Concert Report
OK, לפני שאני מתחילה לספר מה ואיך היה, אני רוצה להגיד לכל הקנאים שקיללו את אמא שלי (
) שזה לא כזה מסובך - זה רק ענין של כסף. נכון, זה לא כזה פשוט לגייס סכומי כסף לא מועטים כדי להגשים את החלום הזה, אבל זה אפשרי, הכי אפשרי בעולם. אז תאמינו, ותצליחו. Anyway, נסענו לאיטליה לשתי הופעות. קידם את פנינו גשם מעצבן, שקצת הרס את מצב הרוח, אבל בכל אופן, הגענו לאחר דרך מרובת תלאות לאולם שבו היתה ההופעה - אולם כדורסל במקור. להפתעתינו הרבה כשנכנסנו גילינו שאנחנו ברחבה שלפני הבמה. הייתי בטוחה שהכרטיסים הזולים שלנו (זה מה שהשגנו, לא שהתקמצנו) יביאו אותנו לנקודה הכי מרוחקת מהבמה, אבל היינו משהו כמו 50 מטר מהבמה. בשלב הזה התחלתי ממש להתרגש. ההופעה התחילה בדיוק בזמן - 21:00 על השעון (לא כמו בארץ שכל הופעה מתחילה באיחור של שעה - כבר מצא חן בעיני) ב - Elderly Woman - ביצוע מדהים. אחריו מיד Evolution, כל ההד-באנגרס התחילו להשתולל וזזנו הצידה כדי לא לחטוף משהו, ואת שאר ההופעה ראינו מהצד, אבל ממש קרוב. אני השתוללתי כמו מטורפת ושרתי וצרחתי ואנשים הסתכלו על המשוגעת הזו שמשתוללת...
אבל כ"כ נהניתי! היתה הופעה מ-ע-ו-ל-ה- וכאן ניתן לראות את ה- Set List. מי שטורח להתעמק בו יכול לראות שזו היתה הופעה די להיטית, וחוץ מ - Alone שבאמת כמעט אף אחד לא הכיר (חוץ ממני) היו שירים ממש מוכרים, הקהל היה נלהב והיתה הופעה מקפיצה. Black בביצוע מדהים ומרגש, Alive פשוט הרים את הגג של האולם. Bushleaguer - ביצוע מדהים מדהים, עם התחפושת המוכרת של בוש....היה נפלא נפלא נפלא. בסוף כששרו את teenage wasteland אדי זורק לקהל איזה 5-6 תופי מרים, ובסוף ההופעה מאט זרק משהו כמו 3-4 סטים של מקלות תיפוף. גם את המסיכה של בוש אדי זרק לקהל. לצערי הרב בהופעה הזו הם לא שרו את Gone, Inside Job, Yellow Bedleeter שמאוד ציפיתי לשמוע, אבל קיבלתי פיצוי הולם בהופעה השניה. ההופעה השניה היתה בארנה של ורונה, שזה אמפיתאטרון פתוח, וכמובן שירד לנו גשם שוטף. עמדנו רטובים ורועדים, כאן המקומות שלנו היו הרבה יותר מרוחקים - ממש ביציע העליון - אבל תצפית מצוינת על הבמה (בהופעה הקודמת בגלל שהיינו ברחבה כל הסמן הסתירו לי ונאלצתי לעמוד על קצות האצבעות). מי שהיה איתי התפלח בערך באמצע ההופעה למטה, והיה ממש קרוב לבמה (ממש לא אכפת להם ההתפלחויות האלה). בכל אופן בגלל שזה ביציע ללא מקומות מסומנים, הגענו מוקדם ועמדנו שם בגשם השוטף (אי אפשר לשבת כי המושבים רטובים), כל הציוד היה מכוסה ניילונים, כל הרמקולים...היינו בטוחים שלא יתחילו בכלל את ההופעה עד שלא יפסק הגשם. כשקצת נפסק הגשם היתה הופעת הפתיחה של My Morning Jacket - מעצבנים לחלוטין - וכשהם סיימו שוב התחיל לרדת גשם....פועלי הבמה כל הזמן גרפו את המים וניסו לנקות את הבמה, ובאיחור של חצי שעה, בגשם שוטף, הם עלו לבמה, פתחו ב - Release - מושלם. SetList2 - הסט של ההופעה השניה - כאן הם הרביצו הופעה מדהימה, מדליקה, מושלמת פשוט, משיר לשיר יותר מקפיץ, יותר כיף, יותר מרגש. היה קצת יותר קשה לקפוץ ולהשתולל בהתחשב בזה שהיינו רטובים לגמרי, אבל היה כיף ונהדר ומושלם. לא האמנתי שאני שומעת ביצועים של Once, Porch, My sharona (הם שרו (My Verona - היה ממש מצחיק). ג'רמי היה ביצוע נפלא ומרטיט, וב - Alive בקטע של הסולו גיטרה של מייק אדי רץ לקהל בצדדים, עלה במדרגות (שני שומרים בולדוגים רצים אחריו כמובן) והחליק ידיים עם הקהל - זה היה פשוט כ"כ יפה! הוא עשה את זה לשני הצדדים, ובדרך לצד השני החליק בשלולית על הבמה - וקם מיד - אבל זה היה מצחיק. בשיר האחרון מייק התישב על הבמה עם הרגליים בחוץ, גם במים...והתחיל לנגן את Yellow - אני פשוט הייתי באקסטזה. לא האמנתי שאני שומעת שיר כ"כ אהוב בהופעה חיה. בשלב זה כבר לא היה מקום בזכרון של המצלמה אז זה לא צולם....בדיעבד הייתי מוותרת על Miracles ומצלמת את זה. בסוף כשהם ירדו מהבמה מישהו זרק להם כובע (כל הזמן זורקים להם דברים על הבמה ופועלי הבמה אוספים), סטון תפס את הכובע ושם על הראש. בקיצור זו היתה הופעה הרבה יותר טובה מהראשונה, מרגשת, מדהימה ומרטיטה. לגבי המצלמה - אף אחד כמעט לא בודק עם מה נכנסים, לא אכפת להם מהמצלמות, לא אכפת מהפלאשים, מלא אנשים מצלמים כל הזמן בעיקר במצלמות פלאפון, יש לי בעיקר סרטונים שאין לי לאן להעלות (מדובר בכמה מאות מגות) אבל אני אעלה תמונות.
OK, לפני שאני מתחילה לספר מה ואיך היה, אני רוצה להגיד לכל הקנאים שקיללו את אמא שלי (
