יש המון בלאגאן בגלל שהכותרת הפורמאל
עדיין מבוססת על ה-DSM ןה-ICD ושם עדיין מופיע PDD (שהרי עדיין לא יצאה מהדורה חדשה) בעוד שבפועל, לפחות בארה"ב, תראי את המונח ASD ברוב הפרסומים, אתרי האינטרנט, הכנסים וכ"ד. אבל גם כאן יש עוד הרבה אנשי-מקצוע שלא עידכנו את המונח, ואז ההורים שוב מתבלבלים. ועכשיו זו כבר יותר עמדה אישית (המבוססת על הגישה הטיפולית שאני "שייכת" אליה) מאשר אמת אובייקטיבית ומוסכמת: מה שמאפיין את כל האנשים על הספקטרום הם ליקויי-הליבה של ה-ASD : קושי בשיתוף חוויתי, קושי באנליזה דינמית, קושי בחשיבה גמישה, קושי ב-SOCIAL REFRENCING וקושי בזיכרון אפיזודי. את הקשיים האלה אפשר לראות אצל כל האנשים שיש להם ASD, דבר שיכול לפתוח דיון נוסף על המונחים של "תיפקוד גבוה" ו"תיפקוד נמוך" (את וודאי כבר מנחשת מה דעתי עליהם...) קשיים בהתנהגות, בדיבור, בכישורי-למידה הם נלווים לאוטיזם ואינם האוטיזם עצמו. כלומר - העובדה שילד לא מדבר בכלל או מדבר המון מגיל צעיר לא הופכת אותו ליותר או פחות אוטיסט. כנ"ל לגבי כתיבה\ קריאה וכנ"ל לגבי תנועות חזרתיות. כך גם לגבי "בעיות התנהגות", מונח שאני הכי פחות מבינה למה הוא מתכוון. האוטיזם הוא ליקוי נוירו-התפתחותי, ולא ליקוי-למידה (במובן של SKILLS ) או בעיית-התנהגות. טוב, ברור שהנושא קרוב לליבי אז כדאי לעצור כאן. לגבי הגדרות בכל אופן: כשתראי ASD תדעי שאת רואה משהו יותר מעודכן . לדעתי זה גם יותר ברור למשפחות (כי קשה מאוד מאוד להתמודד עם ההבחנה של האוטיזם וכשאתה צריך פתאום להגיד לעצמך שזה לא אוטיזם אלא PDD נוס או בוס או שוס, אז שוב אתה מתבלבל) וכמובן שלא דיברנו עוד על MSDD ועל NVLD שגם הן כותרות שצריך לדעת למקם בסבך הטרמינולוגיה. בהצלחה, ענת.
