Chris Cornell - Carry on

Jagged chaos

New member
Chris Cornell - Carry on../images/Emo150.gif

ב8 שנים אחרי שeuphoria morning קיבל הערכות טובות, כריס קורנל הוציא 3 אלבומים עם audioslave. הקונצנזוס קבע שכריס קורנל בשנות האלפיים הוא לא אותו אומן אגדי שנחשב לאבות הגארנג' מהניינטיז; הכתיבה, השירה והמקוריות שלו נפגמו לפי מה שנטען.
Chris Cornell - Carry on האלבום ממשיך את המוזיקה של euphoria morning, אלבום רוק-קאנטרי, פופ-אלטרנטיבי בלי אמביציה לפרוץ סצנה חדשה במיינסטרים. הוא פחות מלנכולי ותיאטרלי מeuphoria. הוא נשמע הרבה יותר בהרגשה של שירי ביטר-סוויט אוטוביוגרפים. והביוגרפיה של קורנל, גם מהשקפת ההרסניות-העצמית שלו, לא יכולה להיות רעה מידי, אם כי אמביוולנטית. הוא התחתן, הביא שלושה ילדים לעולם ומאז superunknown, המיינסטרים לא חיבק אותו עד audioslave. מצד שני, מעריצי הגראנג' התבאסו ממנו על שיתוף הפעולה ב-audioslave (גם מעריצי soundgarden ו-rage against the machine יכלו לצפות ליותר), הלהקה שלו התפרקה לפני שנה וכל הזין במשבר גיל ה-40. קל לזהות את הדמויות המוזיקאליות שהשפיעו על קורנל הרוקר - רוברט פלנט, איגי פופ, אליס קופר... באלבומי הסולו שלו הוא כבר לא רוקר זועם מופרע. הוא מציג את עצמו רגיש, מופנם, מתסוכל וחסר ביטחון במסווה של לחנים מינוריים ומלודיים ומזכיר יותר את דיויד בואי, ג'וני קאש, בוב דילן, נל יאנג וניק דרייק. ככה ש-carry on הוא האלבום הפולק-רוק הגברי הטוב ביותר מאז sea changes של בק (אם כי sea changes הרבה יותר מלודי ותיאטרלי). Carry on, טוב יותר מכל אלבום של audioslave, והקאמבק שלו לדעתי מוצלח יותר משל פרל ג'ם והאלבום האחרון שלהם. זה לא temple of the dog, superunknown או euphoria, אבל קורנל החזיר לעצמו את הכבוד.
ציון:
אין הרבה קטעים גאוניים ויוצאי דופן, אבל זה אלבום שלם מהנה וטוב.
01 - No such thing משולב ברוק עם קאנרטי.
02 - Poison eyes בקול צרוד לא מתפשר לשיר בסולמות גבוהים ברוקנרול.
03 - Arms around love ה-preaching to the end of the world של האלבום.
04 - Safe and sound הפקה מבריקה, אבל מעצבן הפזמון.
05 - She'll never be your man
06 - Ghosts ריף smlles like teen spirit אקוסטי
07 - Killing birds מתוודה למישהי איך הוא הפך לרוצח ציפורים, כל הלחץ בבלי חופש או מעוף.
08 - Billie Jean, קאבר למייקל ג'קסון, לא יהפוך לקלאסיקת קאברים, אבל מגניב העיבוד.
09 - Scar on the sky נוף יפה, עיבוד והפקה מלודית יפה.
10 - Your soul today שיר היזיזות שלו נשמע כמו פופ-רוקנרול.
11 - Finally forever על ויקי קורנל כנראה.
12 - Silence the voices כולם העדיפו את הצרחנות של קורנל מהצרידות, פה לצרידות יש קטעים חיוביים.
13 - Disappearing act
14 - You know my name מתוך הפסקול של ג'יימס בונד. רצועת הרוק הטובה באלבום, מצער במקצת שנשמע מיינסטרימי ופסקולי מידי, אבל מי ששמע את השיר, יודע שהוא סבבה.
.
15 - Today שוב- הפקה ועיבוד מעולים מרוממים שירים שיכלו ליפול לבינוניות ובנאליות.
 

הוד11

New member
המממ מעניין

נראה לי שאני אנסה את האלבום למרות האכזבה שלי (כמו של רבים אחרים) מאודיוסלייב. קרסי קורנל עדיין לפי דעתי הוא אחד הקולות היפים שיש, מוזיקאי ענק ויוצר גאוני. סאונדגארדן הייתה וכמוה לא תקום עוד אבל חייבים לתת צ'אנס לקורנל.
 

nothingman1

New member
שמעתי את "ידיים מסביב לאהובתך" ב-VH1

והקול של כריס ממש ממש איכזב אותי... בקשר לשאר הקריטריונים של השיא לא שמתי לב, גם כי הייתי מבואס מהשירה שלו וגם כי הקליפ משך יותר מדי את תשומת לבי אבל בגלל שזה כריס אני לא אוותר עליו ואשמע את האלבום במלואו הדיסק הראשון של אודיוסלייב ממש טוב לדעתי, לא איכזב אותי לא בתור מעריץ של רייג' ולא בתור מעריץ סאונדגארדן השניים אחריו כבר היו די משעממים
 

nothingman1

New member
בטח, הוא מדהים

חוץ מהאספקט של השירה שהכי אהבתי אותה בסופראנוון של סאונדגארדן (לא בגלל הלחנים של השירה, פשוט כי אני אוהב את הצרחות שלו), זה השיא של כריס מבחינתי הלחנים של השירים, הגיטרות, הסולואים שבאים בול במקום, האווירה... אחד הדיסקים הטובים
 
למעלה