back from london-nyc
כן, אני חדשה פה אבל לא נורא. חזרתי מטיול של לונדון-ניויורק. אני פיצקית (שזה אומר 16) אז לא כל כך נהניתי להיסחב אחרי ההורים לכל מקום. מה לעשות שהם עדיין לא נותנים עצמאות מלאה בחו"ל... אבל נהניתי מהפן התרבותי שהוא כמובן מחזות הזמר. ראיתי את ההפקה הלונדונית של גברתי הנאווה ופשוט נהניתי מכל רגע! בניויורק ראיתי את ההפקה של הפנטום ודווקא פחות נהניתי. לדעתי הם הפכו את ההפקה למשהו ראוותני מדי. הזמרים הם זמרי אופרה, מה שלדעתי הורס את העוצמה שבמוסיקה. אבל זאת עדיין חוויה שרציתי לעבור. ממה שבאמת התרשמתי היה שיקאגו. הוא באמת מחזמר מתוק, ג´אזי ועשוי כמו שצריך. היופי הוא בפשטות שלו ובחיבור בין המוסיקה לריקוד שאינו מלא בפרטי התפאורה או עמוס בתלבושות מתנופפות. פשוט להקת רקדנים. שונה אבל מקסים. אבל מה אני יודעת? אני רק בת 16
that gumby cat wont leave my mind
כן, אני חדשה פה אבל לא נורא. חזרתי מטיול של לונדון-ניויורק. אני פיצקית (שזה אומר 16) אז לא כל כך נהניתי להיסחב אחרי ההורים לכל מקום. מה לעשות שהם עדיין לא נותנים עצמאות מלאה בחו"ל... אבל נהניתי מהפן התרבותי שהוא כמובן מחזות הזמר. ראיתי את ההפקה הלונדונית של גברתי הנאווה ופשוט נהניתי מכל רגע! בניויורק ראיתי את ההפקה של הפנטום ודווקא פחות נהניתי. לדעתי הם הפכו את ההפקה למשהו ראוותני מדי. הזמרים הם זמרי אופרה, מה שלדעתי הורס את העוצמה שבמוסיקה. אבל זאת עדיין חוויה שרציתי לעבור. ממה שבאמת התרשמתי היה שיקאגו. הוא באמת מחזמר מתוק, ג´אזי ועשוי כמו שצריך. היופי הוא בפשטות שלו ובחיבור בין המוסיקה לריקוד שאינו מלא בפרטי התפאורה או עמוס בתלבושות מתנופפות. פשוט להקת רקדנים. שונה אבל מקסים. אבל מה אני יודעת? אני רק בת 16