אתגר לרת"א. האם ירימו את הכפפה?
במאמר אנו רואים איך מדינה, שחושבת כי תעופה זה דבר, המעוגן בבסיס הפילוסופיה הלאומית שלהם - החוקה - חופש העיסוק והזכות של הפרט לקבל החלטות, כאדם בוגר האחראי למעשיו, המחוקק מאלץ את הרגולטור (דרגה מתחתיו) לאפשר ליותר אנשים לעסוק , בלי הגבלות, בעיסוק שהם אוהבים.
זוהי דוגמא לכך כי אם רוצים, אפשר להכריח את הרגולטור לקבל החלטות, שלכאורה, הן בתחום סמכותו המקצועית, הנוגדות את תפישת העולם שלו. תפקיד הרגולטור לשרת את הציבור ולא למנוע מהציבור את חופש הבחירה.
וזה מתאים לדיון שמתנהל כאן לגבי סגירות ואיסורים המוטלים על התעופה הספורטיבית הכללית. המדינה צריכה לכפות הן על רת"א והן על מערכת הביטחון (שניהם, בעצם, אמורים לשרת את המדינה) התנהלות המשרתת את הציבור ולא מסרסת אותו השכם והערב.
ולגיורא רום - אתה רוצה לאמץ את התפיסה האמריקאית, הנה, יש לך אתגר!
אריאל אריאלי
