3 שעות עברו מאז שנכנסת בדלת ואתה עדיין פה.
הגוף שלך מלופף בגוף שלי ברמה שאפילו כנף של זבוב לא תכנס בינינו.
חום הגוף שלך זה משהו שלא חוויתי מעולם.
אני אפילו לא יכולה להסביר את ההרגשה, אבל זה ממכר ברמות.
כבר כמה פעמים אמרת שאתה צריך ללכת כי כבר מאוחר,
אבל אתה לא מצליח להתנתק ממני,
וגם אני לא ממך.
החלק של הסקס המהמם, העדין (יותר ופחות), החושני והמיוזע נגמר
ויותר משעה שאנחנו פשוט מחובקים ומתנשקים.
איך התגעגעתי להתנשק ככה, מלא מלא ובלי הפסקה.
אתה מתוק ורך וטעים ואני נמסה מאיך שאתה עוטף אותי, מלטף אותי, מנשק אותי.
כל כולך רוצה ומשתוקק לעשות לי טוב ולראשונה, ואחרי די הרבה זמן, אני מרגישה שאני יכולה להיות אני,
לשחרר את הלא נעים לי" ואת "מה הוא יחשוב עלי" ובאמת להיות נוכחת ברגע ולתת לעצמי ליהנות עד הסוף.
מידי פעם אני עוצרת את הנשיקה, גם כדי לקחת קצת אוויר
אבל בעיקר כדי להסתכל בפנים היפות שלך.
טובעת בעיניים הכחולות המטורפות שיש לך,
מן כחול בהיר צלול של ים מלדיבי.
ולא מפסיקה לפרוע לך את התלתלים היפים והבלונדיניים שעל ראשך.
אני מחייכת אליך ואתה אלי.
עוברת עם קצות האצבעות שלי על הפנים שלך,
לומדת כל תו, כל עיקול וגבעה.
אתה עוצם עיניים ומתמכר למגע.
מתקרבת שוב ומנשקת כל ס"מ בפנים שמטריפות לי ת'מוח.
את העיניים, האף, הלחיים, ושוב חוזרת לנשק את השפתיים הממכרות שלך.
ואתה? מנשק אותי בעדינות וממשיך לטייל עם האצבעות שלך על הגב שלי,
הלוך וחזור, מלטף עם כל כף היד את הגוף שלי, הגב, הישבן והרגליים.
אני נמסה מהמגע שלך וחושבת לעצמי עד כמה חסרה לי האהבה הזו.
יש לך גוף מושלם, חלק ורך ויפה ומעוצב,
והריח שלך, אני מוצאת את עצמי חוזרת לצוואר שלך שוב ושוב כדי להסניף אותך,
לנשוך אותך קלות, לנשק אותך.
רוצה שתשאר פה עד אחרית הימים, אני חושבת בראש, אבל לא אומרת כלום.
זה קשר של "פאן", שמת את הדברים על השולחן מההתחלה.
ויש לי מן תחושה כזו בלב, מן צביטה של ספק אכזבה - ספק קבלה.
יודעת שפער הגילאים בינינו, לא מותיר אפשרות אחרת, אבל מותר לרצות.
it is what it is אני אומרת לעצמי ושוקעת שוב בגוף שלך.
עד העונג הבא.
איתך.
הגוף שלך מלופף בגוף שלי ברמה שאפילו כנף של זבוב לא תכנס בינינו.
חום הגוף שלך זה משהו שלא חוויתי מעולם.
אני אפילו לא יכולה להסביר את ההרגשה, אבל זה ממכר ברמות.
כבר כמה פעמים אמרת שאתה צריך ללכת כי כבר מאוחר,
אבל אתה לא מצליח להתנתק ממני,
וגם אני לא ממך.
החלק של הסקס המהמם, העדין (יותר ופחות), החושני והמיוזע נגמר
ויותר משעה שאנחנו פשוט מחובקים ומתנשקים.
איך התגעגעתי להתנשק ככה, מלא מלא ובלי הפסקה.
אתה מתוק ורך וטעים ואני נמסה מאיך שאתה עוטף אותי, מלטף אותי, מנשק אותי.
כל כולך רוצה ומשתוקק לעשות לי טוב ולראשונה, ואחרי די הרבה זמן, אני מרגישה שאני יכולה להיות אני,
לשחרר את הלא נעים לי" ואת "מה הוא יחשוב עלי" ובאמת להיות נוכחת ברגע ולתת לעצמי ליהנות עד הסוף.
מידי פעם אני עוצרת את הנשיקה, גם כדי לקחת קצת אוויר
אבל בעיקר כדי להסתכל בפנים היפות שלך.
טובעת בעיניים הכחולות המטורפות שיש לך,
מן כחול בהיר צלול של ים מלדיבי.
ולא מפסיקה לפרוע לך את התלתלים היפים והבלונדיניים שעל ראשך.
אני מחייכת אליך ואתה אלי.
עוברת עם קצות האצבעות שלי על הפנים שלך,
לומדת כל תו, כל עיקול וגבעה.
אתה עוצם עיניים ומתמכר למגע.
מתקרבת שוב ומנשקת כל ס"מ בפנים שמטריפות לי ת'מוח.
את העיניים, האף, הלחיים, ושוב חוזרת לנשק את השפתיים הממכרות שלך.
ואתה? מנשק אותי בעדינות וממשיך לטייל עם האצבעות שלך על הגב שלי,
הלוך וחזור, מלטף עם כל כף היד את הגוף שלי, הגב, הישבן והרגליים.
אני נמסה מהמגע שלך וחושבת לעצמי עד כמה חסרה לי האהבה הזו.
יש לך גוף מושלם, חלק ורך ויפה ומעוצב,
והריח שלך, אני מוצאת את עצמי חוזרת לצוואר שלך שוב ושוב כדי להסניף אותך,
לנשוך אותך קלות, לנשק אותך.
רוצה שתשאר פה עד אחרית הימים, אני חושבת בראש, אבל לא אומרת כלום.
זה קשר של "פאן", שמת את הדברים על השולחן מההתחלה.
ויש לי מן תחושה כזו בלב, מן צביטה של ספק אכזבה - ספק קבלה.
יודעת שפער הגילאים בינינו, לא מותיר אפשרות אחרת, אבל מותר לרצות.
it is what it is אני אומרת לעצמי ושוקעת שוב בגוף שלך.
עד העונג הבא.
איתך.
אפשר לחשוב שאני דוד גרוסמן ז"ל... 