גם אני
אבל רונן ידידי, בל נתמם, אתה בהחלט חולק עלי, ואתה בהחלט פוסל שיטות אחרות. בדבריך פסלת באופן חד משמעי כל גישה קיימת או עתידית, שיכולה להביא לאיזון במוח ולהביא לתיקון ההפרעה.
אני לא יודע כיצד אתה מטפל, ולכן אני לא יכול להביע עליה את דעתי, אני גם לא מכיר את המאמרים עליהם אתה מדבר (אשמח לקרוא אותם).
אם אתה טוען שאתה האחרון שיאמר שאין פתרונות, אז למה אתה אומר שכל הפתרונות עתידם מראש לכשלון?!?!? אתה חושב שהפתרון הוא אחד, נפלא ונהדר, למה אתה מראש פוסל כל פתרון אחר?!?!?
מה זאת אומרת "להתיימר לתקן את הגוף"? האם ללמד מישהו להתמודד עם מצב קיים זו פחות יומרה מלנסות ולתקן את הגורם למצב??
מה הקשר לצניעות? הבעת את דעתך, ואני לה הסכמתי איתה, ואף נתתי סימוכין לדעתי, סימוכין שאגב מתאר טיפול בילדים אמיתיים, כאלו מבשר ודם, לא כאלו שעשויים ממאמרים.
העובדה שפגשת מרפאים ומטפלים כאלה ואחרים שטענו דברים כאלו ואחרים לא קשורה, או לא צריכה להיות קשורה, לטענתי, במיוחד בהתחשב בכך שהסבירות שאתה מכיר את רזי המקצוע שלי הם נמוכים ביותר, ועל כן היכולת שלך להגיב לגבי אמינות הדברים היא בהתאם. אשמח מאד, ,אגב, להעביר לך מידע נוסף, מחקרים ומאמרים נוספים, הרצאות, ובכלל לשבת ולדבר, או להזמין אותך לצפות בטיפול, כדי שתוכל להבין טוב יותר, ואולי להביע דעה קצת יותר מקצועית, זה יהיה קצת יותר תואם לצניעות שלמדת לפתח עם השנים.
לסיכום, כל מטפל עובד עם אנשים, האחראים והרצינים מבייניהם, לדעתי, משתדלים להסתמך על יותר מאשר נסיונם האישי ומה שלמדו ממוריהם. אחד המקורות הטובים יותר להתעדכן, הוא ע"י קריאת מאמרים ומחקרים, השתתפות בכנסים וכו'. בהקשר זה, הייתי שמח להבין את משמעות המשפט בראשית ההודעה שלך - "אני עובד עם אנשים לא עם מחקרים"...
אני מתנצל מראש על הנימה הצינית בהודעה, אבל בתור אדם שמנסה לתת מידע, יש לי קצת בעיה שבמקום לקרוא את המידע ולהתייחס בהתאם, אחד האנשים האמורים להיות "מומחים" בפורום עונה לי בצורה כל כך לא מקצועית (לדעתי), ובכנות, עם נימה קצת מתנשאת (שוב לדעתי). אם הטון העולה מההודעה פוגע במישהו, אני מתנצל.
