דויד,
בוקר טוב! דבר ראשון, אני מרגישה צורך להגיד בוקר טוב לכולכם, כמו שאני אומרת לכל האנשים כאן במשרד. הרגל שכזה... חוץ מזה אני אוהבת אתכם אז למה לא? דבר שני, כל ענין התודה, זה שוב כי אני מרגישה צורך להודות. לא, אנילא מרגישה מחויבות, אבל אני כן רוצה אז אני אומרת תודה! קראתי את מה שכתבת. לקחתי לתשומת ליבי. וזה שמור לי בהארד דיסק של הראש. והיישום של מה שכתוב יהיה ההדפסה בפועל. סתם דימוי שכזה, אבל באמת הוצאתי להדפסה את מה שכתבתם כדי להיזכר. כדי לדעת שמה שאני עושה זה בעצם בסדר. כדי לדעת שאני בדרך הנכונה, ושבסוף גם יבוא הטוב. דויד, אני לא יגיד לך תודה, אם ה גורם לך להרגשי לא נוח, אבל אני כן יגיד לך שעזרת לי מאוד. אוהבת המון, סיון