אתן לך כיוון אחר, שונה לגמרי:
הבעיה של ילדים "כאלה" היא שאם בעבר הם היו "נורמליים" אז כיום יש להם סיווג. גם אני הייתי מוגדר ככזה ובכ"ז, ללא כל טיפול סיימתי תואר שני באוניברסיטה. איינ בא לציין הישגי אלא להבהיר שהעיקר עם ילדים "מסווגים" כמו בנך היא שהם זקוקים לאמון. זה העיקר ואם הוא לא מסתדר בבי"ס, בידיעה שביה"ס נועד לתלמידיו ולא הם לביה"ס אז - חפשי מיסגרת שתתאים לא יותר. לא "חינוך מיוחד", אליו מסווגים החלשים אלא דווקא משהו יותר "חזק" = רציני. ממליץ על הספר "ילדי האינדיגו". אחרי קריאתו תביני שילדך סווג כמיוחד לחיוב, לא להיפך.
הוציאי עמו מרץ בטיולים ופעילויות בחוץ, מעבר לשעות ביה"ס שהרי שם הוא כלוא בכיתה שעות אין-קץ.
אל תקחי אותו לשיוערי עזר אין שטות גדולה מזו שהרי הוא לא צריך תוספת מסגרת. ושוב - לא הוא שאינו מתאים לביה"ס אלא - ביה"ס אינו מתאים לו