כמה שאלות לשבר את האוזן..
א. כמה מיסים את משלמת? אם היו גובים מיסים נמוכים יותר, היה לך יותר כסף לדברים שאת רוצה. רק שאם את רוצה להנמיך מיסים, עליך גם לוותר על דברים סוציאליסטים אחרים כגון גן מגיל 3 ומיליוני דברים אחרים שהקופה הציבורית מסבסדת ע" העשירים והעסקים. ב. כמה מהעלות הכוללת של מזון ושאר מוצרים הם מיסים? קחי בחשבון שכשקונים פסק זמן, חלק נכבד מאד מעלות החפיסה היא מיסים. לא רק ה16% שהצרכן משלם ישירות, אלא גם ה16% שנג(נ)בו בכל שלב במהלך ייצור החפיסה, פלוס מיסים על דלק להובלת חומרי הגלם והובלת המוצר הסופי, פלוס מכס, פלוס מיסים אחרים שכלולים בכל תהליך הייצור. לא יודע איך מחשבים את זה ואם יש נתונים מדוייקים, אבל לא אתפלא אם רוב אם לא רוב גדול של עלות החפיסה היא מסים. כנ"ל שאר מוצרים. ג. כמה מהעלות הכוללת של מזון ושאר מוצרים נובעת מתאגידי עובדים ורגולציה (כגון חוקי תעסוקה), שגורמת לכל פריט להיות יקר יותר ממה שהיה לללא התאגידים וללא הרגולציה? כמה מהעלות של כל פריט הולך לתשלום פנסיות שמנות והעלאת משכורת אוטמטית לחברי התאגידים בשעה שכל שאר הציבור נחנק? ד. כמה מעלות שכ"ד שלך נובע מרגולציה שלא מאפשרת בניה חופשית, ושמגבילה את היצע השוק ע"י חוקי הגנת הדייר? אם הבניה היתה חופשית, היה נוצר היצע דירות גדול יותר, ומחירי שכ"ד היו יורדים. הנקודה שלי היא שיש הרבה מאד עלויות שכלולות בכל פריט שאת קונה, שמיועדות למעשה לסבסד לך את אורח החיים שאת חפצה בו. כשאת קונה פסק זמן במחיר גבוה, כמה גרושים מכל חפיסה הולכים לסבסד לך את התחבורה הציבורית, כמה גרושים הולכים לסבסד לך את שירותי הבריאות, כמה גרושים הולכים לסבסד לך את בתי הספר והגנים-מגיל-3 שלך ואת החינוך באונ', כמה גרושים הולכים לסבסד את משחקי הספורט הישראלים, כמה גרושים הולכים לסבסד את התקשורת הממלכתית, כמה גרושים הולכים לשלם לבזבוזים האדירים בצה"ל, וכן הלאה וכן הלאה. בתכלס, הציבור צריך להחליט: או שהוא רוצה מוצרים זולים יותר ושירותי ממשלה פחות נדיבים (יש גבול עד כמה ניתן לקצץ בזבוזים), או שהוא רוצה שירותים נדיבים ואז ישלם יותר על מוצרים. בנתיים נראה שהציבור רוצה ממשלה רחבה ושירותים נדיבים. לכן שלא יתלונן כשהוא צריך לשלם להם.