אפשר להעזר בדוגמאות מהיומיום.
יש כאן חדר ומחשב וכסא וגוף ומחשבות ומילים וכתיבה ופוסט ויש מציאות בה הדברים האלה קורים. הם לא נפרדים, הם לא יכולים להיות נפרדים, זה רק הגיוני.
מילים אחרות למציאות: מודעות, חיים, קיום, חלל, שדה מאוחד ועוד, לפי מה שנוח ומוכר.
 
עד דוגמא: השימוש בגוף ראשון כמתאר את מה שקורה- אני כתבתי את הפוסט הזה, אני התקשרתי לטכנאי. האני בראש כל משפט קבוע, כל מה שמופיע אח"כ תמיד משתנה. האני זה המציאות.
בעוד כמה דקות יבוא טכנאי המזגן אבל המציאות בה זה יקרה אינה משתנה בעקבות כך. היא נשארת קבועה ומאפשרת את הופעת הטכנאי. ("אני אבוא בין 10-12". חה)
 
המציאות ממשית אך בלתי ניתנת לתפיסה, כמו הציטוט שלייטפלייק הביא, ולכן הבלבול.