and back to restricting....

Sheket Has

New member
and back to restricting....

אין שום סיכוי בעולם שאני מכניסה לעצמי כמויות כאלה של אוכל שוב!
אין שום מצב!
 

Sheket Has

New member
זה ממש לא איום

זאת אמירה פשוטה ומתוסכלת.
התפריט החדש שלי עצום ובלתי הגיוני בעליל.
לאורך כל היום הרגשתי שאני לא יכולה לנשום מרוב אוכל, ואז, שניה אחרי זה, כבר הייתה עוד ארוחה
אין מצב שאני אוכלת ככה היום...
 
לא הבנתי שאת מתכוונת לתפריט

אולי תפני לדיאטנית ותבקשי להעלות בהדרגה?
זה נראה לי משקף את הרצון שלך לעזור לטיפול יותר מלא לעמוד בתפריט בכלל.
 

Sheket Has

New member
כן

זה מה שעשיתי.
רק שהחוויה של להכניס לגוף כל כך הרבה צרובה עכשיו וקשה לי מאוד להשתחרר ממנה, וגם אחרי ה"הקלות" שהדיאטנית נתנה זה בלתי אפשרי.


אולי מחר יהיה יותר טוב
 
אבל אם יש לך תפריט

כנראה שיש לו סיבה
מישהו חשב שהוא כן הגיוני
והרי את ממילא לא מתייחסת בהיגיון לאוכל, נכון?

תפריט יכול להיות סיוט בהתחלה מקווה שבהמשך יהיה לך קל יותר
 

Sheket Has

New member
ברור שיש לו סיבה (ט)

ואני באמת מקווה שאצליח לאכול לפיו אם אהיה רעבה או חלשה.
אני פשוט לא מוכנה לעולם להיות במצב שבו אני אונסת את עצמי לאכול ככה שוב.
זאת לא הדרך
 
אווץ'

שנים צמתי כי- רק אני מחליטה מה נכנס אלי לגוף, אני יכולה לדאוג שכלום לא יכנס. וגם להקיא כי אני יכולה להוציא החוצה מה שאני רוצה...
עד היום לפעמים יש זמנים של להרעיב כדי להרגיש נקיה מהכל...
כואב לחשוב על זה ככה
והאמת היא שזה גם לא ככה באמת.
זה לוקח חיים ואוכל נותן חיים...
 

Sheket Has

New member
את ההודעות הקודמות

כתבתי כשהיה יותר טוב, כשהיה בי משהו חזק ובריא שהבין שחייבים למצוא דרך להכניס את האוכל הדרוש- כי זה אומר לחיות. כי לכמה ימים בחרתי בחיים. ואפילו בחיים טובים.

ועכשיו הכל התחרבן
מלאה בתחושות גועל
רק רוצה לפגוע בגוף
לתת לו את מה שהוא ראוי לקבל.
 
היי שקט.

לא קל לאכול לפי תפריט. לפעמים זו ממש תחושה נוראית של כפיה עצמית.
אבל צריך לזכור כל הזמן שאנחנו לא חושבות נכון על אוכל,
לא מבינות פרופורציות בעניין הזה.
המח שלנו לא חושב נכון ולא סופר נכון,
ומה שנראה לך הרבה מאוד, יכול להיות שהוא מעט מאוד,
ושהוא פחות ממה שהגוף שלך זקוק לו.

איך הולך מאז ההודעה? מרגישה טוב יותר?
 

Sheket Has

New member
אתמול היה יום נוראי

מהימים האלה שמרגישים טוב טוב את המחירים של הצמצום.
וזה ממש לא היה צמצום מכוון.
הגוף שלי כנראה במצב שבו כל סטיה הכי קטנה מהתפריט, כולל חריגה מזמני ארוחות, ישר מובילה לסגירה של כל תפקוד שהוא לא חיוני.
אז ככה היה אתמול.
קרסתי.
ובזמן רע מאוד, כי היו אנשים שהיו תלויים בתפקוד שלי.

היום עשיתי הכל כדי שיהיה אחרת. והצלחתי במרבית הזמן.
אבל היה לא קל.
המלאות בלתי נסבלת
והרעב בלתי נסבל.
המחשבות לא מרפות...

בא לי שקט...
 
למעלה