"Back to square 1" - חזרה להתחלה
ה"בזכותו" שלי (זה שבזכותו אני כאן ובזכותו אני לומדת על ADHD) כבר בן 8+. בערך מגיל 4 שלו התחלנו את תהליך האבחונים והלמידה. עד אז הייתי רבה איתו המון ולא מבינה אותו וכועסת וכו' עד שלמדתי להבין אותו. זה לא שלא רבנו אבל פחות. היתה יותר הבנה ותקשורת טובה יותר ואפילו התקרבנו יותר. לאחרונה (אפשר לומר כשבועיים שלושה) אני מרגישה שחזרנו לנקודת ההתחלה. אנחנו שוב רבים - אין תקשורת טובה בינינו. הייחסים נעכרו - הקשר הוא של כעס ומריבות. או של התעלמות. כאילו כל ההתקדמות של הארבע שנים נמחקה כלא היתה. ממש כאילו הוא לא סובל אותי ואין לו סבלנות אלי. אנחנו רבים המון וזה עיקר הקשר בינינו. זה כמובן כואב. אני לא יודעת להצביע על אירוע מסויים או משהו שקרה ויכול היה לגרום לזה. מה עושים?
ה"בזכותו" שלי (זה שבזכותו אני כאן ובזכותו אני לומדת על ADHD) כבר בן 8+. בערך מגיל 4 שלו התחלנו את תהליך האבחונים והלמידה. עד אז הייתי רבה איתו המון ולא מבינה אותו וכועסת וכו' עד שלמדתי להבין אותו. זה לא שלא רבנו אבל פחות. היתה יותר הבנה ותקשורת טובה יותר ואפילו התקרבנו יותר. לאחרונה (אפשר לומר כשבועיים שלושה) אני מרגישה שחזרנו לנקודת ההתחלה. אנחנו שוב רבים - אין תקשורת טובה בינינו. הייחסים נעכרו - הקשר הוא של כעס ומריבות. או של התעלמות. כאילו כל ההתקדמות של הארבע שנים נמחקה כלא היתה. ממש כאילו הוא לא סובל אותי ואין לו סבלנות אלי. אנחנו רבים המון וזה עיקר הקשר בינינו. זה כמובן כואב. אני לא יודעת להצביע על אירוע מסויים או משהו שקרה ויכול היה לגרום לזה. מה עושים?