ADHD יעבור?

kofman maria

New member
ADHD יעבור?

רציתי לשאול לגבי סטטיסטיקות למניהן. בחלק מהמקרים נטען שבמרוצת הזמן ADHD יכול להיעלם. ושאלתי האם ידועה סטטיסטיקה איזה מקרים יותר מועדים לעבור ואיזה לא.למשל ילד עם הפרעות התנהגות והיפראקטיביות. מה הסיכוי שלו שזה יעבור. אני יודעת ששאלה בעיתית. אך אולי מישהו נתקל בספרות.
תודה
 
אני לא שמעתי על ADHD ש"נעלם"

הפרעת הקשב מתבטאת בצורה אחרת בגילאים שונים: במקרים רבים בבגרות פחות בולטת ההתנהגות ההיפראקטיבית או מתעדנת ויותר בולטים המוסחות, הקושי להתמיד, האימפולסיביות, הקושי לתכנן ולבצע משימות מורכבות שדורשות תפקודים ניהוליים והקשיים בויסות עצמי.
לא יכולה לשלוף סטטיסטיקות עכשיו אך מניסיון קליני וסיפורים אישיים רבים יש לסביבה תפקיד מאד חשוב בשיפור איכות החיים של הילד ובשימוש חיובי בתכונות שבילדות נחשבו "שליליות". התערבות מוקדמת, טיפול מתאים, הדרכת הורים, סביבה מותאמת, מציאת עיסוקים משמעותיים וחוויות של הצלחה תורמים מאד לשינוי בתפיסת העצמי ובתפיסה של הסביבה- לדוגמא מילד "היפראקטיבי ומופרע" למתחרה מצטיין בטריאתלון או אלוף בכדורסל או רוכב מצטיין על סוסים.
ה-ADHD לא נעלם אלא ההתנהגויות הלא רצויות פחתו ונותבו לעשיה חיובית ומוערכת ע"י הסביבה ויחס הסביבה השתנה.
 
הפרעת קשב היא תכונה, לא מחלה

הפרעת קשב לא עוברת עם הגיל, לומדים לחיות איתה בשלום (אני מקווה שלפחות לאלה שמטפלים בעצמם בנעורים...), אנחנו מפתחים אסטרטגיות שמתאימות לנו ובכך "מקטינים" את ההשפעה ואת ה"שליטה" של הפרעת הקשב, על החיים שלנו.
הפרעת קשב היא תכונה שאם לומדים לנהל אותה (במקום שהיא תנהל אותנו...), אפשר להפיק ממנה יתרונות רבים, ספורטאים מהטובים בעולם - לא היו מוותרים עליה ! מפתחים/אמנים/שחקנים - לא היו מוותרים עליה ! כל חיפוש של פתרונות קסם ש"יעלימו" את התכונה הזאת נידון לכשלון ידוע מראש, ולכן אני ממליץ לכולם ללמוד איך לנהל את הפרעת הקשב שלהם ובכך - לשלוט בה ולהנות ממנה.
 
המקור הוא נוירולוגי מולד

כמו צבע עיניים
ישנם הבדלים במבנה התאים במוח
הבדלים בתפקוד התאים
אבל אנחנו רואים את העולם אחרת רואים יותר פרטים
חושבים מחוץ לקופסא

וזה יתרון על מי שלא לקוי
 

דר עומר

New member
בלי להישמע תוקפני - זוהי פשוט זטות מוחלטת!

ADHD הוא אינו גנטי מולד!!!!!!!!!!!!!
נכון, יש נטייה גנטית שכנראה קשורה לעניין (כנראה, לא בטוח ב 100%), אך בלי שום צל של ספק, אין מדובר בתכונה גנטית כגון צבע עיניים או כל דבר אחר.
ההבדל בתפקוד התאים במוח אכן קיים, אך המקור שלו אינו גנטי, אלא פקודי, פונקציונלי, ותלוי בגירויים אליהם המוח של הילד נחשף במהלך ההריון, הינקות והילדות, ועל כן גם ניתן לשינוי!!!!!
אני לא נכנס לדיון האם זה טוב או רע, זה לא רלוונטי לדעתי כי זה נתון לפרשנות אישית, אבל אנא ממך, כבר ב 2005 אמרה ד"ר מרת'ה הרברט מהרווארד במאמר שפרסמה כי אין מדובר בבעיה גנטית, אלא בבעיה של קישוריות במוח, והיא ממש לא היחידה.
הבעיה התורשתית ב ADHD היא אינה גנטית, אלא אפיגנטית, זאת אומרת אין כאן העברה של גנים מסויימים, אלא העברה של גנים במצב מופעל או כבוי כתוצאה מגורמים סביבתיים רבים ושונים.
אני שוב מציין, דוריתקליין1, אני לא מנסה לתקוף אותך, אלא להבהיר נקודה חשובה, שבמקרה את העלית.
התפיסה ש ADHD היא הפרעה גנטית, שאין מה לעשות איתה, היא פשוט לא נכונה בעליל, וחשוב שכל משתתפי הפורום יהיו מודעים לכך.
 
לא ידועה שום הוכחה לנכונות הטענה שלך

להיפך, יש יותר ויותר הוכחות לנכונות הקשר הגנטי הישיר.
עובדה היא שרוב ההורים כאן קיבלו את הפרעת הקשב בירושה מילדיהם.
כלומר שברגע שהילד אובחן, התברר שלפחות לאחד ההורים יש את ההפרעה... ולפעמים גם לסבא ולסבתא.....
 

דר עומר

New member
תורשה אינה זהה לגנטיקה

כשמשהו מתואר כגנטי, משמעות הדבר היא שהתכונה נקבעת ע"י נוכחות של גנים מסוימים.
כשעל מנת ליצור שינוי גנטי, אשר יועבר לצאצאים, ברמה בה אנחנו רואים את העלייה ב ADHD, יש צורך במיליוני שנים!!! לא בעשרות שנים. אין דבר כזה מגפה גנטית!
לעומת זאת, אנחנו יודעים היום שגורמים סביבתיים יכולים להשפיע על הביטוי הגנטי, לגרום לכך שגן מסויים יהיה במצב מופעל או במצב כבוי, ויעבור לצאצא במצב זה. תופעה זו נקראת אפיגנטיקה, והיא בהחלט יכולה לעבור הלאה לצאצא, עד 11 דורות (לפחות בעכברים).
ההסבר היחיד המתרבל על הדעת לעלייה המגפתית במספר הילדים המאובחנים עם ADHD במהלך עשרים השנה האחרונות הוא שינויים סביבתיים המשפיעים על הביטוי הגנטי. אבחון מוקדם יעיל יותר, מודעות גבוהה יותר וכו' מסבירים כ 25% בלבד מהעלייה במספרים, ואינם מהווים הסבר מתקבל על הדעת.
והשאלה שלי אליך, כשאתה אומר ש"לא ידועה הוכחה" למי אתה מתכוון? למי לא ידועה הוכחה? כי מעבר די פשוט על גוף המחקר בנושא ע"י ביקור קצר ב Pubmed יראה שלכל מי שמתעדכן במחקר דווקא ודועות הוכחות רבות לטענה (שאינה שלי, אני רק תומך בה מתוקף העדויות).
העובדה שאתה מתאר, שהורים בפורום קיבלו את התורשה מילדיהם (איך בדיוק זה עובד??!?!?), או גילו כי גם להם יש הפרעה לאחר האבחון של ילדם, מהווה אנקדוטה, ולא הוכחה, ומעבר לכך, רק תומכת בטענה שלי ולא מפריכה אותה.
 
לפי מה שאתה טוען כל המחקרים והחוקרים טועים

בהמשך ללימודי חינוך מיוחד קראתי עשרות מאמרים של חוקרים מאוד רציניים
שטוענים הפוך ממך
מה אומר הצלחת לבלבל אותי גם במכללות מלמדים שזה גנטי מולד
שמיקום התאים שונה אופן קליטת החמצן שונה ואופן עיבוד הגלוקוז שונה
אבל אני לא חוקר
יש פה טעויות רצינות באופן הלימוד אבל מי אני שיחלוק עליהם
אני נהנת ללמוד איך אומרים מכל מלמדי השכלתי
תודה
 

דר עומר

New member
לא, לא כולם

אשמח לקבל ממך הפניות למחקרים שטוענים ש ADHD היא הפרעה גנטית. ואני שוב מדגיש את ההבדל בין נטייה גנטית לתורשה גנטית, ובין תורשה גנטית לתורשה אפיגנטית.
אין ספק שנימצאו מספר גנים אשר השכיחות שלהם אצל ילדים ומבוגרים עם ADHD היא גבוהה יותר וכו', אך אין זה מוכיח כי ההפרעה היא גנטית (אמו למשל X שביר או הנטיגנטון), אלא רק שיש נטייה גנטית.
אני חושב גם שחשוב מאד לבדוק את תארי הפרסום של המחקרים שקראת...
מה זאת אומרת מיקום התאים שונה???? מה זאת אומרת אופן קליטת החמצן שונה?? או אופן עיבוד הגלוקוז? אשמח לקבל את המקור לחומר, אני לא בטוח שאני מבין למה את מתכוונת.
בקיצור, דבר ממה שאני מפרסם כאן או בכל מקום אחר אינו המצאה שלי ואיני בודה אותו מלבי, אלא הוא מבוסס על מחקרים ועבודות של רבים וטובים ממני.
כבר כעשור כיוון המחשבה בנוגע לאטיולוגיה (המקור) של ADHD נע מכיוון גנטי לכיוון אפיגנטי, ומכיוון ביו-כימי ("הכל באשמת הדופמין") לכיוון של בעיה בקישוריות תפקודית.
 

דר עומר

New member
אלו הם דוגמאות לתורשה/גנטיקה

שני המאמרים מתרכזים באוטיזם, אך מוזכרים בהם גם מצבים אחרים. בכל מקרה, כאמור, הנקודה היתה להראות את ההבדל בין תורשה גנטית לתורשה אפיגנטית.
מעבר לכך, אוטיזם נחשבת הפרעה עם מרכיב גנטי חזק הרבה יותר מזה של ADHD, ולמרות זאת, מהמארים הללו עולה הנקודה שגם כאן כנראה שהבעיה היא תפקודית, הרבה יותר מגנטית...
 

דר עומר

New member
הנה שני מקורות לדוגמה

Joblanka, E., and Lamb, M. J. (2002) The changing concept of epigenetics. Ann NY Acad Sci. 981, 82-96.
Herbert, M.R. (2005) A brain disorder or a disorder that affects the brain? Clin. NeuroPsychiatry 2, 354-379.

אשמח להפנות אותך למקורות נוספים.
 

דר עומר

New member
אגב, הנה קישורים למאמרים המלאים

מאמר ראשון:
http://mechanism.ucsd.edu/teaching/philbio/readings/jablonka.changingconceptofepigenetics.2002.pdf
עוסק באפיגנטיקה מול גנטיקה, ולא באופן ספציפי באך תסמונת או הפרעה.
מאמר שני:
http://www.clinicalneuropsychiatry.org/pdf/04_herbert.pdf
המאמר אכן עוסק באוטיזם, זה תחום ההתמחות של הכותבת, אך המתואר מבחינת תורשה וכו', תקף ותופס גם לגבי ADHD והפרעות נוספות הנחשבות, בטעות, "גנטיות".
 

דר עומר

New member
מאמר לעיון....

רק מאמר ראשון בנושא, אבל עוד בדרך:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21061929
אם אתה רוצה את המאמר המלא שלח לי מייל...
באופן כללי, אני מוכרח לא להסכים עם הקביעה שלך שמדובר בתכונה שחייבים ללמוד לחיות איתה. אני מסכים לחלוטין שפתרונות "קסם" לא קיימים, אך אין זה אומר שלא קיימים פתרונות! פתרונות אלו יעילים, עובדים, וללא ספק אינם נידונים לכשלון!
 
אני עובד עם אנשים לא עם מאמרים...

לא חולק עליך בכלום וגם לא אתווכח איתך ! כי אתה מייצג את מה שלמדת, ואני את מה שלמדתי, האם מה שלמדת נכון ומה שאני למדתי לא נכון ? האם אתה באמת מאמין שהמורים שלימדו אותך, (וכתבו את המאמרים שאתה מציג), הם חכמים יותר מהמורים (והמאמרים) שלי ?..., מאחר ולמדתי עם השנים להיות צנוע יותר אני מציג (תמיד), רק את דעתי ומביא את נסיוני, בוודאי שלא פוסל שיטות טיפול אחרות. עם השנים שמעתי על כמה גישות שטוענות שאפשר לרפא ADHD, שמעתי כמה אנשים שמוכנים להשבע שכשהם מטפלים בילד הפרעת הקשב נעלמת..., פגשתי כמה תזונאים שטוענים שע"י תזונה נכונה אפשר להעלים את הפרעת הקשב, שוחחתי עם הומאופטים שיודעים איך להבריא אנשים מהפרעת הקשב בשני מפגשים..., אפילו דיברתי עם מישהי שטענה באוזני שהיא מסוגלת לרפא הפרעת קשב בטיפול אחד ע"י העברת היד מעל לראש שלו..., אני האחרון שיגיד שלא קיימים פתרונות, רק שבעיני פתרון הוא ללמוד להתנהל עם הפרעת הקשב ולא להתיימר "לתקן" את הגוף..
 

דר עומר

New member
גם אני

אבל רונן ידידי, בל נתמם, אתה בהחלט חולק עלי, ואתה בהחלט פוסל שיטות אחרות. בדבריך פסלת באופן חד משמעי כל גישה קיימת או עתידית, שיכולה להביא לאיזון במוח ולהביא לתיקון ההפרעה.
אני לא יודע כיצד אתה מטפל, ולכן אני לא יכול להביע עליה את דעתי, אני גם לא מכיר את המאמרים עליהם אתה מדבר (אשמח לקרוא אותם).
אם אתה טוען שאתה האחרון שיאמר שאין פתרונות, אז למה אתה אומר שכל הפתרונות עתידם מראש לכשלון?!?!? אתה חושב שהפתרון הוא אחד, נפלא ונהדר, למה אתה מראש פוסל כל פתרון אחר?!?!?
מה זאת אומרת "להתיימר לתקן את הגוף"? האם ללמד מישהו להתמודד עם מצב קיים זו פחות יומרה מלנסות ולתקן את הגורם למצב??
מה הקשר לצניעות? הבעת את דעתך, ואני לה הסכמתי איתה, ואף נתתי סימוכין לדעתי, סימוכין שאגב מתאר טיפול בילדים אמיתיים, כאלו מבשר ודם, לא כאלו שעשויים ממאמרים.
העובדה שפגשת מרפאים ומטפלים כאלה ואחרים שטענו דברים כאלו ואחרים לא קשורה, או לא צריכה להיות קשורה, לטענתי, במיוחד בהתחשב בכך שהסבירות שאתה מכיר את רזי המקצוע שלי הם נמוכים ביותר, ועל כן היכולת שלך להגיב לגבי אמינות הדברים היא בהתאם. אשמח מאד, ,אגב, להעביר לך מידע נוסף, מחקרים ומאמרים נוספים, הרצאות, ובכלל לשבת ולדבר, או להזמין אותך לצפות בטיפול, כדי שתוכל להבין טוב יותר, ואולי להביע דעה קצת יותר מקצועית, זה יהיה קצת יותר תואם לצניעות שלמדת לפתח עם השנים.
לסיכום, כל מטפל עובד עם אנשים, האחראים והרצינים מבייניהם, לדעתי, משתדלים להסתמך על יותר מאשר נסיונם האישי ומה שלמדו ממוריהם. אחד המקורות הטובים יותר להתעדכן, הוא ע"י קריאת מאמרים ומחקרים, השתתפות בכנסים וכו'. בהקשר זה, הייתי שמח להבין את משמעות המשפט בראשית ההודעה שלך - "אני עובד עם אנשים לא עם מחקרים"...
אני מתנצל מראש על הנימה הצינית בהודעה, אבל בתור אדם שמנסה לתת מידע, יש לי קצת בעיה שבמקום לקרוא את המידע ולהתייחס בהתאם, אחד האנשים האמורים להיות "מומחים" בפורום עונה לי בצורה כל כך לא מקצועית (לדעתי), ובכנות, עם נימה קצת מתנשאת (שוב לדעתי). אם הטון העולה מההודעה פוגע במישהו, אני מתנצל.
 

zivadina

New member
PUBMED זה מקום מכובד לפרסום מחקר, עכשיו שאלות

ראשית, PUBMED שייך לספרייה הלאומית האמריקאית,
ושם מתפרסמים רק מחקרים שעברו אישור של משרד הבריאות האמריקאי.

שנית, הבנתי שנבדקו ילדים גילאי כתות א'-ו' בעלי הפרעות קשב
במשך 12 שבועות.
לא הבנתי בכמה ילדים מדובר ובאיזה טיפול הם קיבלו במסגרת המחקר.
 

דר עומר

New member
תשובות ותיקון

אין קשר בין נוכחות של מאמר ב pubmed למשרד הבריאות האמריקאי. pubmed מרכז מאמרים שמפורסמים בירחונים שעומדים בקריטריונים מסוימים. אם מאמר מפורסם באחד הירחונים, הוא אוטומטי יופיע ב pubmed.
לגבי השאלות, מדובר ב 122 ילדים עם אבחון של ADD או ADHD.
הטיפול שהם עברו נקרא Hemisphric Integration Therapy, וזה בעצם הטיפול שניתן ע"י מרכזי הטיפול Brain Balance Achievment Centers. ההתערבות נערכה בשנים מהמרכזים הנ"ל.
אם את רוצה את המאמר המלא, שלחי לי אי-מייל או מסר, אני לא יכול להעלות אותו כאן מפאת זכויות יוצרים וכו'.
 

דר עומר

New member
פירוט נוסף

לאחר קריאה של המאמר עכשיו שחזרתי הביתה, הנה קצת פרטים נוספים.
הילדים עברו התערבות במשך 12 שבועות, ללא שינוי בטיפולים האחרים שהילד קיבל או לא קיבל לפני כן. כל הילדים היו עם אבחון, וכן אובחנו שוב לפני תחילת ההתערבות.
בסיום 12 השבועות, 81%!!!! מהילדים לא עמדו עוד בקריטריונים לאבחנה של ADHD!!
מידע על הטיפול עצמו מופיע באופן חלקי במאמר.
 
למעלה