עוד כמה תשובות
העולם הוא לא ימי-ביניים- הוא מאוד מפותח אבל על בסיס קסם ולא על בסיס טכנולוגיה. לדוגמא יש להם שולחן עבודה קסום שמבצע את כל הפעולות ששולחן מחשב מאובזר היטב יכול לבצע ועוד כמה פונקציות נוספות. פעולות שבעולם שלנו היו מבוצעות ע"י מחשב נייד, טלפון, אינטרקום, מדפסת, סורק, מזכירה אלקטרונית, רשמקול, פקס, ומחדד עפרונות. ויש עוד כמה פונקציות אחרות שלא גיליתי. הקטע של יצירת גזע חדש הוא אכן מקביל להנדסה גנטית אבל בעולם קסום התהליך עובד אחרת לגמרי, משהו שעובד על תבניות גוף ובניית מערכות פיסיולוגיות ולא על הינדו תא אחד מבחינת המידע התורשתי שלו ואז יצירת תרבית רקמה והפיכתה לגוף דמוי עובר שמושתל ברחם ונולד כיצור החדש. איך הם עשו את זה? לא הייתי שם, לא ראיתי ואף אחד מהאלים של ניהאו לא סיפר לה את הפרטים של יצירת הגזע שלה. וואלר- הנושא האהוב עלי ולכן תקבל יותר משביקשת... זה מה שניהאו הסבירה לדני כששאל אותה על הגזע ב
ראיון הבלעדי שנערך כאן בפורום: הוואלר (Valer) הם גזע נפרד שיצרו האלים בכדי להעשיר את העולם בתרבות הייחודית שלנו. יכולת שינוי הצורה שלנו היא מתת אלוהית. לכל וואלר יש שתי צורות הטיבעיות לו, צורה אלפנואידית וצורה חייתית, כאשר אפשר ללמוד עוד צורות. לי עצמי יש יכולת לשנות צורה לכמה סוגים שונים של חתולים, ביניהם הטיגריס ,אתה מבין, לא מדובר בחתולות בית כפי שהשם "אשת-חתול" מרמז אלא בבנותיה הגדולות של משפחת החתוליים. הגברים ניחנו בנפש חופשית ורוח שטות חביבה, הם האומנים המופלאים שלנו והבנאים המוכשרים. הם אוהבים תחרויות ובעלי רוח ספורטיבית ללא שמירת טינה על הפסדים או מה שאתם קוראים לו רמאויות. אנחנו מאמינים שהכל תקף כל עוד לא נתפסת. הנשים נוטות להיות רציניות יותר, כוהנות כמוני האחראיות גם על החינוך, ספרניות האחראיות על שימור הידע וציידות אחראיות גם על הבטחון. חלק מהגברים משתתפים גם בקבוצות צייד ובשמירה. אנחנו נוטים להעדיף יערות מוצללים פראיים, אני נולדתי וגדלתי ביער ניישין-דרום, בחלק הפראי ביותר שלו השייך כמובן לשבט הוואלר. הגמדים והאלפים מכירים בזכותינו הראשונית על המקום ולא נכנסים אליו, צדים בו או כורתים בו עצים ללא רשות. הוואלר לרוב מתבודדים, הטריטוריה המועדפת עלינו היא זו הפראית, הנרחבת והבלתי חדירה לשאר הגזעים האלפנואידים. מעט מאוד זרים בקרו אי פעם בביתנו ממגוון של סיבות היסטוריות ותרבותיות. חצי מהוואלר מעדיפות את שעות הלילה לפעילות וכל הוואלר זורמים בחייהם בין הצורות הנוחות להם באותו הרגע כך שקשה לבן גזע אחר להתמודד עם הדינמיות שלנו. במתחם השבט הפנימי, מה שאולי היית קורא לו "כפר", אין שבילים אלא מעברים שבחלקם רק סנאים יכולים לעבור בבטחה -ברור שלסוחר המצוי יהיו בעיות רבות. במסעותי נוכחתי לגלות שאלפנואידים רבים נהנים ממידה בלתי מבוטלת של ביורוקרטיה ודיונים אינסופיים על חלוקת תפקידים כאשר וואלר פשוט יודעים את מקומם בכל קבוצה שמתהווה למטרה מסויימת. הוואלר שקטים מאוד -אין צורך בשיחה כדי לקבוע מי עושה מה ומתי, בפשטות- מי שהכי מתאים לתפקיד מבצע את הפעולה. גזעים אחרים פשוט לא עובדים יחד בצורה הזו, הם חושבים שמישהי אחת תמיד תמלא את אותו התפקיד ומסתבכים די מהר וזה יוצר הרבה בעיות. דבר כל כך טבעי ופשוט הופך למשהו כל כך קשה להשגה וזה אולי אחד הדברים שהכי התגעגעתי אליהם כשהייתי רחוק מהבית. לרוב הוואלר נתקלים בחוסר הבנה בסיסי כלפיהם בעולם מחוץ לבית ולכן הם נוטים להשאר בתחומי השבט. אצל הוואלר אין רכושניות וזה חלק מהמשחק של החיים להצליח לקחת חפצים בלי שהאחרים יבחינו בכך, מה שבחוץ נקרא "גניבה". כאשר כוהנת רוצה איזה חפץ היא פשוט תבקש אותו מהזכר הכי קרוב והוא ושאר הזכרים יהפכו את זה למשחק של מי מביא את החפץ אליה הכי מהר והכי חשאי. זה עובד מצויין ונפלא ממני למה אחרים לא יכולים לעבוד בכזה שיתוף פעולה בין המינים. ובכל זאת מה מוציא ספרנית כמוני מהבית להסתובב בעולם? ובכן, אני אחת הבודדות שיצאו לעולם מרצוני החופשי. ככוהנת ידע לאל טאום קל להבין שתמיד היה לי צמא מסויים לידע. רצון עז ללמוד על העולם הגדול והאנשים החיים בו הוביל אותי למלא את התפקיד הנשכח "שגרירת השבט". החייתי את התפקיד ע"י כך שיצאתי מהבית והלכתי אל ערי הגמדים והאלפים השכנים ללמוד שפותיהם ותרבותם וכמובן לקרוא את ספרותם העניפה, מעודדת מההצלחה המשכתי בדרכי והרחקתי עד ערי בני האדם והאורקים בעולמי כאשר נחטפתי על לא עוול בכפי אל עולם אחר ולקח לי קרוב לשנה למצוא את הדרך חזרה הבייתה. בשיטוטי גיליתי שהשמיים הם לא הגבול הסופי, יש עוד הרבה מאוד מה לראות שם בחוץ שבשבט שלי מעולם לא ידעו בכלל שקיים. בהיותי שגרירת השבט היה זה בלתי נמנע להתערב בפוליטיקה, כרתתי בריתות, פגשתי אנשים רבים שחלקם הפכו לחברים בנפש ואחרים לאוייבים איומים, למדתי רבות על עצמי, על השבט שלי ועל העולם הסובב אותנו, מצאתי שבט נוסף של וואלר ובעזרת האלים שחררתי אותם מעבדות וחיסלתי את הערפד ששיעבד אותם במו ידיי. כשגרירת השבט אני עובדת למצוא מורות ומורים שילמדו אותנו את האומנויות הקסומות, כורתת בריתות עם חברים טובים שיגנו עלינו בעת צרה ולהם נוכל גם אנחנו לתרום מיכולותינו הייחודיות ופועלת להשיג את המטרה הנעלה של האלים- להעשיר את העולם בעצם קיומינו.
