קנית את השניים הכי טובים
Caravan, אלבום הבכורה שלהם, הוא טוב מאד. שירי פופ פסיכדליים במשקלים אסימטריים עם עיבודים ג'אזיים. מומלץ. ב-Waterloo Lilly, האלבום הרביעי, הצטרף קלידן חדש בשם סטיב מילר ולקח את הסגנון למחוזות ג'אזיים יותר מאשר דיוויד סינקלייר. יש באלבום כמה קטעים טובים, כמו שיר הנושא וקטע אינסטרומנטלי בשם Nothing At All. לטעמי, דווקא הקטע הכי יומרני שם, יצירה פומפוזית בשם The Love in Your Eye עם עיבודי מיתר וכלי נשיפה, הוא הקטע הכי חלש שם. ב-For Girls Who Grow Plump In The Night חזר דיוויד סינקלייר (אחרי שעבר במצ'ינג מול ובהאטפילד אנד דה נורת') והצטרף הכנר ג'ף ריצ'רדסון. האלבום הוא האלבום הכי "פרוגי" שלהם. לטעמי האישי העיבודים המנופחים לא הולמים את הלחנים של פיי הייסטינגס, אבל שווה לך לשמוע ולשפוט בעצמך. אני יודע שלא מעט אנשים מחשיבים דווקא אותו לאלבום הטוב ביותר של הלהקה. Cunning Stunts דומה בסגנון ל-For Girls אבל פחות מתוחכם. אלבום נחמד, אבל לא יותר מזה.
