Beyond Repair" - 8:11"
נתחיל מהנקודה הברורה - פרק מדהים. ואיך לא? כל הזמן אבי אבי, קרטר, אבי, קרטר, אבי אבי אבי..

ממש מיועד לי.. אז כמובן - נתחיל עם אבי.. יומולדת נוראי. יש מילים "יותר טובות" לתאר את זה? פשוט נוראי. הוא התחיל טוב בזה שאמא שלה התקשרה, ואז הוא פשוט התדרדר. שמתם לב איך שאלו את לוקה מה התאריך והוא ענה "ה-10" ואבי הסתכלה עליו במבט כ"כ נעלב? וקרטר.. לקרטר היה יותר מדי על הראש.. אז אולי אפשר לסלוח לו.. איך שמחתי כשקרטר אמר לאבי שהקשר שלו עם סוזן זה יותר ידידות (HA!), ואיך צחקתי כשהיא ענתה לו "אף פעם לא ראיתי אותך מנשק את פרנק ככה.." חיחי. מסכן גלאנט.. את כל העצבים שלה היא הוציאה עליו.. טוב, אני בטוחה שהוא יבין

הילד היה מאד חמוד.. הרגשתי שאני פשוט הולכת לבכות בקטע שהוא התחיל לרוץ ולקרוא לאמא שלו.. ועוד קטע יפה היה הקטע עם הציור וכשהוא אמר לאבי שהוא רוצה להשאר איתה.. ולוקה הולך.. באמת לא יזיק לו להעלם קצת.. אני מודה. קרטר.. וווווווא-אווו. נוח פשוט.. מגיע לו אמי!! איזו צמרמורת עברה בי כשהוא שמע את הקול של פול! המבט שלו היה כ"כ מלא עומק.. איך אבי ניסתה להגן עליו (לסגור את התריסים, למחוק את השם של פול מהלוח.. או בכלל להעיף את פול), ואיך סוזן הייתה קרה לעניין הזה. גם כן "חברה".. נו בטח, היא לא הייתה שם כשזה קרה, היא לא עזרה לקרטר בתקופה הקשה שלו. מי עזרה לו? -- אה כן, אבי. התעצבנתי כשהשוטר, או הרופא, או מי שזה לא היה, אמר לאבי וסוזן שפול צריך לקבל יחס של כבוד.. נו באמת! עוד רגע שמצריך אמי לנוח בפרק הזה - השיחה שלו עם אמא שלו.. זה היה פשוט מדהים.. גם שם עברה בי צמרמורת.. ("You were the same place that you´ve been my entire life, you were somewhere else!" ; "No! I´m blaming you for not being my mother! Bobby died, and I lost a mother.") מארק ורייצ´ל.. האם רייצ´ל משקרת לדעתכם? האם הקונדומים באמת מביה"ס? והאם מארק עשה לנכון שהוא חיטט לה בחפצים? לשאלה הראשונה קשה לי לענות.. אבל לדעתי מארק היה צריך לדבר עם רייצ´ל לפני.. כלומר, אני יודעת שהייתי נורא עצבנית אם מישהו היה נוגע לי בחפצים. מצד שני, היא יכולה להגיד לו שזה לא שלה ולהחביא את הסיגריות האחרות שלה אח"כ למקרה שהוא יחפש.. אז בעצם גם פה דיי קשה להחליט.. אז אני אסכם את הכל: וואו. Episode written by Jack Orman and R. Scott Gemmill Directed by Alan J. Levi