and in the end

[melancholy man]

and in the end

מי לא מכיר את השורה בסוף? רוב האנשים בעולם ישבעו לכם בנקיטת חפץ שכך מסתיים אבבי רואד של הביטלס ושזה הסיום הכי מגניב לאלבום כלשהו, האמת כמובן, שהביטלס מאחר והם הביטלס לא יכלו לסיים כך והוסיפו עוד איזו דחקה על המלכה בסוף, מעין "לשירת ההמנון הקהל יעמוד רגליו וימות מצחוק" כזה בסוף מה שאמור היה להיות אלבום הסיום של הלהקה הענקית הזאת. האמת היא שלושת האלבום הגדולים והמעוצבים של הביטלאות: אבבי סרג'נט פפר וריבולבר יש סיום שהוא לא פחות מפצצת אטום (יש להם עוד אלבומים נפלאים אל שלושת אלה הם המעוצבים ביותר שלהם), בריבולבר זה TNK שהוא פצצת אטום אמיתית ושיר לא פחות ממהפכני, בסרג'נט פפר זה day in a life שבעצמו הוא סיום מדליק לאלבום ואפקט הסליל המנוגן לאחור בסוף שנותן את הגוון המיוחד שלו לכל העניין. לא זה לא עוד שרשור ביטלס, השרשור הזה מיוחד לסופים, סופים של אלבומים, זה יכול שיר סיום סיום מפתיע או מענג במיוחד, אפילו אפקט סיום מדליק, מה הסופים האהובים עליכם?

 

[dj MosheL]

PARADISE /THE SPELL

הוא השיר שמסיים את האלבום DEMONS& WIZARDS שלדעת רבים נחשב כאלבום הכי טוב של להקת URIAH HEEP לגבי זהו הסיום הכי טוב לתקליט שנוצר אי פעם להלו הדברים שכתבתי על השיר בסקירה שלי על האלבום (לסקירה המלאה לחצו על הלינק) ועכשיו, לאחר כל זה השיא, עוד לפנינו, בשיר גן העדן המכושף, או בשמו PARADISE /THE SPELL השיר מתחיל בבלדה שקטה ויפה בליווי של גיטרה אקוסטית ונגינת באס נהדרת שמלווה את השיר לכל אורכו ובדואט של KEN יחד עם BYRON כאשר כל אחד מהם שר בית בסופו של השיר. ואז, כשאתם חושבים שהשיר נגמר, הוא משתלב בצורה גאונית עם השיר ,THE SPELL ושני השירים כשהם שלובים יחדיו מספרים למעשה את כל הסיפור של התקליט הזה, המלחמה של הטוב ברע, הקוסם הטוב מול השד, והשיא בסולו גיטרה מצמרר ביופיו, אחד הסולואים המופלאים שיצר מוסיקאי אי פעם. איזה סולו! כל פעם שאני שומע אותו אני מתחיל לבכות, אתם פשוט שומעים איך הגיטרה מתייפחת בצליל ענוג....

 

[oribarak]

יש כל כך הרבה..

זה הסיום של דארק סייד, וזה הסיום של ה doors הראשון והאחרון, וזה הסיום של וויש יו וור היר, ושל לד זפלין 2 עם הבלוז השקט בסוף... אבל אני דווקא בחרתי בסוף אחר electric ladyland של ג'ימי הנדריקס...השיר האחרון, voodoo child(slight return, שמתחיל בפריטה על מיתרים חנוקים , עם אפקט של וואווא, עם סולו גיטרה גאוני שפותח את ה...יצירה, וסולו גיטרה עצום שסוגר אותה, כשבא לך שזה רק ימשיך... זה סיום של אלבום מהפכני...לדעתי

 

[פישקין]

Natural Beauty-Neil Young../images/Emo203.gif

מתוך HARVEST MOON. שיר אקוסטי יפיפה בן עשר דקות שעוסק ביופיו של הטבע והצורך לשמרו. השיר מסתים בציוצי ציפורים שהוקלטו ביערות הגשם של ברזיל שמשתלבות אם מחיאות הכפיים של הקהל. פשוט מקסים.

 

[Welsh]

This Is The End

לפני שנים, בעליה לתורה, אמר לי הרבי "מה שחשוב זה שתתחיל טוב ושתסיים טוב, את השאר גם ככה אף אחד לא יזכור" אם הוא צדק או לא אני לא יודע, אבל לפחות במוזיקה, הסוף לא פחות חשוב מהפתיחה, הוא זה שמשאיר את הטעם של עוד או שלא. הסוף של Vol.1 של הטרבלינג ווילבוריס, End Of The Line בהחלט משאיר טעם של עוד. שיר מדליק המסיים אלבום כיפי של להקה שהורכבה מאומנים שעוד לפני הקלטת האלבום העולם כבר היה בידיהם. בוב דילן, ג'ורג' הריסון, טום פטי, ג'ף לין ורוי הורביסון- אם זה לא Dream Team אני לא יודע מה כן. Jugband Blues סיד חותם את האלבום האחרון בהשתתפותו בלהקה בשיר מטריד משהו, מילים קשות, מוזיקה ביזארית. החלק האינסטרומנטלי עם הכלי נשיפה הוא אחד הקטעים שעדיין מעלים לי את הדופק, גם אחרי אינספור שמיעות, זה פשוט שיר שמזעזע אותי, השיגעון, הכעס והכאב שמאוחר יותר מתחלפים באדישות. הוא כמו צלקת שעם כל שמיעה הולכת ומתעמקת, סיפור עצוב. ובמעבר חד, The Night: Nights In White Satin שיר האהבה האידאלי, למרות החרישה שלו לאורך השנים, אני עדיין נהנה ממנו כל פעם מחדש. השיר ממשיך במגמה ההולכת וחוזרת לכל אורך האלבום Days Of Future Passed, לחן יפיפה ומילים נוגעות. שיר מושלם שמסיים אלבום מושלם של המודי בלוז (by the way לאן כדאי להמשיך איתם?). Seagull השיר שמסיים את הS/T של Bad Company , שיר רגוע שעושה נעים באוזן. הגיטרה פורטת רכות, למרות שמוקדם יותר באלבום היא הראתה שהיא יודעת גם לתת בראש והסולן מלטף את הליווי בקול נגה. מה עוד אפשר לבקש משיר סיום?

 

[מונטמורנסי]

אחד לדרך...

כבר כתבתי אחד אבל זה כל כך קשה לברור מה כן ומה לא. (חוצמזה השאלה היא האם מדובר בסיום טוב או בשיר אחרון טוב? זה שני דברים שונים). בכל זאת: סיומים טובים: FAIRPORT CONVENTION - MEET ON THE LEDGE כשאני מדבר על סיום טוב אני מדבר על מין אווירה (רציתי לכתוב ניחוח) כזאת שקשה לתאר או להגדיר אותה אבל כששומעים אחת כזאת פשוט יודעים. ובשבילי הצלילים האלה (במיוחד הצרחות של סנדי) מסמלים סוף (של דבר כלשהוא, אפשר להתחבר מהרבה כיוונים) בדרך הכי טובה שיש. אני מת על האווירה הBITTERSWEET של השיר הזה ופיירפורט בכלל GENESIS-SELLING ENGLAND BY THE POUND הסלולו שמתחיל בסינמה שואו והרצועה "אי השפע" עם החזרה למוטיב הפותח של האלבום (+הצעקות של גבריאל) מכניסים אותי לאקסטזה ולמין תחושה של התעלות. MIKE OLDFIELD - OMMADWADN לא הסיום של התקליט אלא דווקא הסיום של צד א'. הסיום של קטע זה הנמתך לאורך כל הצד, הוא פשוט אורגזמה מוסיקלית טהורה כאשר כל המתח שנצבר במשך 17 דקות של נגינה משתחרר בבת אחת כאשר הגיטרה של אולדפילד בוכה. THE WHO - BEHINF BLUE EYES התלבטתי אם להכניס את השיר הזה כסיום טוב או כשיר אחרון טוב, אבל בסוף אחלטתי שהמקום שלו פה. מעבר לזה באמת שאני לא חושב שיש צורך לפרט על השיר או האלבום האדירים האלה. זה מה שעולה לי בראש עכשיו.. לגבי שירים טובים שמסיימים אלבום אני מבטיח לכתוב בהמשך, ורק רציתי להוסיף שאני מת על איך שניק דרייק גומר את האלבומים שלו.

 

[מונטמורנסי]

כמה שגיאות כתיב...

זה פשוט מפחיד, וחלקם שגיאות אמיתיות ולא הקלדה.. אפשר לחשוב שאני לא קורא ספרים.

 

[Barmelai]

תזהר אם תמשיך ככה אתה תמצא

את עצמך מנהל את הפורום זה לפני שתבין מה קורה לך

אבל לא זה מה שרציתי לומר, אלא שכל הדוגמאות שבחרת מדברות אליי חזק מאוד. אחלה סופים שבעולם. והסוף החזק ביותר שעולה כרגע על דעתי הוא באלבום OVER של פיטר האמיל. בדקות האחרונות הוא נכנס לטראנס אופטימי במשפט שחוזר כמו במדיטציה ובו הוא מודיע לבחורה שלו להתלבש ליציאה לבילוי והנה הכל הולך להיות בסדר. ובאמת המשפט האחרון באלבום הוא EVERYTHING'S GONNA BE ALRIGHT רק שעל ה EVERYTHING'S הוא משתהה, ואת שאר המשפט GONNA BE ALRIGHT הוא מפטיר בקול נמוך ובנימת שאלה שמהדהדת כבר ללא לווי מוסיקלי, כמי ששואל את עצמו: האמנם? ובכך הופך את הסוף האופטימי על ראשו ומחזיר אותנו למשבצת הראשונה. גאוני.

 

[מונטמורנסי]

והמשך.....

ג'ון פול חשף אותי בשקר גס. לכן אני אזהיר מראש, לא כל השירים יהיו האחרונים באמת.

TOMORROW - Hallucinations הצהרה: אני מת (מתמתמתמתמתמת) על האלבום הזה, כל שניה מאיה ואלפית, פשוט אלבום מושלם (בטופ 3 שלי). והשיר ביום גם מושלם, איזה קטע. DEEP PURPLE-APRIL עוד אחד מהטופ 3 (אבבי רואוד משלים את השלישייה אבל לא יכלל פה כי כבר הזכירו אותו). כבר כתבתי על האלבום הזה סקירה וחוץ מלהגיד שהוא מושלם אני לא יכול לעשות כלום. KAK - TRIEULOGY כבר כתבתי שזה האלבום הראשון שלי, ואני לא יודע כמה הוא נחשב, אבל אני מאוד אוהב אותו (ובכלל אסיד-רוק) הקטע הזה אומנם לא מסיים את האלבום (אצלי אלבומים נגמרים בשיר ה-8) אבל הוא הרבה יותר מתאים ואם הבנתי מה זה אסיד רוק (ואני לא בטוח לגבי זה) אז הוא מייצג את הז'אנר נאמנה (חוץ מ"ריין" שהוא די פופי, אהה כן, הקטע מורכב משלושה שירים שונים) JETHRO TULL - LOCOMOTIVE BREATH/WIND UP אני חושב שמבחינת המוזיקה לוקומוטיב הוא סיום יותר טוב, אבל במקרה הזה אני נאלץ לקבל את מרותה של המציאות ולהכיר בווינד אפ כשיר המסיים. אז רק שתדעו ששניהם טובים אבל לוקומוטיב נשמע יותר כמו סיום. FAIRPORT CONVENTION - CRAZY MAN MICHAEL שיר אחרון ולא סוף של אלבום\ אבל למי יש כוח למינוחים טפשיים? אם יש שיר שממיס לי את הלב זה השיר הזה (וטודיי של ג'פרסון איירפליין, שניהם גם בגלל האווירה שלהם אבל בעיקר בגלל הזכרונות שהם מעלים בי). KING CRIMSON - LARKS TOUNGES IN ASPIC PT.2 קשה לי להתייחס אליו כאל הסיום של האלבום, אבל הוא בהלט מסיים את הרצף של שני השירים (התוף המדבר והנ"ל) שמסיימים את האלבום. כמו אומדון של אולדפילד גם כאן מדובר באגירת אנרגיה והשחרור שלה (יותר נכון להגיד התפרקות). GENESIS - FOUNTAIN OF SALMACIS זה כבר ממש לא שיר סיום (מבחינת ההקשר שלו), אבל הוא שיר אחרון, והוא טוב מאוד מאוד. יש עוד מלא שראויים לציון אך קצרה היריעה ונגמר הכח (ואני מכיר רק 70 אלבומים)

 

[JohnPaul]

עשית עוול למי

לא ש-Behind Blue Eyes לא טוב, פשוט ש-Won't Get Fooled Again, שמסיים את אותו אלבום, הוא אחד הסיומים הגדולים ביותר לאלבום, ואחד השירים היותר מזוהים עם הלהקה הזאת.

 

[מונטמורנסי]

מכיר יודע ואוהב..

רק שמבחינתי הסוף של האלבום הוא מאחורי עיניים כחולות, לא יודע למה, פשוט ככה זה מרגיש. וונט גט פולד אגאן הוא שר אדיר אבל אני תמיד התייחסתי אליו כבונוס (פשוט לא נראה לי מתאים).

 

[מונטמורנסי]

ניסיתי שוב...

ולא יעזור, בשבילי מאחורי עיניים כחולות היה ונשאר שיר הסיום.

 

[Aeroguy]

אבל...

הוא לא האחרון... וכל מה שיפה (לדעתי) בסוף האלבום זה איך שמאחורי עיניים כחולות השקט נגמר, נכנסים בלא הודעה מוקדמת הצלילים הראשונים של Wont Get Fooled Again שמעבירים בי צמרמורת כל פעם מחדש, ונכנסים ל-8 דקות של שכרון חושים שמסיימים אלבום ענק...

 

[מונטמורנסי]

../images/Emo201.gifהרי בוויכוח הזה אני אפסיד../images/Emo8.gif

 

[Benedictus2]

Meet on the Ledge

מסיים כל הופעה של פיירפורט עד היום. בהחלט שיר סיום פנטאסטי יקי

 

[yonatan yeshanov]

בוב דילן

בסוף של highway 61 revisited, השיר desolation row הוא סיום מדהים לאלבום מופתי. 10 דקות שלא נמאסות אף פעם, למרות השבלוניות של השיר. דילן במיטבו באחד השירים האהובים עליי ביותר.

 

[JohnPaul]

Sad Eyed Lady of the Lowlands

שמסיים את הבלגאן הצבעוני של Blonde on Blonde, כמו שדילן עשה לא אחת, בשיר פולק אקוסטי ארוך. "49 Bye-Byes", שמסיים את הקס"ן הראשון. "Words", מהארבסט של ניל יאנג. "Cowgirl in the Sand", מ-Everybody Knows This Is Nowhere. "Why", מ-Younger than Yesterday של הבירדס. "I Shall Be Released" של דילן, שסוגר את מוסיקה מביג פינק, של הלהקה. "East-West" מהאלבום באותו שם של פול בטרפילד בלוז באנד. "House Carpenter", עם הסיטאר והבנג'ו, מ-Basket of Light של פנטנגל. ששת הקינג-קונגים שמסיימים את Uncle Meat של זאפה. והכי גדול: "L.A Blues", מ-Fun House של הסטוג'ס

.

 

[איל צפוני מלכותי]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gifwhy- חתיכת סיום!

 

[Aeroguy]

יופי של שרשור!

The Black Crowes - Amorica נגמר עם Descending, שיר שמתחיל ונגמר עם פסנתר... אולי קטע הפסנתר שדוחף הכי חזק את הדמעה הזאת בקצה של העין, זאת ששמורה לשירים מיוחדים... Allman Brothers Band - Allman Brothers Band, נגמר עם Whipping Post. רבות וטובות נכתב כאן על השיר הזה, והג'אם שלו בסיום, שפתאום משנה קצב, נותן סיום גרנדיוזי וראוי לאלבום הענק הזה. Cactus - Restrictions, נגמר עם Mean Night In Cleveland, בלוז אקוסטי והומוריסטי שנותן אקורד סיום גדול לאחד האלבומים האהובים עליי כיום Crosby, Stills & Nash - Crosby, Stills & Nash, נגמר עם 49 Bye-Byes. זה נכנס לקטגוריית ה"סוף המענג במיוחד"... Gram Parsons - GP, נגמר עם Big Mouth Blues, רוק, קאנטרי בבלוז בבלנדר עם 2 סוכר והרבה מצברוח טוב מאמן שידוע דווקא במלנכוליה. Aerosmith - Toys In The Attic, נגמר עם You See Me Crying. אחרי אלבום שלם של בלוז-רוק רועש וסוחף, מגיע שיר סיום אקוסטי המלווה בפסנתר וכלי מיתר. אחד השירים הכי מיוחדים שלהם, וסוגר אלבום בנימה נפלאה. Humble Pie - Humble Pie, נגמר עם Sweet Peace And Time. בסוף, האלבום משנה את פניו ומקבל תפנית אקוסטית ואפלה, שמסיימת עם טעם של עוד. Led Zeppelin - Led Zeppelin, נגמר עם How Many More Times. כל מילה מיותרת Lynyrd Skynyrd - Pronounced... נגמר עם Free Bird שוב, כל מילה מיותרת. היה ונשאר אחד מהשירים הגדולים של הרוק. Tim Buckley - Goodbye And Hello, נגמר עם Morning Glory? למה? ככה. שיר נוגע, ענק, סוחף, גורם לך לשאול את עצמך למה אין לו גם איזה נכד שימשיך את הלהבה...

 

[John Barleycorn]

בסוף שוב מצאו אותו זרוק

לקראת הסוף הפייטן מתפרע לגמרי בגלריה. גיטרות כסחניות מתערבבות במקצב טנגו, מתערבב בכינורות קלאסיים. המקצבים משתנים, הגראנד פינאלה מתפוצצת ואז דממה. המופע נגמר, זהו הוא הראה להם, הוא התחיל כלוזר המשרת את המעמדות הגבוהים בטרם יחזור אל הפינה שלו בין הקו הצהוב הכפול לפתחי הביוב שבצד הכביש, אבל הלילה הוא נתן הופעה בל תישכח. עכשיו הוא עושה את צעדיו אל מחוץ לאולפן תוך זמזום של שורת המחץ - "אני פשוט המוזה של רחוב בייקר". הוא מושך בידית ומגלה שכל המופע הבומבסטי הזה היה בראשו בלבד. הוא היה היחידי בקהל. והוא היה ונותר אותו הלוזר שאיש לא הבחין בקיומו. ובזמן שהוא נתן שבע עשרה דקות של אחד מקטעי ה- Prog folk היצירתיים ביותר שנכתבו אי פעם... כמה טיפוסי - נעלו אותו באולפן. הוא מכה על הדלת. הצעקה I can't get out נותרת תלויה באויר לשניה אחת. הגיטרה האקוסטית פורטת אקורדים מלודיים והכינור עונה לה בעצב כשהפייטן חוזר אל עליבותו ובדידותו: שלום שמש שלום ציפור שלום גברתי שלום ארוחת בוקר האם אזכה לקנותך גם מחר? משפט אחרון של הכינור. ודממה. כך מסתיים האלבום הכי יפה בעולם שלי.