Casting ב- ++C - בעד ונגד.
רעיון לדיון... מצד אחד, casting יכול לעשות את החיים הרבה יותר קלים כאשר צריכים להחזיק אובייקטים שיש להם הרבה במשותף, אבל יש מקרים שבהם לאחת מחלקות היורשות דרושה פונקציה נוספת שלא שייכת לאב המשותף. אומנם ניתן להגדיר פונקציה וירטואלית שלא עושה כלום, אבל זה פיתרון פחות "יפה". מצד שני, אפשר ב- ++C להשתמש ב- template-ים ואז אין את כל הבעיות של הירושה, אבל זה דורש מתכנת שמכיר את ++C כמו שצריך (בלי להכנס להכללות, אין הרבה כאלו.
). מה דעתכם?
רעיון לדיון... מצד אחד, casting יכול לעשות את החיים הרבה יותר קלים כאשר צריכים להחזיק אובייקטים שיש להם הרבה במשותף, אבל יש מקרים שבהם לאחת מחלקות היורשות דרושה פונקציה נוספת שלא שייכת לאב המשותף. אומנם ניתן להגדיר פונקציה וירטואלית שלא עושה כלום, אבל זה פיתרון פחות "יפה". מצד שני, אפשר ב- ++C להשתמש ב- template-ים ואז אין את כל הבעיות של הירושה, אבל זה דורש מתכנת שמכיר את ++C כמו שצריך (בלי להכנס להכללות, אין הרבה כאלו.