Adventures Into Digital Comics

[ailag]

Adventures Into Digital Comics

אני אישית נכנסתי לקומיקס בין השאר דרך קומיקסי רשת. קומיקסי רשת / webcomics הם קומיקסים שנולדו מעל אתרים ולא לפורום המודפס. חלק מהם מדפיסים (בהצלחה זו או אחרת..) וחלק מהם אי אפשר להדפיס - דוגמת קומיקסים מסוימים שכוללים קצת אנימציה (ממש קצת בד"כ - פעם בהרבה פרקים גיף של 3 פריימים) או שהם מסודרים בצורה שתבזבז המון דפים (demian5 שמסודר כפס רציף, fans!‎ שמזגזג לפעמים על פני הדף וכו') איך שהם מרוויחים זה בד"כ paypal, מנויים או הוצאת ספרים מודפסים. או - מה שקורה בד"כ - שהם שומרים על העבודה הרגילה שלהם ומעדכנים בתכיפות שנוחה להם כתחביב. זה די חבל, שקשה יותר להתפרנס מהרשת מאשר מהמודפס למרות שיקר בהרבה להפיק קומיקס מודפס. קומיקסי רשת נורא דומים לבלוגים, רק שהם התחילו להיות פופולריים קודם. (הממש פופולריים הראשונים עוד מ 95-96 והיו עוד קודם) כמה נקודות דמיון: יש את המעולים שכולם מכירים וקוראים. יש את אלו שעוברים מפה לאוזן. יש קונפליקט שפות (לכתוב באנגלית שכולם יבינו או בשפה שלי?). רק מה שאין זה הרבה ישראלים שכותבים - במיוחד לא בעברית. ועוד נקודת דמיון לא נעימה, יש הרבה גרועים של ילדים דביליים שחושבים שאם הם יכולים לצייר - אלו ודאי יצירות אמנות. אבל הם לא מפריעים יותר מדי כמו בלוגים, קומיקסי רשת שונים מאוד מהגרסה המודפסת, בין השאר (כמו בבלוגים) קומיקסי רשת הרבה פעמים עובדים על ה longtail. ההבדל העיקרי ביניהם לדעתי הוא שקומיקסי רשת לא חושפים דברים שפעם היו פרטיים. אז למה אני מספרת את כל זה? גם כי היה לי קצת חסר הנושא הזה בפורום. זה נושא שקרוב אליי כבר מעל ל 7 שנים כי הוא משלב מחשבים וקומיקס שאת שניהם אני אוהבת וחשבתי שאולי יהיה פה לאנשים משהו להגיד ולהאיר. וגם (למה דוקא עכשיו) כי מחר נפתח פסטיבל אייקון. אני חברה בהנהלת מועדון אוק"י, אספני וקוראי קומיקס בישראל, ויש לנו אורח לפסטיבל - רוברט ניקולס שעשה סרט שמסקר את כל זה. יהיו שתי הקרנות של הסרט בבכורה עולמית, שתיהן מלוות בהרצאה של ניקולס. אני קצת משוחדת, אבל זה מומלץ

זה יהיה בסינמטק ת"א - ביום שני ב 14:00 וביום חמישי ב 10:00. אתם מוזמנים, פרטים+תקציר בקישורים הנלווים.

 

[Kiru]

נשמע מעניין

פעם ראשונה שאני שומע שיש דבר כזה קומיקס ברשת (לא שאני דוגמא, לא נראה לי שקראתי קומיקס מאז זבנג). באייקון אני אהיה כניראה רק ברביעי.

 

[e-magine]

יש מעט מאד נושאים

שאין לי עליהם שום דבר להגיד

אני לא מחובר לקומיקס, אבל אני מתחבר פה ושם לכמה דברים בשולי הקומיקס. אני מתחבר למשהו שמשיק לקומיקס ולמחשבים וזה נושא שקשה לי להגדיר אותו בדיוק כרגע. כשאני אומר "קשה לי להגדיר אותו" אני לא מתכוון לכך שאני ח"ח לא מסוגל להגדיר אותו, אלא שקשה לי, כי התחלתי לכתוב משהו שיחסית קשה לי לכתיבה ולמעשה זה משהו שאני מתכוון לפרסם אותו בבלוג שלי, אבל כמו דברים אחרים, נשארתי תקוע איתו במצב של 80% מוכן, ללא מצב רוח לסיימו. בקיצור, מה שרציתי להגיד הוא שנראה לי שהקומיקס ודברים שמשיקים אליו יכולים להתחבר חזק מאד עם מחשבים ותרבות גיקית, ואצל אנשים מסויימים (אני מקווה שלא אצלך) התוצאה יכולה להיות כמו לערבב מנטוס עם קולה

...

 

[ailag]

את אותו הדבר ניתן להגיד

גם על כתיבת בלוגים או על קטעי וידאו קצרים או על התעדכנות בחדשות דרך האינטרנט. (המנטוס וכל זה) למה הזכרת את זה ספציפית כאן?

 

[e-magine]

אני יודע

שהתגובה שלי להודעתך המקורית לא היתה מובנת. זה נובע מכך שלא כל כך רציתי לכתוב בדיוק למה כוונתי, כי כאמור התחלתי לכתוב משהו (סדרה של כמה רשומות די גדולות) ונתקעתי באיזה מקום לאחר שכתבתי יותר משני שלישים ממה שרציתי לכתוב). כעיקרון, נושא עליו אני תקוע בכתיבה עוסק באנשים שהתחביב שלהם הוא כה יקר להם, עד שהוא הופך לדבר היחיד שחשוב בחייהם וחייהם יוצאים לגמרי מהמסלול בו החברה והמשפחה שלהם ציפו שאותם חיים יתנהלו. הזכרתי את זה כאן, מכיוון שאותו תחביב הוא מנגה ו/או אנימה שלמיטה הבנתי הם נושאים שמשיקים לנושאים של קומיקס ומד"ב.

 

[נוסעת סמוייה]

קומיקסים ישראלים באינטרנט

יתכן שיותר יקר להפיק ספרים מודפסים, אבל זה מה שהאמנים עצמם מעדיפים: "מיכל ברוך (27), בוגרת בית-הספר לעיצוב ויטל וקבוצת דימונה, מסבירה את הנטייה של המאיירים להעדיף את הדפוס: 'אנחנו מודעים ליתרונות של האינטרנט ויודעים שיש קהילת גולשים שוקקת בתחום הקומיקס בישראל, אך החלום של כל יוצר הוא קודם כל להחזיק ספר ביד ולאחר מכן לגלות נישות חדשות' ". ("מחתרת הקומיקס פורצת לרשת" - מאת: גל מור, Ynet, 04.05.03 ) בשנת 2003 היה גם ניסיון להעלות ניוזלטר של קומיקס יומי בתשלום. זו הייתה יוזמה של העיתונאי עידו אמין (מישהו יודע לאן הוא נעלם?) - קומיומי. בין המאיירים, שהתעתדו לפרסם בקומיומי, הוזכרו: דודו גבע, אורי פינק, זאב אנגלמאיר, תמיר שפר, ניר מטרסו, ניר מולד, גילה קפלן, שחר נבות ועוד. רבים נרשמו, ואין לי מושג למה המיזם לא יצא לפועל. כתבה מעניינת ואופטימית מאותה תקופה: ישראקומיקס - מאת: רני לבנון, PC PLUS, גליון מס' 21, אפריל 2003 "הרשת מתחברת לקומיקס כמו כפפה ליד. אפשר לצייר, ולרוץ לספר לכולם. אין צורך לעבור את הדרך המייגעת שנעה בין מוציאים לאור, עורכי עיתונים, מעצבי דעת קהל, ושאר האנשים עם הכסף. אם תשימו לב, ברגע שחותכים את הכסף מהמשוואה, עולה חיוך על הפרצוף, והדברים המגניבים באמת יוצאים החוצה. שנת 2002 היא השנה שבה התפוצץ הקומיקס ברשת הישראלית. אפשר כבר למצוא מאות דפי קומיקס בעברית מדוברת: אתרים מושקעים, אתרי חובבים, פורומים וניוזלטרים בדוא"ל. הזירה בועטת, ועולים ממנה ניחוחות נעימים של חדוות יצירה, וצחוק בריא עד חולני". אגב, בכתבה הזו נאמר, שהתגובות לקומיקסים הן מאפיין ישראלי שלא קיים באתרי קומיקס מהעולם.

 

[נוסעת סמוייה]

הקישור שברח

http://pcplus.co.il/article.php?id=87

 

[ailag]

בקשר להתחלה

(אני קצת עייפה מכדי לקרוא את הכל) מיכל ברוך שייכת לקבוצת אמנים שלפחות כמו שנראה לי, פחות מתייחסת לרשת בתור הבית והמקור של המידע שלהם. הם יותר אוהבים להיות ברחובות ולמכור את הקומיקס ליחידים. הסרט (ראיתי ביום שני) מדבר גם על זה שקומיקס הרשת פונה לקהלים חדשים; יש יותר חובבי גולף (והם קרוב לודאי יתעניינו בקומיקס על זה) מאשר שיש קוראי קומיקס בארה"ב. אבל אם נעשה קומיקס על גולף הוא יעמוד בחנות הקומיקס והרבה חובבי גולף לא יחשפו לזה. האינטרנט הופך את הקומיקס הזה לזמין לקהל שחקני הגולף עצמו. אני חושבת שזאת נקודה שהרבה קומיקסאים בארץ אולי מפספסים כשהם מנסים לתפוס את חובב הקומיקס מהרחוב בדוכנים ובהדפסת קומיקס. אולי היה עדיף להם להעלות אותו לרשת ולחשוף אותו ככה לקהל שיותר מתאים לתוכן שלו מאשר למדיום - האינטרנט יעיל במובן הזה. אבל אולי, עם ארץ כזאת קטנטונת, זה לא ממש משפיע. ואז אין טעם באינטרנט בתור קידום רעיונות חדשים אלא עדכונים ושימור רעיונות קיימים.