Baker`s Impeacment of the President
שמעתי את מר בייקר בלארי קינג לייב. אני מסכימה עם הנקודה הסורית בטיעון שלו (שסוריה מעדיפה ללכת למדינות הערביות המתונות והקרבה שלה לאירן זה רק בגלל שדחקו אותה לפינה הקיצונית... אם כי שוב, הם גם מפחדים מקרבה יתרה מהמערב ולכן תמיד התקשו ``לחצות את הקו`` לעשות שלום עם ישראל, שזה אומר שלום עם אמריקה - והכל התפוצץ ברגע האחרון ולא בגלל ישראל ורמת הגולן... אבל אפשר תמיד לנסות שוב...). סוריה זה ``הבייבי`` של בייקר בדו``ח. דבר שלא יהיה לעולם מקובל על הנשיא, כיוון שהLEGACY שלו, הבלתי ריאלי, הוא דבקות בדמוקרטיה במזרח התיכון (במקום ``יציבות`` שבייקר-המילטון מנסים להביא). ברגע שיהיה צורך לנהל מו``מ עם סוריה, היא תרצה גם את לבנון. לפיכך, הנשיא יאלץ להפנות את הגב ל``קואליציה האנטי סורית`` בלבנון, אלא שבעצם מחזיקים את הדמוקרטיה בלבנון. ולא שיש לי משהו נגד הממשלה של סניורה. אני דווקא חושבת שהם טובים לישראל, בסך הכל. למעשה בין לבחור בסוריה או בממשלת סניורה, לעניות דעתי שתי הבחירות מקובלות עלי וטובות לישראל, לעומת ממשלת מליכי וכל הקשרים שלה עם אירן. בכל מקרה, הנשיא לא יוותר לעולם על ממשלת סניורה , שמביאה לו את הLEGACY של ``דמוקרטיה`` מדומה כביכול (במקום ``יציבות`` ריאלית), וסוריה מעונינת בלבנון לא פחות ממה שהיא מעונינית ברמת הגולן ואפילו יותר.. ולכן.. כשמודבר במו``מ עם סוריה, השאלה הגדולה איננה - מה עם רמת הגולן? והאם הישראלים יהיו מוכנים להתגמש בנושא? (וכל הראשי ממשלה בישראל מאוד רצו את המסלול הסורי יותר ממה שהם רצו את המסלול הפלשתיני). לכן, צר לי שוב לשתוף את כל התקוות של כולם, אבל הנשיא לא יתגמש בנושא הסורי - לא בגלל רמת הגולן, אלא בגלל ממשלת סניורה (שאני לא נגדה). הוא כבר הכריז שהוא לא יבוא במו``מ עם סוריה ואירן (כפי שטענתי בהודעה הקודמת, שהוא מכין את הקרקע כבר בכדי ``לשטוף`` החוצה את דו``ח בייקר-המילטון). ולכן הדו``ח של בייקר-המילטו תקוע. הקונגרס כולו כבר מתחיל לזוז לטובת הדו``ח - שהוא קונצנזוס של דמוקרטים ורפובליקנים. זו ועדה ``דו מפלגתית`` ומכאן כוחה שהיא בנויה הן מדמוקרטים והן מרפוליקנים - מה גם שהיא הוסמכה לתפקידה בזמן שהרפוליקנים היו בשלטון. בלי הנשיא זה לא יזוז - והנשיא לא יקבל את הדו``ח של ``בייקר המילטון`` כPACKAGE. הוא ישלח את טוני בלייר לישראל, כדי להוריד את הלחץ. כלומר, הוא יעשה CHERRY PICK של דו``ח בייקר-המילטון - אבל הסכסכוך הישראלי פלסטיני , גם אם יפתר הוא רק ``חתיכה אחת בכל הפאזל`` של הבעיה במזרח התיכון (``הפאזל של המזרח התיכון``)- והסכסוך הישראלי-פלסטיני, כחתיכה אחת בפאזל של המזרח התיכון, לא יכול לפתור סכסוך של 1000 שנה בין הסונים לשיעים בעירק... ואם יפתר הסכסוך הישראלי-פלשטיני? האם ``האלימות הסקטוריאלית`` (או אם להגיד את האמת.... ``מלחמת האזרחים`` בעירק ) - תפסק? ומה עם סוריה? האם במקרה כזה היא תפסיק לערער את היציבות בתוך עירק? חד-משמעי : לא!!!! ומה עם אירן? אם הסכסוך הישראלי פלסטיני יפתר האם ``החתיכה בפאזל`` של אירן תפסיק לערער את היציבות בעירק? חד משמעי: לא!!! ולכן, הבחירה של הנשיא לשלוח את טוני בלייר לישראל ולאבו מאזן כCHERRY PICK בדו``ח של בייקר-המילטון- לא תפתור את הבעיה במזרח התיכון כולו. כפי שקיסינג`ר אמר : ``להתיחס לבעיה במובן הרחב יותר`` - הוא התכוון לפתור את ``הפאזל`` על כל חתיכותיו: את הבעיה הסורית בפאזל, האירנית, הישראלית-פלסטינית וכו. אבל הנשיא בוש, לא רוצה לוותר על לבנון וסניורה, ובלי לבנון זה לא משנה בכלל רמת הגולן. ובלי הנשיא לא יזוז כלום.. כי הוא הנשיא... ולכן בייקר לא יצליח להזיז את הנשיא מדעותיו. מה שכן, בכל מקרה בקרוב יחל השימוע של ``מדיניות טרום עירק``. שבו הנשיא יתגלה כמי שהטעה את הקונגרס , בדבר זה שלא היה מעולם נשק להשמדה המונית בעירק ואז הנשיא יודח. רק במקרה שהנשיא יודח, אז בייקר-המילטון, הרפולקנים והדמוקרטים כאחד יוכלו להתחיל להזיז את ההמלצות של ועדת בייקר-המילטון. לכן, מי שמקווה לשכנע את הנשיא שהכניס אתכם לכל ``הבוץ העירקי`` לוותר על מר סניורה והקואליציה האנטי-סורית טועה. זה לבקש ממנו לוותר על הדמוקרטיה בלבנון לטובת סוריה והוא לא יעשה את זה. אבל בקרוב יתכן ובכל מקרה הוא יודח, אני לא מניחה שבייקר יתנגד לזה... ואז יהיה ניתן להזיז את הענינים קדימה. אני אומרת כאן לא את משאלת הלב שלי, אלא את המציאות עצמה ואת האמת. בכדי שתהיו מוכנים לזה. אני לא אבכה אם הוא מר בוש יודח, אבל גם לא ארקוד משמחה. הסיבה שהוא צריך להיות מודח , זה לא בגלל שהרבה אנשים שונאים אותו ולא חסר כאלה.. אלא בגלל שהוא ביצע עבירה .. בזה שהוא הטעה את הקונגרס, את העם האמריקני ואת הבטחון הלאומי של אמריקה והעולם ואת מעמדה הבין לאומי של אמריקה כמנהיגת העולם. לך תתקן עכשיו את כל ``הברוך`` שמר בוש בישל לעם האמרקיני כשהוא שיקר לו כשיצא למלחמה.
שמעתי את מר בייקר בלארי קינג לייב. אני מסכימה עם הנקודה הסורית בטיעון שלו (שסוריה מעדיפה ללכת למדינות הערביות המתונות והקרבה שלה לאירן זה רק בגלל שדחקו אותה לפינה הקיצונית... אם כי שוב, הם גם מפחדים מקרבה יתרה מהמערב ולכן תמיד התקשו ``לחצות את הקו`` לעשות שלום עם ישראל, שזה אומר שלום עם אמריקה - והכל התפוצץ ברגע האחרון ולא בגלל ישראל ורמת הגולן... אבל אפשר תמיד לנסות שוב...). סוריה זה ``הבייבי`` של בייקר בדו``ח. דבר שלא יהיה לעולם מקובל על הנשיא, כיוון שהLEGACY שלו, הבלתי ריאלי, הוא דבקות בדמוקרטיה במזרח התיכון (במקום ``יציבות`` שבייקר-המילטון מנסים להביא). ברגע שיהיה צורך לנהל מו``מ עם סוריה, היא תרצה גם את לבנון. לפיכך, הנשיא יאלץ להפנות את הגב ל``קואליציה האנטי סורית`` בלבנון, אלא שבעצם מחזיקים את הדמוקרטיה בלבנון. ולא שיש לי משהו נגד הממשלה של סניורה. אני דווקא חושבת שהם טובים לישראל, בסך הכל. למעשה בין לבחור בסוריה או בממשלת סניורה, לעניות דעתי שתי הבחירות מקובלות עלי וטובות לישראל, לעומת ממשלת מליכי וכל הקשרים שלה עם אירן. בכל מקרה, הנשיא לא יוותר לעולם על ממשלת סניורה , שמביאה לו את הLEGACY של ``דמוקרטיה`` מדומה כביכול (במקום ``יציבות`` ריאלית), וסוריה מעונינת בלבנון לא פחות ממה שהיא מעונינית ברמת הגולן ואפילו יותר.. ולכן.. כשמודבר במו``מ עם סוריה, השאלה הגדולה איננה - מה עם רמת הגולן? והאם הישראלים יהיו מוכנים להתגמש בנושא? (וכל הראשי ממשלה בישראל מאוד רצו את המסלול הסורי יותר ממה שהם רצו את המסלול הפלשתיני). לכן, צר לי שוב לשתוף את כל התקוות של כולם, אבל הנשיא לא יתגמש בנושא הסורי - לא בגלל רמת הגולן, אלא בגלל ממשלת סניורה (שאני לא נגדה). הוא כבר הכריז שהוא לא יבוא במו``מ עם סוריה ואירן (כפי שטענתי בהודעה הקודמת, שהוא מכין את הקרקע כבר בכדי ``לשטוף`` החוצה את דו``ח בייקר-המילטון). ולכן הדו``ח של בייקר-המילטו תקוע. הקונגרס כולו כבר מתחיל לזוז לטובת הדו``ח - שהוא קונצנזוס של דמוקרטים ורפובליקנים. זו ועדה ``דו מפלגתית`` ומכאן כוחה שהיא בנויה הן מדמוקרטים והן מרפוליקנים - מה גם שהיא הוסמכה לתפקידה בזמן שהרפוליקנים היו בשלטון. בלי הנשיא זה לא יזוז - והנשיא לא יקבל את הדו``ח של ``בייקר המילטון`` כPACKAGE. הוא ישלח את טוני בלייר לישראל, כדי להוריד את הלחץ. כלומר, הוא יעשה CHERRY PICK של דו``ח בייקר-המילטון - אבל הסכסכוך הישראלי פלסטיני , גם אם יפתר הוא רק ``חתיכה אחת בכל הפאזל`` של הבעיה במזרח התיכון (``הפאזל של המזרח התיכון``)- והסכסוך הישראלי-פלסטיני, כחתיכה אחת בפאזל של המזרח התיכון, לא יכול לפתור סכסוך של 1000 שנה בין הסונים לשיעים בעירק... ואם יפתר הסכסוך הישראלי-פלשטיני? האם ``האלימות הסקטוריאלית`` (או אם להגיד את האמת.... ``מלחמת האזרחים`` בעירק ) - תפסק? ומה עם סוריה? האם במקרה כזה היא תפסיק לערער את היציבות בתוך עירק? חד-משמעי : לא!!!! ומה עם אירן? אם הסכסוך הישראלי פלסטיני יפתר האם ``החתיכה בפאזל`` של אירן תפסיק לערער את היציבות בעירק? חד משמעי: לא!!! ולכן, הבחירה של הנשיא לשלוח את טוני בלייר לישראל ולאבו מאזן כCHERRY PICK בדו``ח של בייקר-המילטון- לא תפתור את הבעיה במזרח התיכון כולו. כפי שקיסינג`ר אמר : ``להתיחס לבעיה במובן הרחב יותר`` - הוא התכוון לפתור את ``הפאזל`` על כל חתיכותיו: את הבעיה הסורית בפאזל, האירנית, הישראלית-פלסטינית וכו. אבל הנשיא בוש, לא רוצה לוותר על לבנון וסניורה, ובלי לבנון זה לא משנה בכלל רמת הגולן. ובלי הנשיא לא יזוז כלום.. כי הוא הנשיא... ולכן בייקר לא יצליח להזיז את הנשיא מדעותיו. מה שכן, בכל מקרה בקרוב יחל השימוע של ``מדיניות טרום עירק``. שבו הנשיא יתגלה כמי שהטעה את הקונגרס , בדבר זה שלא היה מעולם נשק להשמדה המונית בעירק ואז הנשיא יודח. רק במקרה שהנשיא יודח, אז בייקר-המילטון, הרפולקנים והדמוקרטים כאחד יוכלו להתחיל להזיז את ההמלצות של ועדת בייקר-המילטון. לכן, מי שמקווה לשכנע את הנשיא שהכניס אתכם לכל ``הבוץ העירקי`` לוותר על מר סניורה והקואליציה האנטי-סורית טועה. זה לבקש ממנו לוותר על הדמוקרטיה בלבנון לטובת סוריה והוא לא יעשה את זה. אבל בקרוב יתכן ובכל מקרה הוא יודח, אני לא מניחה שבייקר יתנגד לזה... ואז יהיה ניתן להזיז את הענינים קדימה. אני אומרת כאן לא את משאלת הלב שלי, אלא את המציאות עצמה ואת האמת. בכדי שתהיו מוכנים לזה. אני לא אבכה אם הוא מר בוש יודח, אבל גם לא ארקוד משמחה. הסיבה שהוא צריך להיות מודח , זה לא בגלל שהרבה אנשים שונאים אותו ולא חסר כאלה.. אלא בגלל שהוא ביצע עבירה .. בזה שהוא הטעה את הקונגרס, את העם האמריקני ואת הבטחון הלאומי של אמריקה והעולם ואת מעמדה הבין לאומי של אמריקה כמנהיגת העולם. לך תתקן עכשיו את כל ``הברוך`` שמר בוש בישל לעם האמרקיני כשהוא שיקר לו כשיצא למלחמה.