ממשי בגוף הספינה. אני גם לא חשב שבסירות כשלנו הן נועדו לזה. יש לי מערכת משאבות טובה בסירה, הרבה יותר טובה ממה שיש בסירות רבות אחרות או מהדרישה הסטטוטרית. ולמרות זאת בתקלה משמעותית שהייתה באטם ציר המדחף הספק המערכת היה קטן מקיבולת כניסת המים. במקרה זה הפיתרון היה הדממת מנוע ושימוש בקונוסים מוכנים מעץ שהקטינו משמעותית את כניסת המים. אפילו באונייה בה הייתה פריצת Sea Chest (המתקן שנמצא בין ברז הים לגוף) של מי קירור המנוע, מערכת השאיבה לא עמדה בקיבולת כניסת המים. שם הפיתרון היה הטית האונייה, הקטנת לחץ, שימוש בברזנטים על הדופן הפרוצה וריתוכים זמניים.
נזק כמו חור ממשי בגוף הספינה. אני גם לא חשב שבסירות כשלנו הן נועדו לזה. יש לי מערכת משאבות טובה בסירה, הרבה יותר טובה ממה שיש בסירות רבות אחרות או מהדרישה הסטטוטרית. ולמרות זאת בתקלה משמעותית שהייתה באטם ציר המדחף הספק המערכת היה קטן מקיבולת כניסת המים. במקרה זה הפיתרון היה הדממת מנוע ושימוש בקונוסים מוכנים מעץ שהקטינו משמעותית את כניסת המים. אפילו באונייה בה הייתה פריצת Sea Chest (המתקן שנמצא בין ברז הים לגוף) של מי קירור המנוע, מערכת השאיבה לא עמדה בקיבולת כניסת המים. שם הפיתרון היה הטית האונייה, הקטנת לחץ, שימוש בברזנטים על הדופן הפרוצה וריתוכים זמניים.
עדיין מחזיק איתן בדעתי שמשאבות ידניות הן טעות חמורה בשיקול הדעת של רספ"ן לחייב בהתקנה לטובת כושר שייט. הפעלה של משאבה ידנית: 6 אנשים כפול 10 דקות כ"א= שעת עבודה שלמה שבסופה מקבלים 6 אנשים (אם יש בכלל בספינה 6 אנשים כשירים) מותשים פיזית שבקושי שאבו 3500 ליטר ואינם יכולים לבצע דבר נוסף. הצעצוע הנחמד הזה שתוקעים בו מוט ברזל הופך לקשה כמו אבן כאשר הוא מלא במים שנדרש להוציא אותם מהר מהבילג' וזה מטעה ומפיל חללים. מה גם שכל ספיקת המשאבות הנקובה היא בהזזת מים הצידה שזה לא מדמה שום דבר שקשור לספינות. מה גם שהספיקה יורדת בחדות כאשר יש הפרש גבהים בין המשאבה לפתח היציאה. אורך הצינור והסוג שלו וכן מתח המצברים מורידים הרבה מהספיקה התיאורטית. לגבי השאלה של דניאל - לא ראיתי סטטיסטיקה של גודל חורים (חלק בוודאי שקעו עם הספינות) אבל מדובר ב"חור לדוגמא" לא גדול וקצב הכניסה די מהיר.
אז באמת תלוי באיזו משאבה ידנית מדובר
יש לי 2 האחת מתאימה לתאור שלך - סטנדרטית - בילגְ' פָּמְפְּ. השניה - טִיטָאן דוּ תכליתית, מיכל הדחה + בילג', היא "חיה רעה" ובהחלט מצדיקה את קיומה. חוץ מזה עוד שתי משאבות בילג' חשמליות ושתי משאבות טבילה ניידות. ו - הנחיצות של משאבה ידנית טובה מתאימה למצבים בהם כשל המתח החשמלי ופריצת מי הים מתונה, אחרת עבודה בדליים (שגם היא יעילה לפעמים)
יש לי 2 האחת מתאימה לתאור שלך - סטנדרטית - בילגְ' פָּמְפְּ. השניה - טִיטָאן דוּ תכליתית, מיכל הדחה + בילג', היא "חיה רעה" ובהחלט מצדיקה את קיומה. חוץ מזה עוד שתי משאבות בילג' חשמליות ושתי משאבות טבילה ניידות. ו - הנחיצות של משאבה ידנית טובה מתאימה למצבים בהם כשל המתח החשמלי ופריצת מי הים מתונה, אחרת עבודה בדליים (שגם היא יעילה לפעמים)
ממש חובה לכל סקיפר! הסרט באיכות מעולה כמו גם
השיטות המודגמות. נכון שזה נראה לא סימפטי כשזה קורה ואתה לא מוכן אך מכאן אפשר ללמוד שאם מקור כניסת המים מתגלה וידוע!! אז אפילו כרית פשוטה תוריד את ספיקת מי הים הנכנסים עד לכדי יכולת סילוק המים ע"י משאבת השיפוליים. אהבתי מאד את שיטת האטימה עם חליפת הציפה המתנפחת. מעולה! חובה לטעמי להקרין הסרט בקורס ימאות בבתי הספר.
השיטות המודגמות. נכון שזה נראה לא סימפטי כשזה קורה ואתה לא מוכן אך מכאן אפשר ללמוד שאם מקור כניסת המים מתגלה וידוע!! אז אפילו כרית פשוטה תוריד את ספיקת מי הים הנכנסים עד לכדי יכולת סילוק המים ע"י משאבת השיפוליים. אהבתי מאד את שיטת האטימה עם חליפת הציפה המתנפחת. מעולה! חובה לטעמי להקרין הסרט בקורס ימאות בבתי הספר.
מאיר ריבא
New member
ברור שמשאבות שיפוליים אינן פתרון לחור רציני
הסרט מעולה רק שיש לי הרגשה שהנסיין יצא די מאוכזב - לא מצא שיטה עליה הוא יכול להגיד בקול רם שהוא ממליץ. מצד שני - אנחנו לא נעשה חורים בסירות על מנת לבדוק יעילות של שיטות שונות. מה שנשאר, זה לחזק את מערך המשאבות, להכין יריעה כמו שהופעלה בסרט, ובעיקר להזהר. עוד לעניין המשאבות - הן פועלות על הסוללות. את הסוללות מקובל לשים נמוך לצורך ריכוז משקל בחלק תחתון של כלי השייט ליציבות. כמים מתחילים לעלות, הסוללות מוצפות והמשאבות מפסיקות לפעול. כלומר - יש עניין, שאינני יודע כמה הוא מעשי אצל כל אחד, לאפשר להרים את הסוללות בזמן הצפה אמיתית. זה לא פשוט וכנראה גם לא הדבר הראשון אליו מתפנים. קודם כל רצים לחפש את החור ולסתום אותו ושנית לבדוק האם תיק המילוט מוכן וזמין לנטישה...(בארוע במד-רד, בו טבעה הספינה שהייתי עליה, הסקיפר פרק את תיק המילוט יום לפני הטביעה בהנחה שהוא כבר מיותר) החליפה המתנפחת, לדברי הנסיין, מתאימה כאשר החור יחסית חלק מסביב. אחרת, החודים של הפיברגלס/ברזל יפצעו את החליפה והגז יברח. מה שהפליא אותי זה שמתקן ה-Subrella (דמוי המטריה, לא המטריה האמיתית) פעל רק חלקית כפי שתוכנן. היה קשה להעבירו בדופן והנסיין נאלץ להגדיל את החור המקורי לפני שהצליח להעביר את החופה החוצה ולפתוח אותה. ב-2003 רכשתי מתקן כזה לקראת חציית האטלנטי ונתתי בו אמון - כמובן שלא ניסו אותו בפועל...
הסרט מעולה רק שיש לי הרגשה שהנסיין יצא די מאוכזב - לא מצא שיטה עליה הוא יכול להגיד בקול רם שהוא ממליץ. מצד שני - אנחנו לא נעשה חורים בסירות על מנת לבדוק יעילות של שיטות שונות. מה שנשאר, זה לחזק את מערך המשאבות, להכין יריעה כמו שהופעלה בסרט, ובעיקר להזהר. עוד לעניין המשאבות - הן פועלות על הסוללות. את הסוללות מקובל לשים נמוך לצורך ריכוז משקל בחלק תחתון של כלי השייט ליציבות. כמים מתחילים לעלות, הסוללות מוצפות והמשאבות מפסיקות לפעול. כלומר - יש עניין, שאינני יודע כמה הוא מעשי אצל כל אחד, לאפשר להרים את הסוללות בזמן הצפה אמיתית. זה לא פשוט וכנראה גם לא הדבר הראשון אליו מתפנים. קודם כל רצים לחפש את החור ולסתום אותו ושנית לבדוק האם תיק המילוט מוכן וזמין לנטישה...(בארוע במד-רד, בו טבעה הספינה שהייתי עליה, הסקיפר פרק את תיק המילוט יום לפני הטביעה בהנחה שהוא כבר מיותר) החליפה המתנפחת, לדברי הנסיין, מתאימה כאשר החור יחסית חלק מסביב. אחרת, החודים של הפיברגלס/ברזל יפצעו את החליפה והגז יברח. מה שהפליא אותי זה שמתקן ה-Subrella (דמוי המטריה, לא המטריה האמיתית) פעל רק חלקית כפי שתוכנן. היה קשה להעבירו בדופן והנסיין נאלץ להגדיל את החור המקורי לפני שהצליח להעביר את החופה החוצה ולפתוח אותה. ב-2003 רכשתי מתקן כזה לקראת חציית האטלנטי ונתתי בו אמון - כמובן שלא ניסו אותו בפועל...
זו בדיוק הסיבה שאצלי המצברים ממוקמים במקום
גבוה יחסית. על מנת שבשעת צרה ישאר מתח חשמלי זמן רב. בסירה עם קיל/מונו הָל המרחק האנכי של, נאמר, מטר, אינו מהווה פגיעה משמעותית ביציבות הסטטית. איש צוות נוסף ש"מטייל" לו מעלה/מטה/הצידה/קדימה/אחורה משפיע יותר על היציבות הסטטית מאשר אם תרים 3 מצברים אנכית במטר למיקום קבוע.
גבוה יחסית. על מנת שבשעת צרה ישאר מתח חשמלי זמן רב. בסירה עם קיל/מונו הָל המרחק האנכי של, נאמר, מטר, אינו מהווה פגיעה משמעותית ביציבות הסטטית. איש צוות נוסף ש"מטייל" לו מעלה/מטה/הצידה/קדימה/אחורה משפיע יותר על היציבות הסטטית מאשר אם תרים 3 מצברים אנכית במטר למיקום קבוע.
galeynaama
New member
מישהו יודע באיזה בד השתמשו לחסימת החור? והיכן
ניתן להשיג דבר כזה?
ניתן להשיג דבר כזה?
האם החור בוצע על פי סטטיסטיקה של תאונות?
מה עושים כשהחור בחרטום ומיכל המים והמיכל השחור גם שם? ואין כלל גישה או בדופן כפולה ? הפעולה האחרונה שניסו- הפלטה עם הקצף הפוליאוריטני, אמור להיות הפתרון המיידי אך, נראה ש ניסו להראות לפני זה כמה פתרונות אחרים לא יעילים ומסורבלים. נראה לי שיריעת פי וי סי שאורכה מהקיל עד לחטום ורוחבה עוטף את הסירה עד לסיפון עם חורים איילטים וחוטים מוכנים יכול להוות פיתרון.
מה עושים כשהחור בחרטום ומיכל המים והמיכל השחור גם שם? ואין כלל גישה או בדופן כפולה ? הפעולה האחרונה שניסו- הפלטה עם הקצף הפוליאוריטני, אמור להיות הפתרון המיידי אך, נראה ש ניסו להראות לפני זה כמה פתרונות אחרים לא יעילים ומסורבלים. נראה לי שיריעת פי וי סי שאורכה מהקיל עד לחטום ורוחבה עוטף את הסירה עד לסיפון עם חורים איילטים וחוטים מוכנים יכול להוות פיתרון.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.