bossa nova
- פותח הנושא 200אחוז
- פורסם בתאריך
שאלה טובה ואין תשובה חד משמעית
ג'לי רול מורטון הגדיר את ההשפעה הלטינית כחלק מהגדרת הג'אז שלו. כלומר מבחינתו הג'אז הוא בין השאר מוזיקה לטינית. מורטון הוא היחיד מראשוני הג'אז שאחז בהשקפה שכזו קיצונית לגבי המוזיקה הלטינית, ודי במפתיע המוזיקה שלו נשמעת פחות לטינית מאחרים, אבל זה מראה על הקשר החזק שיש בין ג'אז להשפעות לטיניות. בוסה נובה זה קצת שונה, פה מדובר במוזיקה שאמורה להיות בעלת גוון לטיני מעין מוזיקה לטינית שמבוצעת בידי נגני ג'אז בעלי תפיסות ג'אז. הבוסה נובה היא חלק מהגאז הלטיני אבל לא כולו כמובן. המקור הוא ככל הנראה מוזיקת עם ברזילאית.
ג'לי רול מורטון הגדיר את ההשפעה הלטינית כחלק מהגדרת הג'אז שלו. כלומר מבחינתו הג'אז הוא בין השאר מוזיקה לטינית. מורטון הוא היחיד מראשוני הג'אז שאחז בהשקפה שכזו קיצונית לגבי המוזיקה הלטינית, ודי במפתיע המוזיקה שלו נשמעת פחות לטינית מאחרים, אבל זה מראה על הקשר החזק שיש בין ג'אז להשפעות לטיניות. בוסה נובה זה קצת שונה, פה מדובר במוזיקה שאמורה להיות בעלת גוון לטיני מעין מוזיקה לטינית שמבוצעת בידי נגני ג'אז בעלי תפיסות ג'אז. הבוסה נובה היא חלק מהגאז הלטיני אבל לא כולו כמובן. המקור הוא ככל הנראה מוזיקת עם ברזילאית.
Acoustic83
New member
למיטב הבנתי וידיעתי
מי שפחות או יותר אחראים על פיתוח הז'אנר הם אנטוניו קארלוס ג'ובים וג'ואאו ג'ילברטו (ברזילאים) למרות שתרמו מאוד להתפתחותו גם סטאן גאטץ וצ'אלי בירד. זה ענף לטיני של ג'אז אבל ההתפתחות שלו נפרדת ושונה מהותית מזו של הג'אז האפרו-קובני. הוא מבוסס קצבית על מקצב סמבה וככזה המבנה שלו יחסית סימטרי וזוגי, על אף הסינקופטיות שלו. הכלים המשתתפים (בהתאם למפתחי הסגנון) הם על פי רוב גיטרה ופסנתר, וכמובן כלי הקשה. ההקלטות הטובות שכוללות גם המון סטאנדארטים מוכרים של בוסה נובה הן מסוף שנות החמישי ושנות השישים. לי יש כמה בביצועים של האמנים שלגביהם פירטתי קודם.
מי שפחות או יותר אחראים על פיתוח הז'אנר הם אנטוניו קארלוס ג'ובים וג'ואאו ג'ילברטו (ברזילאים) למרות שתרמו מאוד להתפתחותו גם סטאן גאטץ וצ'אלי בירד. זה ענף לטיני של ג'אז אבל ההתפתחות שלו נפרדת ושונה מהותית מזו של הג'אז האפרו-קובני. הוא מבוסס קצבית על מקצב סמבה וככזה המבנה שלו יחסית סימטרי וזוגי, על אף הסינקופטיות שלו. הכלים המשתתפים (בהתאם למפתחי הסגנון) הם על פי רוב גיטרה ופסנתר, וכמובן כלי הקשה. ההקלטות הטובות שכוללות גם המון סטאנדארטים מוכרים של בוסה נובה הן מסוף שנות החמישי ושנות השישים. לי יש כמה בביצועים של האמנים שלגביהם פירטתי קודם.
Acoustic83
New member
לדעתי כן
מכמה טעמים- הראשון הוא, שלאו דווקא הספרדים/פורטוגלים הם הגורמים הדומיננטיים בפיתוח הז'אנר, מדובר בעמים חדשים שחיים באותו האיזור ולכן עשויים להיות מושפעים אלה מאלה. שנית- הלכה למעשה, כיום, נגנים רבים המנגנים ג'אז המוגדר חד משמעית כלטיני (כמו מישל קאמילו למשל או אפילו פיוז'ניסטים כמו צ'יק קוראה) מקליטים קטעים אפרו קובנים ולצידם קטעי בוסה-נובה וסמבה. במהדורה החדשה יחסית של NOW HE SING NOW HE SOBS של צ'יק קוראה יש קטעים שנקראים "סמבה-ינטרה" ו"בוסה". מישל קאמילו מנגן באלבום הסולו שלו "CORCOVADO" של ג'ובים ו"בלו בוסה" של דורהם, ובשני המקרים אין תחושה של "יציאה" מהמוד של הדיסק כשמתנגנים קטעי בוסה נובה. בשורה התחתונה , על אף שקיימת הפרדה עקרונית בין ג'אז אפרו-קובני לבוסה נובה, שניהם זרמים של ג'אז המכונה לטיני (בשל התפתחותו בארצות אמריקה הלטינית). בעולם מוזיקלי חופשי ומשוחרר כמו זה שאנו חיים בו , הגדרות קשות כסלע נוטות להשחק ולהתעגל, זרמים נוטים להתמזג ולהתערבב, והגבולות מטשטשים.
מכמה טעמים- הראשון הוא, שלאו דווקא הספרדים/פורטוגלים הם הגורמים הדומיננטיים בפיתוח הז'אנר, מדובר בעמים חדשים שחיים באותו האיזור ולכן עשויים להיות מושפעים אלה מאלה. שנית- הלכה למעשה, כיום, נגנים רבים המנגנים ג'אז המוגדר חד משמעית כלטיני (כמו מישל קאמילו למשל או אפילו פיוז'ניסטים כמו צ'יק קוראה) מקליטים קטעים אפרו קובנים ולצידם קטעי בוסה-נובה וסמבה. במהדורה החדשה יחסית של NOW HE SING NOW HE SOBS של צ'יק קוראה יש קטעים שנקראים "סמבה-ינטרה" ו"בוסה". מישל קאמילו מנגן באלבום הסולו שלו "CORCOVADO" של ג'ובים ו"בלו בוסה" של דורהם, ובשני המקרים אין תחושה של "יציאה" מהמוד של הדיסק כשמתנגנים קטעי בוסה נובה. בשורה התחתונה , על אף שקיימת הפרדה עקרונית בין ג'אז אפרו-קובני לבוסה נובה, שניהם זרמים של ג'אז המכונה לטיני (בשל התפתחותו בארצות אמריקה הלטינית). בעולם מוזיקלי חופשי ומשוחרר כמו זה שאנו חיים בו , הגדרות קשות כסלע נוטות להשחק ולהתעגל, זרמים נוטים להתמזג ולהתערבב, והגבולות מטשטשים.
ברזיל אנלוגית לארה"ב במוזיקה
המקצבים האפריקנים שבני התערובת המולאטים שילבו עם מוזיקה אנדיאנית ולבנה הם במידה רבה עם בסיס דומה לאפריקאים-אמריקאים ולשלוב שהקריאולים עשו. יש הרבה מוזיקה מעניינת בברזיל רק שמה שחסר להם לפני שנות החמישים זה התחכום של הג'אז, המוזיקאים שאקוסטיק ציין היו מודרניים והביאו למוזיקה את התחכום הנדרש ממחוזות הג'אז ויצרו את הבוסה-נובה. אפשר לשים לב שארגנטינה ואורוגוואי למשל אין שם כמעט שחורים או אנדיאנים, הם חיסלו אותם מזמן, המתישבים הלבנים הם רוב מוחלט שם, ואחד הדברים הוא שהמוזיקה שלהם הרבה פחות מעניינת. אגב מעניין שבארץ הסגנונות הלטיניים לא תופסים תאוצה מספקת למרות שיש פה הרבה יוצאי דרום אמריקה.
המקצבים האפריקנים שבני התערובת המולאטים שילבו עם מוזיקה אנדיאנית ולבנה הם במידה רבה עם בסיס דומה לאפריקאים-אמריקאים ולשלוב שהקריאולים עשו. יש הרבה מוזיקה מעניינת בברזיל רק שמה שחסר להם לפני שנות החמישים זה התחכום של הג'אז, המוזיקאים שאקוסטיק ציין היו מודרניים והביאו למוזיקה את התחכום הנדרש ממחוזות הג'אז ויצרו את הבוסה-נובה. אפשר לשים לב שארגנטינה ואורוגוואי למשל אין שם כמעט שחורים או אנדיאנים, הם חיסלו אותם מזמן, המתישבים הלבנים הם רוב מוחלט שם, ואחד הדברים הוא שהמוזיקה שלהם הרבה פחות מעניינת. אגב מעניין שבארץ הסגנונות הלטיניים לא תופסים תאוצה מספקת למרות שיש פה הרבה יוצאי דרום אמריקה.
Acoustic83
New member
תחכום ועניין הם סוגיה של טעם
אני שולל מכל וכל את טענתך שלארגנטנאים מוסיקה פחות מעניינת, ראשית מפני שלכל אחד טעמו באשר למה ש"מעניין" ושנית מפני שקיימים לא מעט יוצרים ארגנטינאים מודרניים ומעניינים, שמעת את פיאצולה? סלגאן? הטנגו שלהם היה מספיק "מעניין" ו"מתוחכם" כדי שיבוצע על ידי מיטב התזמורות והסולנים בעולם, קלסיקאים כמו יויו מה, דניאל בארנבוים, גדעון קרמר, וג'אזיסטים כגון מישל קאמילו, אל די-מיאולה, טומאטיטו ועוד רבים אחרים, אפילו שלמה גרוניך שלנו מעיד כי הושפע מפיאצולה מאוד וכי זהו המלחין האהוב עליו. באשר לסגנונות בארץ, אני חושב שההשפעות הסביבתיות הן אלה שמכתיבות את הגוון המוזיקלי הישראלי, השפעות מודאליות ערביות ואוריינטאליות. מרבית האמנים הישראלים המצליחים בחו"ל מאופיינים בסגנונם המשלב מזרח ומערב (דני זמיר, אבישי כהן, אבישי כהן השני, עומר אביטל), חוץ מזה, בארגנטינה יש הרבה יותר ארגנטינאים מאשר פה
. ולגבי מוזיקה לטינית, דווקא עשו פה, אמנם, לא ברמת הג'אז כל כך, אבל אם תשימו לב לחלק מהאלבומים המצליחים בשנים האחרונות בזמר המזרחי, תראו שיש בהם הרבה מקצבי סלסה ולא רק מקצבים ערביים כפי שהיה מקובל לפני 30 שנה. לעומת הזמרים המזרחיים, מתי כספי כבר שנים רבות מעבד וכותב במקצבים לטיניים של סלסה ובוסה נובה. שירים כמו "בלילות הקיץ החמים", "אליעזר בן יהודה", ""כלבלב הו בידיבםבם", בולט אלבומו מתחילת שנות השמונים "ארץ טרופית...", בו היו עיבודים עבריים מתורגמים לשירים ברזילאים, וכולו חגיגה של סמבה ובוסה נובה. ואגב, מי שלא היה במופע של גידי גוב (ריקוד ירח) פספס עיבודים של לאטין ג'אז ובוסה נובה והרבה מהם.
אני שולל מכל וכל את טענתך שלארגנטנאים מוסיקה פחות מעניינת, ראשית מפני שלכל אחד טעמו באשר למה ש"מעניין" ושנית מפני שקיימים לא מעט יוצרים ארגנטינאים מודרניים ומעניינים, שמעת את פיאצולה? סלגאן? הטנגו שלהם היה מספיק "מעניין" ו"מתוחכם" כדי שיבוצע על ידי מיטב התזמורות והסולנים בעולם, קלסיקאים כמו יויו מה, דניאל בארנבוים, גדעון קרמר, וג'אזיסטים כגון מישל קאמילו, אל די-מיאולה, טומאטיטו ועוד רבים אחרים, אפילו שלמה גרוניך שלנו מעיד כי הושפע מפיאצולה מאוד וכי זהו המלחין האהוב עליו. באשר לסגנונות בארץ, אני חושב שההשפעות הסביבתיות הן אלה שמכתיבות את הגוון המוזיקלי הישראלי, השפעות מודאליות ערביות ואוריינטאליות. מרבית האמנים הישראלים המצליחים בחו"ל מאופיינים בסגנונם המשלב מזרח ומערב (דני זמיר, אבישי כהן, אבישי כהן השני, עומר אביטל), חוץ מזה, בארגנטינה יש הרבה יותר ארגנטינאים מאשר פה
. ולגבי מוזיקה לטינית, דווקא עשו פה, אמנם, לא ברמת הג'אז כל כך, אבל אם תשימו לב לחלק מהאלבומים המצליחים בשנים האחרונות בזמר המזרחי, תראו שיש בהם הרבה מקצבי סלסה ולא רק מקצבים ערביים כפי שהיה מקובל לפני 30 שנה. לעומת הזמרים המזרחיים, מתי כספי כבר שנים רבות מעבד וכותב במקצבים לטיניים של סלסה ובוסה נובה. שירים כמו "בלילות הקיץ החמים", "אליעזר בן יהודה", ""כלבלב הו בידיבםבם", בולט אלבומו מתחילת שנות השמונים "ארץ טרופית...", בו היו עיבודים עבריים מתורגמים לשירים ברזילאים, וכולו חגיגה של סמבה ובוסה נובה. ואגב, מי שלא היה במופע של גידי גוב (ריקוד ירח) פספס עיבודים של לאטין ג'אז ובוסה נובה והרבה מהם.הכל עניין של טעם?
הטענה שלי היתה קצת שונה, לא טענתי שהמוזיקה בארגנטינה או אורוגוואי לא מעניינת, טענתי שהיא פחות מעניינת מהמוזיקה בברזיל. הייתי משווה את זה לכדורגל, לארגנטינה ולאורוגוואי היו הישגים יפים לאורך השנים בכדורגל, אבל הכדורגל הברזילאי הרבה יותר אטרקטיבי והרבה פחות מתבסס על כסאח. ואגב שחקני כדורגל כמו פראנצסקולי ומאראדונה אהודים עלי ביותר, אבל כסגנון הברזילאיים הרבה יותר מרתקים ומעניינים - אני יכול לצפות במשך שעות בנבחרת ברזיל, כל דקה וכל שנייה מעניינות, לעומת זאת לגבי ארגנטינה ואורוגוואי אני מעדיף תקצירים. כנ"ל במוזיקה. באותה מידה שאם תביא לי לשמוע את צ'ארלי פרקר אני אוכל לשמוע ברצף כמה שעות ולעומת זאת ג'אז ישראלי אחרי רבע שעה עשרים דקות עשוי להתחיל למצות את עצמו. או באותה מידה במקום קופסא של 9 דיסקים של JJ Johnson אפשר לצמצם לדיסק אחד מבחינתי אם רוצים להאזין בכייף. מדובר פה לא רק בטעם אישי אלא יש משהו מעבר לזה, זה לא מיקרי שרוב חובבי הכדורגל בעולם מעדיפים לצפות בנבחרת ברזיל על פני ארגנטינה או אורוגוואי, זה לא רק טעם אישי שלי, זה יותר מזה.
הטענה שלי היתה קצת שונה, לא טענתי שהמוזיקה בארגנטינה או אורוגוואי לא מעניינת, טענתי שהיא פחות מעניינת מהמוזיקה בברזיל. הייתי משווה את זה לכדורגל, לארגנטינה ולאורוגוואי היו הישגים יפים לאורך השנים בכדורגל, אבל הכדורגל הברזילאי הרבה יותר אטרקטיבי והרבה פחות מתבסס על כסאח. ואגב שחקני כדורגל כמו פראנצסקולי ומאראדונה אהודים עלי ביותר, אבל כסגנון הברזילאיים הרבה יותר מרתקים ומעניינים - אני יכול לצפות במשך שעות בנבחרת ברזיל, כל דקה וכל שנייה מעניינות, לעומת זאת לגבי ארגנטינה ואורוגוואי אני מעדיף תקצירים. כנ"ל במוזיקה. באותה מידה שאם תביא לי לשמוע את צ'ארלי פרקר אני אוכל לשמוע ברצף כמה שעות ולעומת זאת ג'אז ישראלי אחרי רבע שעה עשרים דקות עשוי להתחיל למצות את עצמו. או באותה מידה במקום קופסא של 9 דיסקים של JJ Johnson אפשר לצמצם לדיסק אחד מבחינתי אם רוצים להאזין בכייף. מדובר פה לא רק בטעם אישי אלא יש משהו מעבר לזה, זה לא מיקרי שרוב חובבי הכדורגל בעולם מעדיפים לצפות בנבחרת ברזיל על פני ארגנטינה או אורוגוואי, זה לא רק טעם אישי שלי, זה יותר מזה.
Acoustic83
New member
זה מגוחך
אתה ממשיך להצדיק את הטענות הסוביקטיביות שלך על ידי עוד טענות שאף הן סוביקטיביות. אני אישית מעדיף את הכודרגל הארגנטיני והאירופי על פני הברזילאי על אף שיתכן כי הברזילאי הוא "מעניין יותר" להגדרתך. אלא , שבניגוד לכדורגל, בו יש מדד אחד ויחיד להצלחה (כיבוש שער היריב) ומדדים ספורים לעניין והנאה מהמשחק עצמו (ריבוי מסירות, שליטה בכדור בעת כדרור, תנועה ללא כדור של שחקנים חופשיים, מספר ההזדמנויות לכיבוש), במוזיקה ובאומנות בכלל, קיים ריבוי ממדים אינסופי שהוא מה שמגדיר את ה"מעניין" וה"יפה". דווקא רבים ממכרי וחברי, ואף מבני משפחתי שחלקם אף עוסקים במוזיקה לפרנסתם ולמחייתם מעדיפים טנגו ארגנטינאי על פני בוסה נובה למשל. האם זה אומר דבר מה על טיבן או מידת העניין שיוצרים הסגנונות השונים? וודאי שלו. גם אם היה ברור שמרבית תושבי העולם מעדיפים בוסה נובה על פני טנגו ארגנטינאי, גם אז אין זה אומר שהבוסה נובה "מעניינת" יותר. פתח חלונך החוצה , הבט סביב, יש ריבוי כה גדול של סגנונות שנעימים ומעניינים כל אחד בדרכו , לכל אמן סגנון משלו, לכל עם תרומתו לאמנות ולהתפתחותה. רוברט שומאן אמר פעם שאל לך להגביל את אהבת למספר יוצרים דגולים, כי כאלה יש המון. ההשוואה הכפייתי בין סגנונות ואמנים והנסיון הכמעט פטתי לקבוע מי מהם עדיף, טוב או מעניין יותר היא מגוחכת ומרגיזה. תן לי בבקשה להינות מכל האמנים והסגנונות (שמוצאים חן בעיני) מבלי לספר לי מי מתוחכם או מעניין יותר או פחות (בעיניך) כאילו מדובר בעובדות ולא בדעתך בלבד.
אתה ממשיך להצדיק את הטענות הסוביקטיביות שלך על ידי עוד טענות שאף הן סוביקטיביות. אני אישית מעדיף את הכודרגל הארגנטיני והאירופי על פני הברזילאי על אף שיתכן כי הברזילאי הוא "מעניין יותר" להגדרתך. אלא , שבניגוד לכדורגל, בו יש מדד אחד ויחיד להצלחה (כיבוש שער היריב) ומדדים ספורים לעניין והנאה מהמשחק עצמו (ריבוי מסירות, שליטה בכדור בעת כדרור, תנועה ללא כדור של שחקנים חופשיים, מספר ההזדמנויות לכיבוש), במוזיקה ובאומנות בכלל, קיים ריבוי ממדים אינסופי שהוא מה שמגדיר את ה"מעניין" וה"יפה". דווקא רבים ממכרי וחברי, ואף מבני משפחתי שחלקם אף עוסקים במוזיקה לפרנסתם ולמחייתם מעדיפים טנגו ארגנטינאי על פני בוסה נובה למשל. האם זה אומר דבר מה על טיבן או מידת העניין שיוצרים הסגנונות השונים? וודאי שלו. גם אם היה ברור שמרבית תושבי העולם מעדיפים בוסה נובה על פני טנגו ארגנטינאי, גם אז אין זה אומר שהבוסה נובה "מעניינת" יותר. פתח חלונך החוצה , הבט סביב, יש ריבוי כה גדול של סגנונות שנעימים ומעניינים כל אחד בדרכו , לכל אמן סגנון משלו, לכל עם תרומתו לאמנות ולהתפתחותה. רוברט שומאן אמר פעם שאל לך להגביל את אהבת למספר יוצרים דגולים, כי כאלה יש המון. ההשוואה הכפייתי בין סגנונות ואמנים והנסיון הכמעט פטתי לקבוע מי מהם עדיף, טוב או מעניין יותר היא מגוחכת ומרגיזה. תן לי בבקשה להינות מכל האמנים והסגנונות (שמוצאים חן בעיני) מבלי לספר לי מי מתוחכם או מעניין יותר או פחות (בעיניך) כאילו מדובר בעובדות ולא בדעתך בלבד.
זה בדיוק העניין
כדורגל הוא אמנות במיוחד כדורגל ברזילאי. גם במוזיקה יש מדדים ברורים להצלחה: מכירות, מצעדים וכולי לצד מדדים לעניין והנאה. אני הבעתי דעתי. אהבת אותה? טוב. מרגיזה אותך? גם טוב. לא טענתי שהטענות שלי הן עובדות, טענתי שזה יותר מאשר דעה סובייקטיבית שלי, יש הרבה שחשים ככה, אני סה"כ מביע אותה. אפשר לראות בבירור שההשפעה של המוזיקה הברזילאית על הג'אז גדולה מאשר זו של הארגנטינאית. זה לא פוסל את התרומה של ארגנטינה. זה לא פוסל האזנה לאמנים רבים ושונים. יש דברים שהם ברורים. לפי השיטה שלך יכול מחר לקום מישהו לכתוב כמה תווים ולהגיד שהוא בשורה אחת עם מוצארט ובאך וכל מי שיטען אחרת הוא יטען שזה סובייקטיבי ושהוא לא מבין באמנות. לשיטתך זה יהיה נכון. במבחן המציאות זה לא יצליח. יש דברים שנשמעים יפים לביטוי אבל במציאות אינם מיושמים וטוב שכך.
כדורגל הוא אמנות במיוחד כדורגל ברזילאי. גם במוזיקה יש מדדים ברורים להצלחה: מכירות, מצעדים וכולי לצד מדדים לעניין והנאה. אני הבעתי דעתי. אהבת אותה? טוב. מרגיזה אותך? גם טוב. לא טענתי שהטענות שלי הן עובדות, טענתי שזה יותר מאשר דעה סובייקטיבית שלי, יש הרבה שחשים ככה, אני סה"כ מביע אותה. אפשר לראות בבירור שההשפעה של המוזיקה הברזילאית על הג'אז גדולה מאשר זו של הארגנטינאית. זה לא פוסל את התרומה של ארגנטינה. זה לא פוסל האזנה לאמנים רבים ושונים. יש דברים שהם ברורים. לפי השיטה שלך יכול מחר לקום מישהו לכתוב כמה תווים ולהגיד שהוא בשורה אחת עם מוצארט ובאך וכל מי שיטען אחרת הוא יטען שזה סובייקטיבי ושהוא לא מבין באמנות. לשיטתך זה יהיה נכון. במבחן המציאות זה לא יצליח. יש דברים שנשמעים יפים לביטוי אבל במציאות אינם מיושמים וטוב שכך.
Acoustic83
New member
אם הדברים האלה ברורים ...
איך זה שאנו לא מסוגלים לסכים על כך ? (אולי מפני שאינם ברורים דים) האם אני משתייך למיעוט נדיר עד כדי כך ? סביר בעיני יותר שידיעתך לגבי מוזיקה ארגנטינאית היא פשוט שטחית ומועטה ולכן דומה בעיניך שהיא פחות משמעותית או משפיעה. באשר לבטהובן , גם לו היו יצירות שהתקבלו והצליחו להגיע לאזניהם ולבבם של אנשים רק שנים לאחר מותו (ראה קונצ'רטו לכינור מאת בטהובן) כך שפופולריות ומכירות הן לא המדד לבחינת "עניין" ביצירה. על נסיונך האומלל לפסול את טענותי על ידי השוואת יצירות שאינה במקומה , אני יכול בהחלט לומר שעל פי המדד שלך, מוזיקה מזרחית מאת ליאור נרקיס היא כנראה טובה ומעניינת יותר מזו של צ'ארלי פארקר (ואפילו של בטהובן), שהרי מרבית אזרחי ישראל לא מסוגלים להאזין לאחרון ולו לחמש דקות רצופות בעוד שאת הקודם יזמרו לאורך כל הערב. באותו אופן בקנה מידה גלובלי, רגאטון-סגנון היפ הופ לטיני מודרני שמקורו במקסיקו וזוכה לאהדה רבה בגטו ההיספאני בארה"ב וגם בישראל ובאירופה,הוא כנראה "מעניין" יותר מאשר בוסה נובה ואפילו אופרה של מוצארט או סקרלאטי, כי בינינו , מרבית תושבי הכדור הזה יגידו לך שאופרה נשמעת להם "זוועה" ו"טוחנת בשכל" . ובמילים אחרות, הכל עובר עליך וקאקא בידיך. אני אגב, מאזין לעתים גם לג'אז של יוצרים ישראלים במשך שעות,ולעתים אפילו קולטריין, גילספי ודקסטר גורדון יכולים להרגיש לי כמו קידוח למעמקי הראש עד שבא לי לצעוק , די! משונה שאתה מנסה הוכיח באמצעים האלה שדעתך היא אובייטקיבית. לידיעתך, דעת רבים לא אינה בהכרח אוביקטיבית, היא לכל היותר סוביקטיבית פי מספר האנשים שמחזיקים בה . אגב, דיעה, על פי הגדרתה, היא סוביקטיבית. קצתי בויכוח אתך. מזכיר לי יותר מדי את ויכוחנו הקודם באשר ל"מיהו הגדול מכולם", שגם בו אגב התיאשתי מלנסות ולהסביר את עצמי למול המתקפה הטקסטואלית הסוביקטיבית, הבלתי סדורה והמעט ילדותית שהתיצבה למולי. ולבחור ששאל על בוסה נובה, לפחות נהנית מדו קרב בין שני חובבי ג'אז דעתנים.
איך זה שאנו לא מסוגלים לסכים על כך ? (אולי מפני שאינם ברורים דים) האם אני משתייך למיעוט נדיר עד כדי כך ? סביר בעיני יותר שידיעתך לגבי מוזיקה ארגנטינאית היא פשוט שטחית ומועטה ולכן דומה בעיניך שהיא פחות משמעותית או משפיעה. באשר לבטהובן , גם לו היו יצירות שהתקבלו והצליחו להגיע לאזניהם ולבבם של אנשים רק שנים לאחר מותו (ראה קונצ'רטו לכינור מאת בטהובן) כך שפופולריות ומכירות הן לא המדד לבחינת "עניין" ביצירה. על נסיונך האומלל לפסול את טענותי על ידי השוואת יצירות שאינה במקומה , אני יכול בהחלט לומר שעל פי המדד שלך, מוזיקה מזרחית מאת ליאור נרקיס היא כנראה טובה ומעניינת יותר מזו של צ'ארלי פארקר (ואפילו של בטהובן), שהרי מרבית אזרחי ישראל לא מסוגלים להאזין לאחרון ולו לחמש דקות רצופות בעוד שאת הקודם יזמרו לאורך כל הערב. באותו אופן בקנה מידה גלובלי, רגאטון-סגנון היפ הופ לטיני מודרני שמקורו במקסיקו וזוכה לאהדה רבה בגטו ההיספאני בארה"ב וגם בישראל ובאירופה,הוא כנראה "מעניין" יותר מאשר בוסה נובה ואפילו אופרה של מוצארט או סקרלאטי, כי בינינו , מרבית תושבי הכדור הזה יגידו לך שאופרה נשמעת להם "זוועה" ו"טוחנת בשכל" . ובמילים אחרות, הכל עובר עליך וקאקא בידיך
. אני אגב, מאזין לעתים גם לג'אז של יוצרים ישראלים במשך שעות,ולעתים אפילו קולטריין, גילספי ודקסטר גורדון יכולים להרגיש לי כמו קידוח למעמקי הראש עד שבא לי לצעוק , די! משונה שאתה מנסה הוכיח באמצעים האלה שדעתך היא אובייטקיבית. לידיעתך, דעת רבים לא אינה בהכרח אוביקטיבית, היא לכל היותר סוביקטיבית פי מספר האנשים שמחזיקים בה . אגב, דיעה, על פי הגדרתה, היא סוביקטיבית. קצתי בויכוח אתך. מזכיר לי יותר מדי את ויכוחנו הקודם באשר ל"מיהו הגדול מכולם", שגם בו אגב התיאשתי מלנסות ולהסביר את עצמי למול המתקפה הטקסטואלית הסוביקטיבית, הבלתי סדורה והמעט ילדותית שהתיצבה למולי. ולבחור ששאל על בוסה נובה, לפחות נהנית מדו קרב בין שני חובבי ג'אז דעתנים.ממש לא הבנת אותי נכון ואולי פה הבע
יה. אני לא טענתי שהטענות שלי הן אובייקטיביות, למעשה אני לא חושב שיש משהו אובייקטיבי בעולם. אני לא חושב למשל שמשהו ממה שכתבת הוא אובייקטיבי, אתה כתבת דברים סובייקטיביים לחלוטין. ההבדל הוא שאף אחד לא טרח לתשאל אותך האם אתה חושב שדעתך היא אובייקטיבית או סובייקטיבית. אני לא קורא מחשבות ולכן אני לא יודע האם אתה חושב שמה שכתבת הוא אובייקטיבי או סובייקטיבי וזה גם לא מטרה של דיון ראוי לשמו. דיון לשמו מתרחש כאשר כל הצדדים חושפים את דעתם. אני לא טענתי שצריך לעשות הצבעה דמוקרטית בכל העולם. מה שטענתי הוא, שדי ברור וידוע שהכדורגל הברזילאי הוא יותר מרתק מהארגנטיני. זה לא עניין של הצבעה או משהו כזה אלא עניין של תחושה כללית בכל דיון כדורגל. ברור שיש כאלו שעדיין מעדיפים את הכדורגל הארגנטיני, יש רבים כאלו, רבים מאוד. כשאתה טענת שדברי הם סובייקטיביים למעשה טענת שאני היחיד בעולם האוחז בדעה מסויימת ולא כן היא, אני מביע דעה הרווחת בקרב רבים. זה לא עובדה, אבל גם לא "דעה סובייקטיבית". זה איזושהי תחושה קיימת שאני מביע אותה סה"כ. זה לא אישי צא מזה. לא חייבים להסכים על כל דבר ידידי.
יה. אני לא טענתי שהטענות שלי הן אובייקטיביות, למעשה אני לא חושב שיש משהו אובייקטיבי בעולם. אני לא חושב למשל שמשהו ממה שכתבת הוא אובייקטיבי, אתה כתבת דברים סובייקטיביים לחלוטין. ההבדל הוא שאף אחד לא טרח לתשאל אותך האם אתה חושב שדעתך היא אובייקטיבית או סובייקטיבית. אני לא קורא מחשבות ולכן אני לא יודע האם אתה חושב שמה שכתבת הוא אובייקטיבי או סובייקטיבי וזה גם לא מטרה של דיון ראוי לשמו. דיון לשמו מתרחש כאשר כל הצדדים חושפים את דעתם. אני לא טענתי שצריך לעשות הצבעה דמוקרטית בכל העולם. מה שטענתי הוא, שדי ברור וידוע שהכדורגל הברזילאי הוא יותר מרתק מהארגנטיני. זה לא עניין של הצבעה או משהו כזה אלא עניין של תחושה כללית בכל דיון כדורגל. ברור שיש כאלו שעדיין מעדיפים את הכדורגל הארגנטיני, יש רבים כאלו, רבים מאוד. כשאתה טענת שדברי הם סובייקטיביים למעשה טענת שאני היחיד בעולם האוחז בדעה מסויימת ולא כן היא, אני מביע דעה הרווחת בקרב רבים. זה לא עובדה, אבל גם לא "דעה סובייקטיבית". זה איזושהי תחושה קיימת שאני מביע אותה סה"כ. זה לא אישי צא מזה. לא חייבים להסכים על כל דבר ידידי.
אף פעם
אל תשלול דעה של בנאדם.אתה יכול לא להסכים, אבל לשלול? למה? לגבי מה שרשמת על המוזיקה המזרחית, בהחלט משלבים שם משהו לטיני. מכות תוף הסנר הן שקולות לתוף הבאס במקצב סלסה ותוף הבאס מבצע קצב של פופ (מכה על כל רבע). אגב, בזאת אני מסיים איזושהי תקופה של שתיקה בפורום לשם ניסוי קטנטן. אני שמח שהוא עבר בהצלחה. והבטחה אישית- אני מבטיח שאני אנסה להכניס כמה דברים די אטרקטיביים לפורום מיד אחרי חנוכה-אני מקווה שזה יצלח.תחזיקו לי אצבעות.
אל תשלול דעה של בנאדם.אתה יכול לא להסכים, אבל לשלול? למה? לגבי מה שרשמת על המוזיקה המזרחית, בהחלט משלבים שם משהו לטיני. מכות תוף הסנר הן שקולות לתוף הבאס במקצב סלסה ותוף הבאס מבצע קצב של פופ (מכה על כל רבע). אגב, בזאת אני מסיים איזושהי תקופה של שתיקה בפורום לשם ניסוי קטנטן. אני שמח שהוא עבר בהצלחה. והבטחה אישית- אני מבטיח שאני אנסה להכניס כמה דברים די אטרקטיביים לפורום מיד אחרי חנוכה-אני מקווה שזה יצלח.תחזיקו לי אצבעות.
ל200 אחוז
המושג בוסה נובה בא מברזיל. בוסה זו המוסיקה הברזילאית העתיקה. אם תשאל נגני כלי הקשה ומתופפים שמבינים בזה הם יגידו לך ואפילו ידגימו לך את המקצב המיוחד שיש לבוסה. נובה= חדש. הבוסה החדשה באה לעולם עם צמיחתו של הג'אז הלטיני של דיזי גילספי למשל. הבוסה הגיע לארה"ב בצורה של דרך אגב ודיזי הפך אותה לחלק אינטגרלי מהג'אז למרות שזו טעות לחשוב ככה. לסיכון. במקור הבוסה היא מוסיקת עם ברזילאית-המאופיינת בעיקר במקצב המיוחד ובאקורדים המיוחדים. בוסה נובה- בוסה חדשה שצמחה באמצע המאה ה20. אני מקוה שהצלחתי לענות לך על שאלתך.
המושג בוסה נובה בא מברזיל. בוסה זו המוסיקה הברזילאית העתיקה. אם תשאל נגני כלי הקשה ומתופפים שמבינים בזה הם יגידו לך ואפילו ידגימו לך את המקצב המיוחד שיש לבוסה. נובה= חדש. הבוסה החדשה באה לעולם עם צמיחתו של הג'אז הלטיני של דיזי גילספי למשל. הבוסה הגיע לארה"ב בצורה של דרך אגב ודיזי הפך אותה לחלק אינטגרלי מהג'אז למרות שזו טעות לחשוב ככה. לסיכון. במקור הבוסה היא מוסיקת עם ברזילאית-המאופיינת בעיקר במקצב המיוחד ובאקורדים המיוחדים. בוסה נובה- בוסה חדשה שצמחה באמצע המאה ה20. אני מקוה שהצלחתי לענות לך על שאלתך.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.