ADHD ואיסטניסיות

[אזרח ישראלי מצוי]

ADHD ואיסטניסיות

שלום, בני בן 11.5 (ADHD אם יש מישהו במדינה שעוד לא יודע) יש לו גם איסטניסיות אכילתית, הוא לא רוצה לאכול שום משהו מן החי (עוף, דג או בשר). בקושי הוא מסכים לאכול ביצים. בנוסף, כל מאכל אחר צריך להיות בלי שום לכלוך או קצת שרוף וכדומה, הוא גם מריח את האוכל לפני שהוא אוכל אם זה בדיוק לפי הריח הרצוי לו. מישהו נתקל? פתרונות? תודה יוסי

 

[spidergirl]

אני עד היום איסטינסטית

ופשוט אוכלת רק מה שאני אוהבת ואיך שאני אוהבת. אם שוקולד לא איכותי מספיק אני לא נוגעת בו, אם אני קונה פסטה ואין מספיק רוטב אני מחזירה אותה. זה אולי מקשה על החיים אבל אני לא יודעת איך אפשר אחרת.

 

[נועם ורדי]

לא בהכרך שלילי

אני לא יודע להגיד על הקשר בינהם כי אני לא רופא אבל למרות שלפעמים איסטניסיות אכילתית עלולה להצביע על נפשי הרבה פעמים מדובר פשוט בסוג של שאיפה לשלמות . במקרה של הבן שלך אולי אפילו מדובר על של מחשבות מוסריות שקשורות לבעלי חיים . ניתן לחיות עם איסטניסיות אכילתית . ובטח ובטח שאפשר עם אי אכילת מזון שמגיע מבעלי חיים . אני אישית טבעוני כבר 12 שנים בערך מהגיל של הבן שלך . דווקא אם תתן לו תמיכה נכונה תוכל לעזור לו להיות בריא ולקבל דברים חדשים אתה מוזמן לעיין במאמר מהעמותה שלי בנושא ילדים ונוער צימחונים או טבעונים . אני יודע שבלי תמיכת ההורים שלי הייתי גודל בצורה מרירה ובריאה פחות . אנחנו גם עוזרים ביעוץ תזונתי בעזרת תזונאים מקופות בחולים ותזונאים פרטיים אתה מוזמן לפנות אליי במסר נועם

 

[I am ADiDi]

גם אני

אבל זה לא נראה לי קשור בכלל להיותי ADHD. למה להכניס לפה אוכל שלא מריח לי טוב? (וזה כולל בשר, דגים אפרסמונים, גויאבות וכל מה שמריח קצת יותר מידיי חזק)

 

[אזרח ישראלי מצוי]

טענה הגיונית אולי

מבלי להכנס לנכונותה, השאלה היא מדוע התופעה נפוצה רק אצל בעלי ADHD? אולי לא הובנתי, אבל אצלו זה לא רק מדבר שהיה חי אלא בכל דבר מבושל אם יש טיפה לכלוך של משהו שרוף או כתם שמן כלשהו הוא כבר לא אוכל את זה.

 

[alongili]

גם בני אובססיבי לגבי אוכל...

אצלך נשמע המצב יחסית בסדר, אצל בני בן ה 10, זה כולל גם כלי אוכל, אם הוא לא מוציא אותם ישר מהמדיח, הוא ישתוף אותם שוב, כי בארון הם מתלכלכים, אנחנו כרגע מעלימים עיןן, קונים סטוקים של תפוצ'יפס, כן הזבל הזה, אבל הוא סגור והוא הראשון שפותח, ואוכל מחדר שלו, כשהדלת סגורה... בשר לא אוהב, פירות וירקות לא כלולות במילון שלו, ועם זאת בדיקות הדם מראות שהכל בסדר...מדי פעם ויטמינים...אני יודעת שאנחנו דוחים בדיקה אצל פסיכיאטר...כי נראה שהמצב לא פשוט....וכדאי לטפל בו....בינתיים כפי שאמרתי אנחנו מעדיפים להשקיע את המרץ בדברים אחרים שקשורים בו, נושא האוכל כרגע אצלנו לא בעדיפות ראשונה....

 

[דגנית]

אני לא מכירה את המושג שכתבת,

אבל יכולה לספר על עצמי.. שצמחונית מגיל מאוד צעיר, בערך מהיום שהבנתי את הקשר בין עוף לתרנגולת.. לא נוגעת בביצים.. כי הריח לא טעים לי.. לא אוכלת המון דברים.. שוב, כי הריח לא טעים לי.. מריחה את האוכל... הרגל שנשאר מאז ומתמיד.. מה שלא מריח לי טוב לא מתאים לי.. אין לי פתרונות ולא יודעת את הקשר לילד, רק מספרת.. שמכירה את זה ממני...

 

[דגנית]

טוב.. השאלה פה היא איזון ומינון..

וסליחה אם התערבתי במקום לא מתאים..

 

[חגית35]

לא קשור לאיסניסיות (אנינות טעם)

לדעתי בכל אופן מהתיאור הקצר שלך גם מי שלא ADHD נרתע, במיוחד ילדיםף מכל מיני גבשושיות באוכל, משהו בצבע שרוף, גושים וחתיכות, אצלי למשל, אם אין אחידות במרקם, לא אוכלים! אגב, בגילאים צעירים יותר אובחנו ע"י מרפאה בעיסוק וגם בגיל מאוחר יותר זה אושש שוב באבחון נוסף, שהעניים נעוץ בקושי בויסות תחושתי למשל זה מתבטא גם בקושי ללבוש בדים וטקסטורות מסויימות, קויש למשש בד מסוג מסויים, רגישות לתוויות בבגדים או תפרים... מוכר??? כל זה קשור בחוסר בשלות של המערכת הסנסו מוטורית וזה חלק מהגדילה ונפוץ כאמור, גם אצל מי שאינו ADHD יחד עם זאת- יש לעתים מצבים אחרים - שהמצב שתיארת אינו נראה לי קיצוני דיו כדי להתאים לשם- אבל אני מציינת בכל זאת- של התנהגות הקשורה להפרעה אחרת, שלעתים אגב הינה נלווית ל-ADHD ואני מתכוונת ל-OCD - הפרעה אובססיבית כפייתית, שבה יש את האלמנטים הללו בהקצנה רבה עד כדי שיבוש החיים היומיומיים מבחינת ההימנעות מלגעת או לטעום מרקמים מסויימים ועוד המון התנהגויות הימנעותיות שנובעות מהכפייתיות והאובססיביות. בהפרעה זו, יש הרחות והסנפות של האוכל, אי הסכמה לגעת או לטעום אם יש חתיכות או צבעים וכו'. הצעתי- לתת לילד מה שהוא אוהב לאכול. אצלי למשל, ברור לי שכל הפיתויים שבעולם לא יעזרו- הילדים יעדיפו פסטה לבנה מבושלת במים עם מלח, עליה יוסיפו קטשופ, אורז לבן גם מבושל במי מלח, קוסקוס לבן ... ומרקמים חלקים ללא גושים -תוספת תירס או אפונה או בצל חס ושלום!) אז למה להילחם? שיאכל מה שהוא אוהב. איסטניס או לא- ממש לא רלוונטי כרגע לטעמי. העיקר שיאכל. יש לנו מספיק על מה להילחם גם בלי האוכל...

 

[לולי 3]

תקרא את הספר של דר' אמן

על adhd יש שם איזכור על כפייתיות הקשורה לאוכל ובגדים. כפי הנראה יש קשר. אבל נראה לי מנסיון של ילדי עם הגיל זה הפך פחות ופחות אובססיבי.